התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ותנועת הקיבוץ הדתי הגישו ביום חמישי שעבר התייחסות משותפת לוועדה הציבורית לבחינת והצעת פתרונות למצוקת יוקר המחיה - "ועדת טרכטנברג". על המסמך חתומים מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, מזכיר תנועת המושבים, מאיר צור, והקיבוץ הדתי - נחמיה רפל.
בישיבת מזכירות התנועה בראשית השבוע הציג זאב (ולוולה) שור את המסמך, הנפתח בהסבר על ראיית התנועה את מאפייני ההתיישבות הכפרית כגורם מרכזי וחיוני בהוויה ובלאומיות הישראלית, והמשיך בפירוט מגוון הצעות להשתתפות ההתיישבות במתן פתרונות למצוקת הדיור.
במסמך מפורטות הצעות לשמירה על החקלאות, ביניהן הגנה על הייצור החקלאי המקומי כמשאב יסודי לקיומה של חקלאות ולשימור כושר ופוטנציאל הייצור, לטווח ארוך של מזון, בהיקף ובאיכות מירבית, לטובת אוכלוסיית המדינה. "אנו דורשים, כי תישמר מדיניות ההגנה על הייצור המקומי ופתיחת השוק ליבוא תעשה אך-ורק במסגרת ההסכמים וההדדיות בין מדינות, כפוף לשמירה והגנה על הייצור החקלאי המקומי''.
עוד נכתב בפנייה כי "יכולת ההישרדות של החקלאים-הישראלים תלויה ביכולתם להתאגד, לארגן, לתכנן ולשווק את תוצרתם במשותף. שלילת זכות זאת תביא להרס ההתיישבות הכפרית החקלאית. אנו תובעים שבכל הקשור לגידול ולשיווק תוצרת חקלאית מייצור מקומי תמשיך להישמר זכותם של החקלאים להסתייע ולהתארגן במסגרת ה'פטור החקלאי' הקבוע בחוק (הגבלים עסקיים), והמתיר להם קיום הסדרים כובלים''.
סילוק מכשולים
במסמך מודגש רצון התנועות להשתתף בהצעות ויישום פתרונות למצוקת הדיור. "ניסיונות הממשלה לפתור את מצוקת עלות הדיור והמחסור בקרקע לבנייה נעשו עד כה בעיקר באזורי הביקוש. הממשלה טרם גילתה את התועלת שמעניקה לה הבנייה ברת-השגה במגזר הכפרי (ישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים) ומן-הסתם גם לא כללה בתכניותיה את עשרות אלפי הדירות שפוטנציאל הקרקעות הזמינות שבמגזר הכפרי (למשל: תב"ע בתוקף) מאפשר את בנייתן.
בד-בבד עם עידוד הצמיחה והפיתוח הדמוגרפי בפריפריה, קיימים יתרונות לבנייה ברת-השגה במגזר הכפרי: הרחבת מאגר הקרקעות, זירוז ופישוט תהליכי הבנייה וחידוש מערכות תשתית קיימות בעלות נמוכה יחסית. בכפוף לפוטנציאל הבנייה לשיכון - יכולת היערכות וכושר בצוע במגזר החקלאי לפיתוח מקומות עבודה, חינוך, חברה, תרבות וכד'. התאמה לצורכי סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שבקרבת הישובים בנגב ובגליל. התאמה לצורכי משפחות צעירות בכל הקשור למערכות החינוך בגיל הרך וקיום תשתיות חברתיות "רכות", בראי ניסיון העבר.
הפתרון המוצע על ידי התנועה הקיבוצית צריך להתבצע במספר מסלולים: המדינה תעודד את הקיבוצים לבנות מגורים בהחרגה למגבלת תמ"א 35. עידוד לעניין זה מחייב הסדרת היחסים בין המינהל לקיבוצים, ברוח רפורמת הנדל"ן שאושרה אך לאחרונה, שעיקריה הקטנת החיכוך בין האזרח למינהל. לאפשר לקיבוצים לבנות עד 50 יחידות דיור בכל קיבוץ, להשכרה למשפחות צעירות ולסטודנטים, בגודל של עד 55 מ"ר. לעניין זה נדרשת הסכמת המדינה שבנייה זו תחשב בנוסף לזכויות הבניה על פי תמ"א 35, והשכרת הדירות תותר ע"י המינהל. חוכרי קרקע מהמינהל בחוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה יהיו רשאים לממש במסגרת חוזה החכירה זכויות בניה נוספות הקיימות על פי תוכנית בנין עיר תקפה, וזכויות בניה חדשות על פי תוכנית בנין עיר שתקבל תוקף עד ליום 1/8/2014, בלא צורך באישור רשות המקרקעין וללא תשלום דמי היתר או כל תשלום אחר לרשות המקרקעין. שר הפנים בתוקף סמכותו יתקן את תקנה 2א בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, כך שלמרות האמור בתקנה 2ג1 לתקנות האמורות (כל בקשה להיתר בניה במקרקעי ישראל דרושה חתימת על הבקשה של רשות המקרקעין), בקשה להיתר שהוגשה על פי החלטת ממשלה תהא פטורה מהדרישה לחתימת רשות המקרקעין על הבקשה להיתר ומתשלום דמי היתר.
הצעות תנועת המושבים להקל את מצוקת הדיור בפריפריה ובמרכז הארץ הן הכנסת מבנים יבילים לפרק זמן קצוב (10 שנים) ובמחיר מפוקח אל תוך חלקות המגורים במושבים עבור סטודנטים וצעירים, הוצאת החלטה 979 מהכוח אל הפועל (בעקבות פסיקת בג"צ), עדכון של תמ"א 35 כדי שהמושבים במרכז הארץ יוכלו לבנות את הבית השלישי בנחלה, שכיום לא מתאפשר. אפיק נוסף הן הרחבות קהילתיות במושבים.
מינוף אתגרים לאומיים
בפרק הצעות על "דרכים לחיזוק ההתיישבות בפריפריה" מפורט מהלך של פיתוח פיסי, תשתיות ובינוי במכללות האקדמיות, הרחבת מגמות לימוד במכללות האקדמיות האזוריות, והרחבת אפשרויות תעסוקה ופרנסה, אשר יאפשרו מוקדי מסחר ומגורים באזור מוסד הלימודים.
נדבך נוסף הוא תחבורה: "נדרשת השקעה בתשתיות מערך כבישים ומסילות רכבת מהמרכז לנגב ולגליל. בסעיף על התפרנסות ויזמות מוצע עידוד ממשלתי, גיבוש תמריצים והטבות והפניית יזמים להשקיע ולהקים מפעלי תעשייה בנגב ובגליל". אפיק נוסף הוא מפעל הפיס: "הגדלת היחס בין מרכז לפריפריה במענקי מפעל הפיס", נכתב, ובסוגיית השיכון: "גיבוש ומימוש תכנית הטבות לזוגות צעירים על מנת שיבנו את ביתם ועתידם בנגב ובגליל.
בפסקת הסיכום מבקשים ראשי התנועות להופיע בפני הוועדה ולפרט בפניהם את ההצעות. ומסיימים בהסבר: "ההתיישבות הכפרית היא נכס לאומי - ערכי ואסטרטגי - למדינת ישראל. לא קלה היא פרנסת החקלאים, הקמים בבוקר לחרוש את השדות ולחלוב את הפרות ופרנסתם בדוחק. בישראל כמו בעולם כולו טרם הוכח כי לאורך שנים ותקופות גובר יתרון של ממשק רכושני ליבראלי ושוק חפשי על פני התנהלות קואופרטיבית-שיתופית, אשר לפחות בישראל נותר ככלי למינוף משימות ואתגרים לאומיים רב-גוניים".
