אז אולי נייבא לארץ ''אבקת פקידים'' ?

בשנות החמישים הציע פקיד בכיר באוצר לשר החקלאות דאז משה דיין לייבא אבקת חלב זולה לישראל מאירופה במקום ייצור חלב בישראל המחייב ייבוא גרעינים מארצות הברית, תשובת דיין הייתה "עדיף לייבא אבקת פקידים" .

"הכה בחקלאי והצל את המדינה", זאת התחושה שמקבלים מהתנפלות האוצר על החקלאות הישראלית. בהזדמנות "חגיגית" זו הראשונים "שחוטפים" הם רפתנים ע"י צעדים לביטול התכנון בענף שעלול לגרום לקריסתו.

הבאים בתור הם מגדלי הביצים בגליל ובנוסף ביטול הפטור לחקלאות מחוק ההגבלים העסקיים, פטור שאפשר כל השנים תכנון ושיווק מוצרים חקלאיים מתכלים שאין להם חיי מדף ארוכים, מחלב ועד עגבניה תוך שמירה על רצף שיווק כל השנה במחירים סבירים.

בהזדמנות זו רוצים גם להוריד את המכסים שהגנו על התוצרת החקלאית מיבוא מארצות שמסבסדות את החקלאים שלהם, כך שיש להם אפשרות לייצא בזול מישראל.

הייצור החקלאי זקוק ליציבות כדי לספק תוצרת טרייה כל השנה. לדוגמא יבוא של ביצים זולות מטורקיה לתקופה קצרה (גם בטורקיה יש שינויי מחירים) יגרום לסגירת חלק מהלולים בגליל ומה יקרה לאחר מכן ? – יהיה חוסר תוצרת טרייה בישראל בכל הענפים. לא ירחק היום שיהיה יבוא של תפוזים ממצרים שם העבודה והמים זולים מישראל.

את ענף האווזים כבר סגרו פוליטיקאים פופוליסטים. 500 עובדים חקלאים ובתעשיות נלוות יצאו לאבטלה ועכשיו מייבאים כבד ובשר אווזים כשרים מהונגריה במחיר יקר יותר, חקלאי ישראל "בוכים" וחקלאי הונגריה "צוחקים".

התכנון והפטור מחוק ההגבלים העסקיים אפשרו לפתח בישראל חקלאות מפוארת ויעילה מהטובות בעולם המספקת תוצרת טרייה כל השנה ומייצאת בגאווה תוצרת מעולה בשווקי העולם.

המנהיגים שלנו כאשר נוסעים לחו"ל מדברים בגאווה על פלאי החקלאות הישראלית ועל הידע המקצועי המבוקש בכל העולם (על נשק מדברים בחדרי חדרים).

אבל כאשר מנהיגים אלה חוזרים ארצה נשכחת הגאווה והם מביעים דעות אחרות הפוגעות בעתיד החקלאות.

הידע והתחכום בענף החקלאות לא נוצר בחלל ריק. המחסור הקבוע במים, תנאים אקלימיים קשים באזור הנגב והערבה והצורך לייעל את השימוש בגרעינים ברפת והלול ועוד, יחד עם חומר אנושי מצטיין במחקר ובהתיישבות יצרו את החקלאות היעילה והטובה בעולם. (זן ההדרים אור שפותח בישראל נחשב לקליף הטוב בעולם)

אם בלילה ברחבי הארץ נדליק רק את האורות של קיבוצים, מושבים ומושבות, נראה את קו הגבול של מדינתנו.

איני מבין את "רוח המפקד" של בכירי האוצר בפגיעה בחקלאות. האם מגדל תרנגולות מזרעית שבצפון, מגדל פלפל בפראן שבערבה, או רפתן מקיבוץ ארז בגבול עזה יישארו לגור בביתם ללא פרנסה ?

וכך יכבו האורות אחד אחרי השני בקווי הגבול הארוכים שלנו.

החקלאים המתמודדים עם קשיי הגידול בארץ הם אנשים מוכשרים וחרוצים ואני בטוח שיימצאו את מקומם בשוק ההון במסחר או בפקידות ויצאו ממעגל העשייה היצרנית (בארץ רק 54% מהאוכלוסייה העובדת לעומת 62% באירופה).

למרות שהאבטלה בארץ ירדה, מקטין האוצר באופן עקבי את מצאי העובדים התאילנדים המבצעים את עבודות הקטיף בעיקר בענפי הפרחים והירקות דבר שגורם להקטנת היקפי הגידול בארץ והקטנת הייצוא החקלאי הטרי.

לצערי בלעדי התאילנדים ייסגרו ענפים כמו פרחים, תבלינים וירקות ובקרוב לא יהיה גם מי שיקטוף את הקליפים החדשים שהם "מנוע הצמיחה" המחודש של ענף ההדרים.

מהי מטרת החקלאות בישראל ? - אלו הם שלושת ה"מ"

חקלאות "מזינה" – הבטחת מזון סדריה וזולה כל השנה (אנחנו עדיין מדינה במצור).

חקלאות "מיישבת" – פריסת ההתיישבות בפריפריה ע"י קיום חקלאות ועיבוד קרקעות המדינה.

חקלאות "מקיימת" – אבטחת האקולוגיה הסביבתית ע"י יצירת ריאות ירוקות וניצול מים מושבים.

"עוז לתמורה בטרם פורענות" אמר בן – אהרון, ועדיין לא מאוחר להציל את החקלאות במדינה. לגדל יער לוקח מאה שנה ולשרוף אותו צריך רק שעה.

אני קורא לקברניטי המדינה להתעשת ולחשוב פעם נוספת לפני הנחתת המכה על ראשינו, להיות חקלאי זוהי זכות ולא חסד. אל תעבירו גם את החקלאות לידי טייקונים מהארץ ומחו"ל אפשרו לאלפי חקלאים הקטנים והגדולים להמשיך בייצור ועשייה בגבולות המדינה לטובתם ולטובת העם כולו.

------------------
* הכותב - חי בנימיני - כפר יחזקאל, מזכיר ארגון מגדלי הדרים