פרקליטות מחוז דרום אזרחי הגישה לבית משפט המחוזי בבאר-שבע תביעה בסך של 1,790,000 ₪ בגין ההוצאות בהן נאלצה לשאת המדינה, לצורך פינוי המתחם המכונה "עראקיב" באזור דודאים, דרומית לרהט. מדובר בקרקעות שהן אדמות מדינה רשומות, עליהן נבנו מספר רב של מבנים בלתי חוקיים, וגם לאחר שפונו הקרקעות, חזרו הנתבעים ופלשו למקום שוב. התביעה נועדה לשפות את המדינה על הוצאות הפינויים מקרקע זו.
על פי התביעה, מדובר באדמות ששימשו לחקלאות עד שהנתבעים ממשפחת אל טורי, שלהם אין כל זכויות בקרקע, החלו בסדרת פלישות שהלכה והעמיקה לאורך השנים, עד שהמקבץ הבלתי חוקי הגיע להיקף של 45 מבנים. יודגש, כי הפלישות בוצעו שלא מתוך מצוקת מגורים שכן חלק מהפולשים מתגוררים ברהט וכפר קאסם. הפלישות מבוצעות במקרקעין מרוחקים ממקום מגוריהם של הנתבעים, בטענה לזכויות בעלות "היסטוריות". בניגוד לטענת הנתבעים, המדובר באדמות שהבעלות בהן שייכת למדינה ורשומה על שמה עוד משנות ה-50. לפי החוק, כמו גם לפי פסיקת בתי המשפט בכל הערכאות, לתובעים אין כל זכות להחזיק בקרקע ולשהות בה.
החל משנת 1999 מנהלת המדינה הליכים שיפוטיים רבים נגד הפולשים. לאורך השנים דחו בתי המשפט השלום והמחוזי את טענות הפולשים נגד פינויי הפלישות והמבנים הבלתי חוקיים. גם בית המשפט העליון נדרש לנושא וקבע: "... התנהגות המבקשים בפרשה האמורה נגועה בחוסר תום לב. הם פלשו אל המקרקעין נשוא המחלוקת ופונו מהם על ידי המשטרה, וחזרו ופלשו אליהם שלוש פעמים נוספות תוך הפרה בוטה של דרישות הדין... בנסיבות העניין נוצרה חזקה שלא הופרכה כי המקרקעין הם מקרקעי ציבור. המבקשים לא הוכיחו, ולו לכאורה, את זכויותיהם להחזיק בקרקע... " (רע"א 3569/04).
הנתבעים לא כיבדו את ההחלטות השיפוטיות והמשיכו לבנות שלא כדין, תוך תפיסה של שטחים פתוחים המיועדים לטובת כלל הציבור וכחלק מעתודת הקרקעות של מדינת ישראל, ואזרחיה הבדואים בכללם. לאחר שנהדפו כל ניסיונותיהם המשפטיים של הנתבעים למנוע או לעכב פינויים מהמקרקעין, נקבע פינוי הפלישה ליום 27.7.10.
לאור הרגישות שאפפה את מבצע פינוי הפלישה ועל מנת להיערך לפינוי המאסיבי בצורה מיטבית ולמנוע סיכון לחיי אדם, הקצו מינהל מקרקעי ישראל, היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים-הסיירת הירוקה ומשטרת ישראל כוחות גדולים לצורך הפינוי. כן, נעשה שימוש, בין היתר, בניידות משטרה, במסוק ובכלים כבדים, לפינוי המבנים הבלתי חוקיים. הנתבעים שהו במקרקעין בזמן שכוחות המינהל, הסיירת הירוקה והמשטרה פינו את הפלישה, במטרה למנוע, להפריע ולעכב את ביצוע הפינוי.
לאחר שפונתה הפלישה והוסרו המבנים הבלתי חוקיים בהתאם לצו בית משפט, חזרו ופלשו הנתבעים ופעילים שסייעו להם, למקרקעין וביצעו בהם בניה מחודשת. אירוע זה חזר על עצמו מעל עשרים פעמים. לפיכך, נאלצו מפקחי המינהל והסיירת הירוקה, בסיוע כוחות משטרה, לשוב לשטח, בכל פעם, כדי לפנות מבנים לא חוקיים חדשים שנבנו, תוך הפרה מכוונת ומופגנת של החוק והתעלמות בוטה מהחלטות בית המשפט. מבצעי הפינוי מסבים למדינה עלויות כבדות הנתבעות בתביעה זו, במטרה להגן על שלטון החוק.
תביעה זו הוגשה בהמשך לתביעות קודמות שהוגשו על ידי פרקליטות המדינה להשבת עלויות הפינוי. עד כה הוגשו על ידי הפרקליטות כ - 20 תביעות שהופנו נגד מגזרי אוכלוסיה שונים בשיתוף עם משטרת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, הסיירת הירוקה ובמקרים המתאימים צה"ל.
תביעות אלה, כמו גם אחרות, מקודמות ע"י הפרקליטות כחלק מתפיסה אסטרטגית, שלפיה על המדינה לעשות שימוש בכלים אזרחיים לשם שמירה על שלטון החוק ועל הקופה הציבורית.
התביעה הוגשה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בשיתוף עם היחידה לתביעות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה.