מרכז אינדיאנה נראֶה בשבוע השני של נובמבר כמעשה טלאים של צהוב-חום ושחור: כאן שדה מכוסה שלפי תירס מתייבשים וצמחי סויה, וקצת הלאה אדמה חשופה לאחר שחקלאי חרש בה על גבי שאריות יבולי אשתקד. זאת אדמה שרוצה להצמיח כל דבר, ואם תסתכלו היטב תוכלו לראות כבר את נבטי עשבי הבר של הסתיו: כוכבית, רשאד וסרפד סגול.
צ'אד בְּרַבְּהאם, סטודנט רך דיבור לתואר שני, בוחר שני עציצים בחממה שבקמפוס אוניברסיטת פֶּרדוּ. בכל אחד מהם ניצב צמח שגובהו 45 סנטימטרים וגבעולו גס ונושא עלים תלת-אונתיים משוננים. תושבי ארצות הברית מכירים היטב את הצמחים האלה, הצומחים במגרשים ריקים או בצדי הדרכים בכל רחבי המדינה. אלה צמחי אמברוסיה שסועה (Ambrosia trifida), הקרויה באנגלית giant ragweed או "עשב הסחבה הענקי" – צמח מכוער, כפי שמעיד עליו שמו, וחסר תועלת כמו בת משפחתו האמברוסיה המצויה, Ambrosia artemisiifolia. שני הצמחים יעילים להפליא ביניקת מים מן הקרקע ובהפצת אבקה אלרגנית ביותר.
אם החקלאים יפסיקו לעבד את האדמה, לא יחלפו אלא שנים אחדות עד שכל חבל הארץ הזה באינדיאנה יצדיק את הכינוי שאגרונומים מציעים בבדיחות הדעת לחקוק על לוחיות הרישוי של המכוניות באזור: היער הלאומי ג'יינט רגוויד.
במשך כ-50 השנים האחרונות נמנע גורל זה בעיקר באמצעות קוטלי עשבים כימיים. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש הוא גְליפוסאט (glyphosate), המוכר בין השאר כחומר הפעיל בקוטל העשבים ראונד-אפ של חברת מוֹנְסַנטוֹ. ברבהאם שם את שני העציצים בתא ריסוס וממלא מכל קטן בתמיסת מלח האשלגן של גליפוסאט. ראש ריסוס נייד עובר במהירות לאורך התא ומרטיב את העלים הירוקים והחדגוניים במינון שלכל הדעות אמור להיות קטלני.
ברבהאם מוציא את העציצים ומחזיר אותם לשולחן הצמיחה. מה שיקרה לעשבים האלה ב-24 השעות הבאות ידגים, בקנה מידה קטן, את הצפוי לחקלאים ברחבי המערב התיכון של ארה"ב בעונת החקלאות הקרובה.
קוטל העשבים גליפוסאט היה לשחקן הראשי בדרמה ההולכת ומתפתחת. "איני רוצה להשתמש במילה 'קטסטרופה', אבל יש האומרים שזה עלול להמיט על מגדלי הכותנה את האסון הגדול ביותר מאז מכת החדקונית [חיפושית שפגעה ביבולי הכותנה באמריקה בשנות ה-20 של המאה הקודמת - העורכים]." כך אמר דאג גוריאן-שרמן, מומחה למחלות צמחים ומדען בכיר ב"איגוד המדענים המודאגים" (UCS), בעת ששוחח על אודות התפשטותם של עשבים עמידים לגליפוסאט, המכונים גם עשבי-על (superweeds).
בעשר השנים האחרונות הרחיבו עשבים אלו את תפוצתם בארה"ב מכמה מוקדים פזורים ליותר מ-44 מיליוני דונם. שטח זה הוא אמנם רק חלק זעום מתוך 1.6 מיליארדי הדונמים המעובדים בארה"ב, אבל הוא גדול פי חמישה מן השטח שבו צמחו העשבים האלה ב-2007. "זוהי קפיצה אדירה בתפוצת הצמחים האלה, ואיני סבור שמישהו ציפה לכך," אומר דייוויד מורטֶנסֶן, אקולוג של עשבים שוטים באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה.
בקיץ 2010 העיד מורטנסן בשימוע בקונגרס האמריקני ואמר ש"אין סיבה להניח שהמגמה הזאת לא תימשך". את השימוע כינס נציג אוהיו בקונגרס, דניס ג'יי קוסיניץ', כדי לחקור כיצד מפקח משרד החקלאות האמריקני על זרעים שעברו הנדסה גנטית. אם עשבי העל יתפשטו ויביאו לידי אסון, יהיה זה לא רק אסון שהיה אפשר לחזותו מראש, אלא אף אסון שאפשר היה למנוע. כמו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למומחים למחלות מידבקות לחשוש מן הגרוע מכול, גם את הבעיה הזאת הבאנו על עצמנו, תזכורת לאיוולת שבניסיון לנצח את האבולוציה. ועשבים שוטים נוספים הם הדבר האחרון שאנו זקוקים לו בעולם שכבר נדחק אל גבולות הטכנולוגיה בניסיון להרחיב את ייצור המזון.
* הכתבה תפורסם בגיליון אוגוסט-ספטמבר 2011 בהוצאת סיינטיפיק אמריקן ישראל www.sciam.co.il
