''המחאה הציבורית על מחירי הקוטג' מהווה נקודת מפנה בכלכלה הישראלית'', כך טען הכלכלן ד''ר אבי שמחון מהאוניברסיטה העברית בתדרוך עיתונאים לתקשורת הזרה שנערך השבוע על ידי המחלקה לדוברות של האוניברסיטה העברית בנושא הקמפיין להורדת מחירי גבינות הקוטג' בישראל.
בתדרוך השתתפו שלושה חוקרים מהאוניברסיטה שניתחו את עליית מחיריהם של הקוטג' ושל מוצרים אחרים, סקרו את המונופול בתעשיית החלב והסבירו מדוע דווקא הקוטג' הצליח לראשונה לעורר מחאה צרכנית רחבה ומה היה תפקידן של הרשתות החברתיות במחאה הציבורית.
''מעולם לא התרחש בישראל קמפיין כה גדול נגד עליית מחירים'', אמר פרופ' יקיר פלסנר מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. פלסנר הוסיף כי הופתע מעוצמת המחאה הציבורית נגד מחירי הקוטג', משום שמוצרי החלב מהווים חלק זניח יחסית של 2.5% מסל ההוצאות של המשפחה הישראלית הממוצעת. ''עליית המחירים של מוצרי החלב בקושי תשפיע על חשבון הבנק של הצרכנים'', הדגיש פלסנר, ''בניגוד לעלייה במחירי הדלק שמשפיעה משמעותית על הוצאותינו''.
פרופ' פלסנר הוסיף: ''אני לא חושב שעל הממשלה להתערב ישירות בתמחור מוצרים, אבל אני בהחלט תומך בפיקוח על חברת תנובה במטרה למנוע ממנה להרוויח באופן מופרז על חשבון הצרכן''.
ד''ר אבי שמחון מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות ויו''ר צוות הייעוץ הכלכלי לשר האוצר סיפר: ''אני לא אגזים אם אומר שאני נרגש ממחאת הקוטג'''. שמחון ניתח את רמת התחרותיות של תעשיית המזון הישראלית: ''מפני שאנחנו מדינה קטנה, אנחנו מוקפים בקרטלים, מונופולים והתנהגות לא תחרותית של היצרנים השונים. אין סיבה להתפלא שקוטג' בישראל עולה ב-40% יותר מאשר בארה''ב, שכן כל הגורמים המעורבים בייצור הקוטג' בארץ גובים מחירים מופקעים, החל מהחקלאים המייצרים את החלב, דרך תנובה ששולטת ב- 80% מתעשיית מוצרי החלב וכלה ברשתות הקמעונאיות שמוכרות את המוצר הסופי''.
בעוד שהעלייה במחירי הדלק נובעת מהעלייה העולמית במחירי הנפט וכן מגידול במיסים ממשלתיים שבסופו של דבר חוזרים אל ציבור, הבהיר שמחון כי הכסף מעליית מחירי הקוטג' הולך הישר ל''כיסי היצרנים החמדנים''. יחד עם זאת, שמחון הביע תקווה שהמחאה הצרכנית נגד מחירי הקוטג' הגבוהים תלמד את הקרטלים שלא ניתן לסחוט מהצרכן את כל כספו ותביא להורדת מחירי מוצרים כגון מחירי השירותים הסלולאריים.
ביחס לקמפיין התקשרותי להחרים את הקוטג', אמר ד''ר פול פרוש מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות בפקולטה למדעי החברה כי הצלחת המחאה לא נזקפת רק לרשתות החברתיות שם החלה, כי אם גם לאמצעי תקשורת מסורתיים: ''אתרי חדשות מובילים כגון ynet נתנו במה למחאה והפנו את קוראיהם לדף הפייסבוק שקרא להחרמת הקוטג', כך שהמחאה נהנתה מסימביוזה בין תקשורת ההמונים לרשתות החברתיות'', הבהיר פרוש. ''זוהי הוכחה שתקשורת המונים ומדיה חברתית לאו דווקא מתחרות אחד בשנייה, אלא מסוגלות לשתף פעולה''.
על המחאה הוירטואלית אמר פרוש: ''הקלקה על כפתור באתר אינטרנט הפכה להיות פעולה פוליטית אפקטיבית בעלת נראות גבוהה שמצריכה מעט מאוד אנרגיה. כבר לא צריך לצאת לרחובות כבימים עברו''.
''הקוטג' מהווה סמל לאומי של ממש עבור הישראלים ולכן הם רצו להיאבק על מחירו הגבוה'', הוסיף פרוש. ''הפעם, בניגוד למרד הכושל במחירי הדלק, הציבור הישראלי הצליח ליצור חרם צרכנים אמיתי, כי לקוטג' יש מגוון תחליפים וניתן להסתדר בלעדיו למשך תקופה ארוכה''.
פרופ' פלסנר סיכם ואמר: ''בעבר תפסתי את הצרכן הישראלי כצרכן טיפש, אבל בשנים האחרונות הצרכן הישראלי הוכיח את עצמו כצרכן מתוחכם שמסוגל לעמוד על שלו''.