ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון מיוחד שעסק בבחינת צעדי הממשלה להוזלת מחירי המזון, בהמשך לדיון שקיימה הוועדה לפני כשבועיים, לבחינת עליית מחירי מוצרי החלב. בפתח הדיון התייחס היו"ר כרמל שאמה-הכהן לדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הדיון לבדיקת מחירי מוצרי המזון ואמר כי "מהדו''ח עולה שהצרכן הישראלי נעשק בכל מדף בסופר".
מהמחקר, שכתבו הכלכלנים תמיר אגמון ועמי צדיק, עולה כי משנת 2005 ועד לחודש מאי 2011 עלה מדד המחירים לצרכן ב-18% והשכר הממוצע (במחירים שוטפים) עלה ב-22.7%, כלומר השכר הממוצע הריאלי עלה בשיעור של 4.0%. שכר המינימום בתקופה זו עלה ב-18.6%, כלומר עלייה ריאלית בשיעור של 0.5%. הנתונים מעלים כי בתקופה זו עלה מדד מחירי המזון ב-31.6% ומדד מחירי הירקות והפירות עלה בשיעור של 37.6%.
עוד עולה מהמחקר כי מדד המחירים לצרכן ב-27 מדינות האיחוד האירופאי עלה בתקופה זו ב-15.6% בממוצע, והמדד ב-17 מדינות גוש האירו עלה ב-13.2% בממוצע. קיימת שונות בעליית המחירים בקבוצות המוצרים השונות. כך, מדד מחירי מוצרי המזון ב-27 מדינות האיחוד האירופאי עלה בשיעור של 19.8%, ב-17 מדינות גוש האירו בשיעור של 14.5% ואילו בישראל עלה המדד בשיעור חד של 31.6% - יותר מכפול מעליית מדד מחירי מוצרי המזון בגוש האירו.
"אם מישהו חשב שהישראלים לא פראיירים המחקר הוכיח כי הם סופר פראיירים'', אמר חה''כ שאמה-הכהן, והוסיף כי אין כמעט מדף בסופר שבו הצרכן לא משלם מחיר מנופח. ''סרטן הריכוזיות שלח גרורות לכל ענפי המזון והצרכנות, אך אם לא יבוצע טיפול שורש דרסטי האשמה של חזירות החברות העסקיות תתחלף באשמת אדישות נבחרי הציבור. אמנם נתוני המקרו מדהימים אבל האזרח לא מרגיש בהצלחה הכלכלית הזאת, ומרגע שהממשלה לא מטפלת בכשלים היא הופכת להיות אשמה".
סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר כי "הרגולטור האמיתי הוא הצרכן, שאמר את דברו וגרם למחירי הקוטג' לרדת. הממשלה הקימה ועדה, בה חברים נציגי משרדי התמ"ת האוצר והחקלאות, והיא צפויה להגיש את המלצותיה לממשלה תוך חודשיים". כהן הוסיף כי מסקנות הביניים של הוועדה יוגשו לממשלה וגם לוועדת הכלכלה. הוא הוסיף כי הוועדה תבדוק גם היבטים מיסויים. סגן השר התייחס לדרישות ח"כ אופיר אקוניס להנהיג מע"מ מופחת על מוצרי מזון בסיסיים והבהיר: "האוצר לא מתכוון לשנות את מדיניות המע"מ שנקבעה בתקציב ל-2011-2012".
מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, שעומד בראש הוועדה אמר כי מטרתה היא לזהות את כשלי השוק לכל אורך שרשרת הערך של המוצרים בענף המזון. "הוועדה התכנסה פעם אחת ותתכנס היום פעם נוספת, ועד סוף השבוע צוות המשנה של הוועדה יתייחס לענף החלב".
יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר שנכח בדיון אמר כי "מחירי הקוטג' המופקעים אינם אלא קצה קרחון של תופעה חמורה. עקב הריכוזיות במשק המזון כל הסגמנטים המרכיבים את מחירי מוצרי המזון הרקיעו שחקים. למרות שהכנסתם של החקלאים נשחקה והצטמצמה, מחירי המוצרים שנמכרו לצרכן האמירו. ישנן בעיות ריכוזיות וקשר של רגולציה בכל מערכות המזון בישראל הפוגע בשכבות החלשות''.
הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש אמר כי הסקר שהוצג מוכיח כי את יוקר מוצרי הצריכה לא צריך לחפש אצל החקלאים, מאחר ומחירי חומר הגלם שמייצרים החקלאים נשחק "המחיר של מוצרי המזון אינו מבטא את עלות הייצור שלו, אלא עולה במהלך המעבר בדרג הביניים, המשווקים והקמעונאים ועד לצרכן. שרשרת הערך מחומרי הגלם ועד המחיר הסופי לצרכן חייב לעבור בדיקה מקיפה בכלל תחומי המזון. אנו מתכוונים להציג נתונים אלו בפני הועדה שהקים שר התמ"ת שלום שמחון, בראשה יושב מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי שתציג את מסקנותיה בפני ועדת הכלכלה בעוד ארבעה שבועות", אמר אבידור.
''אף מחלבה לא תורמת לסלי מזון לנזקקים''
ח"כ יצחק וקנין, שמכין אלפי סלי מזון לנזקים, ציין כי אף מחלבה לא תורמת לסלים. לדבריו, לא החקלאים הם אלה שגוזרים את הקופון הגדול. הוא הזהיר כי אם שוק החלב ייפתח המחלבות הגדולות עלולות להשתלט גם על הרפתנים.
ח"כ אופיר אקוניס ציין כי אחד מחמשת המ"מים שלפי זאב ז'בוטינסקי צריכה המדינה לדאוג לאזרחים הוא מזון. "נדמה לי שהמ' השישית שכולנו חולקים אותה היא מיסים ומיסוי עקיף", אמר ח"כ אקוניס. הוא הוסיף כי בדק האם מע"מ דיפרנציאלי הוא המצאה ישראלית וגילה כי בקנדה ובבריטניה יש מע"מ דיפרנציאלי. ח"כ אקוניס אף ציין כי הגיש יחד עם ח"כ מירי רגב הצעת חוק לביטול המע"מ על מוצרי יסוד ומים וטען כי המשמעות שאין מע"מ על פירות וירקות בישראל היא מע"מ דיפרנציאלי. "צריך לעשות מה שעשינו עם הסלולר – תחרות, תחרות, תחרות", סיכם ח"כ אקוניס.
ח"כ רגב אמרה כי "האזרחים בישראל רק רוצים לגמור את החודש, ולא להתעשר ולקנות בית באקירוב. הממשלה מעודדת ריכוזיות במשק והוועדות שהוקמו יכולות למרוח אותנו, אם הן לא יציגו בפנינו את החלטותיהן. ח"כ עמיר פרץ אמר כי הוא תומך בדברי ח"כ רגב, מהם עולה כי הממשלה גורמת לכשלי שוק וריכוזיות. "הממשלה בורחת מאחריות כי היא פוחדת מבלי ההון, שמובילים לפערים החברתיים הכי גדולים, ומתפארת בעודפים שיש לה".
הבעלים של רשת שיווק השיקמה, רמי לוי, אמר כי 4 יצרנים גדולים, תנובה, אסם, שטראוס ויוניליוור, שולטים בענף המזון. "מאחר שיש להם מותגים חזקים הם העלו מחירים", ציין לוי. ח"כ ישראל אייכלר ציין כי לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ב-6 השנים האחרונות ישראלים היא ראשונה בעולם בזינוק במחירי המזון – 12%. "פעם היו אומרים שהמדינה ענייה אבל האזרחים עשירים, היום המדינה עשירה והאזרחים עשוקים", אמר ח"כ אייכלר.
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי מה שקורה עם מחירי המזון הוא "פיגוע חברתי", שלדבריה גם הממשלות הקודמות אשמות בו. "הגיע הזמן שראש הממשלה והשרים יבינו שמה שיכריע את הבחירות הבאות, בין היתר, יהיה יוקר המחייה", אמרה. יפתח שקד, ממנהיגי המחאה נגד מחירי המזון, אמר כי תנובה ושטראוס הורידו רק את מחירי הקוטג' כדי לנסות למסמס את המחאה, וכי הצעד נובע מכך שהן לא מבינות את רחשי לב הציבור. לדבריו, בענף שולטים מספר מצומצם של יצרנים ויבואנים, וכדי שתהייה תחרות צריך לפתוח את השוק.
עדי צים, בעלי רשת כמעט חינם, אמר כי חברות המזון שולטות באמצעות הסדרנים במדפים ברשתות השיווק, ומונעות הצגת מוצרים תחליפים זולים. "מי שמרוויח שכר נמוך לא יכול לחיות פה", אמר. הוא הוסיף כי שוק היבוא סגור ולכן הוא לא יכול להביא מוצרים ביבוא מקביל. סמנכ"ל יחסי ממשל באיגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, הוסיף כי הפתרון הוא לא בהורדת מע"מ או בפיקוח, אלא בהורדת מכסים על מוצרי מזון בסיסיים.
בתום הדיון דרש היו"ר שאמה-הכהן ממנכ"ל התמ"ת קדמי לא לעכב את מסקנות הוועדה. הוא הודיע כי ועדת הכלכלה תפנה לוועדה בראשות קדמי ותגיש לה את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת יחד עם ההתייחסויות שעלו בדיון לנושא, ותדרוש התייחסות לדברים. ח"כ שאמה-הכהן אף הזהיר כי אם יהיו עיכובים בעבודת הוועדה בראשות קדמי "יחסי העבודה של ועדת הכלכלה עם משרדי הממשלה ייפגעו". הוא הוסיף כי "צריך טיפול שורש כואב בעניין, וזו הזדמנות היסטורית לטפל במחלת הריכוזיות".
