ועדת הכלכלה של הכנסת קראה השבוע לעצור את מכרז כריית החול בסמר. חברי הוועדה המליצו על בחינת חלופות זמינות לאספקת חול לאזור אילת. ארגוני הסביבה, ובראשם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, מברכים על ההחלטה.
חולות סמר הם גוש החולות המשמעותי האחרון שנותר בערבה כולה, וכיום נותר מהם רק שליש משטחן המקורי. החולות נתונים כעת בסכנה לאחר שמינהל מקרקעי ישראל הוציא מכרז לכרייתם, בעיקר לצורך ייצור בטון.
לפני למעלה משנה פנו 'אדם טבע ודין' ותושבי הערבה לבית המשפט העליון, בטענה כי אישור התוכנית לכרייה בחולות סמר יוביל לנזק בלתי הפיך לאזור בעל ייחוד עולמי. לאורך ההליך המשפטי נעתר בית המשפט העליון לבקשות 'אדם טבע ודין' וקבע כי אין לבצע עבודות כרייה כלשהן במקום עד להחלטתו הסופית של בית המשפט. בהחלטתו מחודש אוקטובר האחרון אף הדגיש שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כי לא ניתן להתעלם מכך שלא הוכן כנדרש תסקיר השפעה על הסביבה לצורך אישור תכנית הכרייה, וכן ציין כי למרות ההוראות באשר להסדרת השטח לאחר הכרייה, אין חולק על כך שלמעשה הכרייה לא תאפשר השבת המצב לקדמותו.
בדיון שהתקיים בחודש ינואר האחרון, הציעו שופטי בית המשפט העליון לצדדים להגיע לפשרה, במסגרתה הכרייה בחולות סמר תחל באזור שלא יפגע ברצף הדיונה. המדינה לא הצליחה להגיע להסכם עם הקבלן והשופטים מחקו את הערעור.
ח"כ כבל שיזם את הדיון בועדת הכלכלה השבוע, אמר כי הכרייה אומנם אושרה בהליכים סטטוטוריים וכי אין במהלך בעיה משפטית, אך לדבריו הראייה צריכה להיות רחבה יותר. "צריך להשתמש בחולות סמר כמוצא אחרון, אבל זה לא המצב ומקוממת אותי הראייה קצרת הטווח".
ראש המחלקה לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה, ד"ר אורי שיינס, החוקר במשך שנים את החולות, הסביר כי גוש החולות הינו המשך ישיר של מדבר הסהרה, ויש בו מגוון מרשים של בעלי חיים שחלקם בסכנת הכחדה. בעלי החיים שנמצאו בחולות סמר קרובים יותר מבחינה גנטית לבעלי חיים במאלי ובמאוריטניה מאשר לבעלי החיים באזורים הסמוכים. "בחולות יש משהו מיוחד שצריך לחקור בשנים הקרובות, ויש גם פוטנציאל אדיר מבחינה תיירותית ונופית. אני מקווה שהוועדה תבקש ממינהל מקרקעי ישראל לעצור כל כרייה נוספת", אמר ד"ר שיינס.
דוד דשן דויטש מאגף תכנון ופיתוח במינהל מקרקעי ישראל מחה על השימוש הציני לדבריו במילה "הדיונה האחרונה". הוא הסביר כי אם רוצים לבנות באילת, להכפיל את מספר בתי המלון, להרחיב את שדה התעופה וכביש הערבה, צריך חול זמין. לשאלת ח"כ ישראל חסון האם המדינה פנתה לירדן בעניין, השיב דויטש כי לא ידוע לו על פניה כזאת, אולם אנשים פרטיים שבחנו את החלופה גילו שהיא יקרה יותר. המפקח על המכרות במשרד התשתיות, יוסי וירצברג, אמר כי מצרים לא היתה מוכנה להעביר חול לישראל בעבר, בשל החשש שהוא ישמש לבנייה בהתנחלויות. באשר ליבוא חול מירדן אמר וירצברג כי זה לא כדאי כלכלית.
נציג המשרד להגנת הסביבה, מנחם זלוצקי, אמר כי המשרד התנגד נחרצות לכריית חולות סמר ואף כינה את התוכנית כ"הרסנית". לדבריו, המשרד ביצע בדיקה שהעלתה שניתן להשתמש בחול מכרות לחלק מהשימושים. הוא הוסיף כי המשרד ביקש שתעשה בחינה לכריית חול משני המגרשים שכבר נכרו בסמר, שתוצאותיו אמורים להתקבל בקרוב ולכן ביקש לעצור את המכרז.
נציגי ארגוני הסביבה ונציג קק"ל פנו גם הם לוועדה בבקשה לשקול מחדש את החלופות. ח"כ דב חנין אמר כי אין דחיפות לכרות בסמר והציע לבחון את החלופות ולקיים דיון מעמיק בנושא בעוד כחצי שנה. ח"כ ניצן הורביץ הוסיף כי ברגע שיש חלופה לסמר צריך להשתמש בה. נציג חברת בן ארי שזכתה במכרז והביעה בעבר את נכונותה לסגת ממנו, הזכיר כי העיכובים כשלעצמם גרמו נזקים כלכליים לחברה וביטול המכרז יגרום לנזקים נוספים. ח"כ יצחק וקנין שעמד בראשות הישיבה פנה לקבלן לראות את החשיבות שבעניין, ולפעול עם כל הגורמים הנוגעים בדבר לפתור את הבעיה.
בתום הדיון המליצה הוועדה לבחון חלופות זמינות לאספקת חול שיתנו מענה לצרכי הפיתוח של אילת. הוועדה קראה לשר הבינוי והשיכון ולשר להגנת הסביבה לפעול, בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, למנוע פגיעה בחולות סמר ולהביא להפסקה מיידית של כריית החול לבנייה. כמו כן קראה הוועדה לבחון את האפשרות להוריד את מפלס הקרקע במסגרת תכנון העבודה להקמת מתקני אספקת האנרגיה הסולארית בסמר ואליפז, או העמקת הכרייה בשני המגרשים שכבר נכרו בסמר.
עוד ביקשה הוועדה משר התשתיות הלאומיות, הממונה בין היתר על המפקח על המכרות, להעביר לה תוך 6 חודשים תוכנית לאומית לכריית חול בישראל. בנוסף לכך תבקש הוועדה מהשר לשיתוף פעולה אזורי לבחון אפשרויות לרכישת חול לבנייה מירדן.