ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום(א') דיון דחוף שנועד לבחון את החזרת הפיקוח על מוצרי החלב, לנוכח עליית מחירי המוצרים שהובילה למחאה צרכנית. בפתח הישיבה אמר היו"ר שאמה הכהן שיזם את הדיון, כי "המחאה הציבורית שהתעוררה לנוכח מחירי מוצרי החלב שיצאו מפיקוח דרשה דיון ציבורי ואין כמו ועדת הכלכלה לשם כך".
היו"ר ציין כי יש 3 גורמים שעשויים להיות אחראיים: המדינה שהחליטה לנהל את משק החלב לפי מכסות, היצרנים שמוכרים את המוצר לרשתות השיווק ומרווח השיווק של רשתות השיווק. "כולנו מאמינים בשוק חופשי, אך התברר שעברנו לשוק חופשי מתחרות והגענו לעליית מחירים תלולה. צריך פתרון מיידי לצד פתרון מערכתי לטווח ארוך. הוויכוח הוא על מחיר של מוצר יסוד, לא מדובר על מחיר הסיגר ולא על מחיר הקאוויאר, הקוטג' הוא מוצר בסיסי".
לוועדה הוצגו נתונים ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכינו הכלכלנים אליעזר שוורץ ותמיר אגמון לקראת הדיון, מהם עלה כי מחירי מוצרי החלב שהוסר מהם הפיקוח עלו בשיעור חד יותר ממוצרי החלב שנותרו בפיקוח. מהמחקר עולה כי מאז מאי 2006 ועד מאי 2011 עלה מחיר הקוטג' ב-42.6% ומחיר הגבינה הלבה עלה ב-32.1%.
שרת החקלאות, אורית נוקד, אמרה כי קיימה מספר דיונים בנושא הסרת הפיקוח ועמדתה היא שהצעד לא הוכיח את עצמו. "הקוטג' הוא סמל, מוצרי החלב בכללותם הם מאוד בריאים וחשוב שכל משפחה תוכל לרכוש אותם. בטווח המיידי צריך להחזיר את מחיר הקוטג' לפיקוח לתקופה מסוימת", אמרה השרה נוקד. לדבריה, היא תדרוש לחייב את החברות להעביר דיווח רווחיות מהמוצרים שיצאו מפיקוח. היא הוסיפה כי סיכמה עם שרי האוצר והתמ"ת לדון עוד השבוע בפתרונות להורדת מחיר הקוטג'.
מנכ"ל תשלובת החלב של תנובה, איל מליס אמר כי אין ספק שעוברים על החברה ימים לא קלים. "אנחנו עדים לכך שהקוטג' הפך לסמל. אנחנו מציעים שתתקיים בדיקה יסודית של כל מרכיבי העלות ונשתף פעולה באופן מלא עם בדיקה כזו", אמר מליס. עם זאת הוא סירב להשיב לשאלת ח"כ עמיר פרץ באשר למתח הרווחים של החברה ואמר רק כי "הרווחיות של שוק המזון בישראל היא ברמה מקובלת ולא משקפת חוסר איזון".
רמי לוי בעל רשת שיווק השקמה, שהיה הנציג היחיד של הרשתות הקמעונאיות בדיון, קרא לצרכנים לסייע במלחמה במוצרים היקרים. יפתח שקד, ממובילי מחאת הקוטג', אמר כי המאבק הוא לא רק על הקוטג'. "אחרי ששמעתי חברים שלי שאומרים שהם קורסים תחת הנטל החלטנו לנהל מאבק שפוי, שמטרתו שהצרכנים יצביעו ברגליים. אם היה תיאום במחירים בין אז הגיע הזמן שמישהו ייכנס לכלא על זה וישלם קנסות כבדים", הסביר שקד.
מנכ"ל שטראוס ישראל, ציון בלס, אמר כי מוצרי החברה צריכים להיבחר כל בוקר על ידי הצרכנים. הוא קרא לכל בעלי העניין בתחום להתיישב לבחינת המצב כדי לתת מענה לזעקה. היו"ר שאמה-הכהן קרא לו ולחברות האחרות לקחת על עצמם רגולציה עצמית זמנית, ולהוריד את הלחץ מהציבור. מנכ"ל מחלבת טרה, ארן אלסנר, אמר כי רק 4% ממחיר הקוטג' מהווים את הוצאות השיווק, ההנהלה והרווח של החברה. "ברגע שהמוצא לא מפוקח הקמעונאי קובע את מחירו", הוסיף.
צביה דורי מהפיקוח על המחירים במשרד התמ"ת אמרה כי "מהניסיון שלנו פיקוח על המחירים זה הדבר הכי גרוע שקיים. צריך לפתוח את השוק לתחרות ולהסיר חסמים". ח"כ עמיר פרץ אמר מנגד כי "הגיע הזמן שהמדינה תבחן את חלקם של התהליכים שביצעה בעומס הצרכני. התנגדי להפרטות ולפתיחת השוק לייבוא וטוב שהקוטג' הפך לקש ששבר את גב הגמל. אין פה שוק חופשי יש ג'ונגל ופה מדובר בעושק לשמו. צריך להחזיר את הפיקוח ולהתנגד ליבוא". ח"כ רחל אדטו הצטרפה לדברים ואמרה כי מוצרי חלב הם בסיסיים בנושא בריאות.
ח"כ ישראל אייכלר תמך גם הוא בעמדתם והוסיף כי "הבעיה היא הקפיטליזם האכזרי. עברנו משליטה ממשלתית בולשביקית לשליטה משפחתית מאפיונרית וצריך איזון". ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה: "השילוב של קפיטליזם חזירים עם ממשלה חסרת חמלה הביא למצב הזה. הגיע הזמן להלאמה לא להפרטה".
ח"כ פאינה קירשנבאום דווקא התנגדה להחזיר את הפיקוח על הקוטג' ואמרה כי הוא יקבע מחיר מקסימאלי. "פתיחת השוק לתחרות וריסון הריכוזיות יובילו למחיר תחרותי", אמרה. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי "בענף שבו חולבים פרות החליטו לחלוב את הצרכנים". הוא הוסיף כי מלבד החזרת הפיקוח המדינה צריכה גם להוריד את המע"מ ממחירי החלב.
בתום הדיון החליטה הוועדה לקרוא לממשלה להחזיר את מחיר הקוטג' לפיקוח, ולו לתקופה קצובה, כדי להורידו באופן מיידי. כמו כן קראה הוועדה ליצרניות לנקוט בצעדים מיידיים וביקשה להאיר את עיניהם כי אין דבר מסוכן יותר מזעמו של הציבור. כמו כן קראה הוועדה לאוצר לבחון את הפחתת המע"מ ממוצרי החלב והמליצה להקים ועדת חקירה פרלמנטארית לבדיקת מחירי המזון והריכוזיות בענף. היו"ר שאמה הכהן אף ציין כי "הוועדה רואה בחומרה את בריחת רשתות השיווק מהישיבה, למעט רמי לוי שהשתתף בדיון, ותבחן תגובה ראויה לכך".
