לראשונה נחשף מבנה ציבור ביזנטי בעכו

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות כ-100 מ' ממערב לתל עכו - בסמיכות למתחם קניון עזריאלי הנבנה במקום, התגלה מבנה ציבורי בן כ-1,500 שנה, שיתכן כי שימש ככנסייה. חפירת ההצלה הארכיאולוגית בוצעה באתר עקב עבודה לא מתואמת שנעשתה בשטח עתיקות מוכרז ופגעה בעתיקות.

לדברי נורית פייג, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות מסרה כי עד כה, היתה העיר מוכרת מהכתובים הנוצריים כמי שהבישוף שלה לקח חלק בגיבוש הדת החדשה. כעת, צצות העדויות הראשונות בשטח. ''מדובר בתגלית חשובה למחקר עכו מאחר שעד כה לא נמצאו שרידים המתוארכים לתקופה הביזנטית, למעט שרידי רובע מגורים ששכן בסמוך לים.''

בחפירה שקיימה רשות העתיקות נחשף מבנה ציבורי גדול, בנוי אבני גזית. גודל המבנה, הבנייה המרשימה וכן הממצאים: שפע הרעפים, חלקי השיש מעוטרים, החרסים והמטבעות מעידים על מבנה ציבורי (אולי כנסיה), ששימש את עיר הבישוף עכו בתקופה הביזנטית. מתחת למפלסי הקירות שרדו צינורות חרס, ובאחד מחדריו אותרו רצפות פסיפס. את אספקת המים השוטפת קבלו תושבי המבנה גם מן הבאר שנמצאה באחת מחצרות המבנה.

מן המקורות הנוצרים ידוע על הבישופים של עכו וקיסריה, שהשתתפו בכנסים ובוועידות המרכזיות העולמיות שדנו בגיבוש עיקרי הדת - דבר המעיד על מרכזיותה של עכו עבור הדת הנוצרית בתקופה זו. כמו כן, קיימת עדות של צליין אנונימי מהעירPIACENZA באיטליה, על עושרה ויופיה של העיר עכו בשנת 570, בה הוא מספר על המנזרים היפים שבשטחה.

את מיעוט השרידים הביזנטים שנמצאו עד כה ניתן לייחס להרס שנעשה על ידי ממשיכיהם. כמו כן, נחשפו מתחת ליסודותיו של המבנה הציבורי מבנים קדומים לו מהתקופה ההלניסטית שתכולתם עשירה בכלי יבוא מאגן הים התיכון, בינהם אמפורות שמוצאן מהאי רודוס, כפי שמשתמע מהידיות החתומות הנושאות את שמות המושלים.