דיון סוער התקיים אתמול (ב') בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד), בנושא הפלרת מי השתייה בישראל.
ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו) ציין בועדה כי כבר בשנת 2007 התחייב משרד הבריאות בפני הוועדה לקיים מחקר שיבדוק את הטענה לפיה הוספת פלואוריד למי השתייה מיותרת ואף מזיקה. עד כה לא זז דבר, לדבריו.
ח"כ מגלי ווהבה (קדימה) שיזם את הדיון בנושא הבטיח כי לא יתן לו לרדת מסדר היום. ''מחקרים מצביעים על כך שחומר רעיל מוחדר למי השתייה שלנו. 98% מהמדינות לא מפלירות כי מצאו שההפלרה גורמת לפגיעה בבריאות הציבור: עלייה בשכיחות הסרטן, פגיעה במערכת העיכול, בלוטת התריס והעצמות.''
פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שנכח בדיון, טען כי לא נמצא קשר במחקרים לשברים או לסרטן. משרד הבריאות יזם ומממן מחקר עדכני שיבדוק את ההשפעות העדכניות של הפלרת מי השתייה בישראל "75% מהמים ביישובי ישראל מופלרים. הפלרת מי שתייה מורידה את העששת, זה הוכח במחקרים''.
ד"ר שלמה זוסמן, מנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות: "אין מים על פני כדור הארץ שאינם מכילים פלואוריד. זה לא זבל או פסולת. לחומר יש תקן ישראלי, התקן הישראלי זהה לתקן האירופאי המחמיר. אנחנו לא מכניסים למים חומרים שלא עומדים בתקן. הפלרת מי השתייה חוסכת לפחות 25% מהתחלואה בעששת ופי 35 מעלות טיפולים רפואיים אלמלא היו המים מופלרים".''
לעומתם, שרית כספי-אורון, מדענית מים בעמותת אדם טבע ודין ציינה כי על פי חישובים שנערכו בעמותה העלו כי ילדים מתחת לגיל 8 בישראל, שמקפידים לשתות כמות נכבדת של מי ברז, עוברים את המינון המומלץ של צריכת פלואוריד, ונגרמים להם נזקים.
מור סגמון, פעיל סביבתי: "זה לא פלואוריד, אלא פסולת תעשייתית שמכילה תחמוצת זרחן, כספית, עופרת ועוד. אין תקדים נוסף של הכנסת תרופה למים ולמזון. מה עם זכויות הפרט שלנו? מדוע לא מבקשים את הסכמת האזרחים? המינימום שאפשר לעשות הוא לבטל את החובה בחוק להפליר את המים".
במהלך הדיון התפרצו שני פעילי סביבה בצעקות אל עבר נציגי משרד הבריאות וחברי הכנסת: "אנחנו לא מאמינים לכם, אתם מרעילים אותנו". השניים הוצאו מהאולם.
לא נועצו במשרד להגנת הסביבה ובמשרד החקלאות
שמעון צוק, מדען מים וסביבה M.Sc, החל לחקור את נושא הפלרת המים כבר בשנת 2001 , ובשנת 2006 הוציא נייר עמדה בשם ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין". לדברי צוק היה צריך לשקול את נושא ההפלרה והתאמתה לארץ בגלל מזג האוויר החם במרבית חודשי השנה וההמלצה לשתות כמויות גדולות של מים.
במחקר שערך, פנה צוק לד"ר מיקי הרן שהייתה אז מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, לדר' ישעיהו בר-אור שהיה המדען הראשי ולד"ר חורחה טרציצקי ממשרד החקלאות. שלושתם טענו כי בעת החלטה על הפעלת תהליך ההפלרה, לא נועצו בהם. ד"ר הרן וד"ר בר אור ציינו כי אינם אוהבים את המהלך מבחינה סביבתית אך מאחר והדבר בסמכות משרד הבריאות, הם היו מנועים מלהתערב. ד"ר טרציצקי הסביר שלא נבדקו ההשלכות של הוספת הפלואוריד על טיב המים המושבים המשמשים להשקיה בחקלאות ועל הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה.
גם למערכות המים נגרם נזק מהפלואוריד. משה אבנון, יועץ מים במרכז לשלטון מקומי אמר כי הפלואוריד גורם נזקים גדולים מאוד למערכות הולכת המים. ''כתוצאה מכך, אנחנו שותים לפעמים קורוזיה".
ח"כ מטלון סיכם את הדיון אמר: "אנחנו חוזרים ודורשים לבטל את חובת הפלרת מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5000 תושבים עד לקבלת תוצאות המחקר.
משרד החקלאות התבקש לערוך מחקר על השפעת חשיפת התוצרת החקלאית למים עם פלואוריד.
ועדת הבריאות של הכנסת תעקוב מקרוב אחר ניהול המחקרים ותתעדכן בתוצאות ומסקנות הביניים.
