שלומית קידר, מערכת פורטל החקלאות 3-4-2011
בהמשך לקול הקורא שפרסמה הוועדה לשם בחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל, במסגרתו התבקש הציבור להביע את עמדתו, הגישה האגודה לצדק חלוקתי נייר עמדה לוועדה.
האגודה טוענת כי ראוי שהוועדה תלמד מטעויות שנעשו בעבר ותפנה את התמריצים (במידה וייקבעו כאלו) לסיוע לחקלאים ויחידים עירונים המעוניינים להתפרנס מחקלאות ולא לאלה המעוניינים לזנוח אותה ולעסוק בנדל"ן.
במידה ויוחלט לשנות את משטר הנחלות הקיים, טוענת האגודה כי יש לעשות כן במכרז תוך אימוץ העקרונות הבאים ביניהם: הסדרת התמורה עבור הקצאה; אימוץ עיקרון של שימור חקלאות מקומית ומתן יתרון ועדיפות לחקלאים בודדים וליחידים עירונים המעוניינים לשמר חקלאות מקומית ולאלו אשר מעבדים את הקרקע כיום; קביעת הנחיות ומנגנון אכיפה ובקרה על מנת להבטיח שהקצאת הקרקעות תשמש אך ורק לצורכי חקלאות; השבת הקרקע בעת שינוי ייעוד וקביעת פיצויים בהתאם לקרקע חקלאית; קביעת הוראות למניעת ריכוזי קרקעות חקלאיות אצל מעטים ועוד.
בנוסף, האגודה טוענת כי אין לאפשר פתרון אשר במסגרתו יאפשרו למחזיקי הנחלות להשכיר את הנחלות בשוק החופשי, לכל המרבה במחיר. לטענת האגודה, פתרון זה לוקה הן מבחינה ציבורית והן מבחינת עקרונות של צדק חלוקתי. במצב דברים שכזה, המדינה לא תזכה למלוא התמורה הכספית עבור משאב זה אלא מרבית התמורה תגיע לידים פרטיות. גם במישור המוסרי והמשפטי, מתן תמריץ דווקא לאלה שהפרו את ההסכמים עמם ו/או את החלטות המועצה, לא עוסקים בחקלאות ואף קיבלו זכויות נכבדות בקרקע בחלקה א' (להקמת מבני מסחר, משרדים ומגורים) מאחר וטענו שלא יכולים ואינם מתפרנסים עוד מחקלאות, נוגדת כל הגיון.
לעמדת האגודה, סחר בנחלות החקלאיות יעניק הטבות בלתי סבירות בידי מעטים ואף יצור אצולת קרקעות מצומצמת. נכס ציבורי יקר ערך – הקרקע החקלאית – למעשה יופקע מהציבור ויועבר לידיים פרטיות, מבלי שהמדינה תזכה לקבל תמורה הולמת עבור השימוש בו, תוך הענקת הטבות בלתי סבירות לחלקים מסוימים (לעיתים חזקים) בחברה הישראלית ותוך הגדלת והנצחת הפערים בה.
האגודה טוענת כי רק חלוקת המשאב על ידי המדינה תבטיח שמירה על עקרונות החשובים למדינה, לרבות הבטחת קיום מטרת החכירה – חקלאות, לרבות סוג החקלאות, הגשמתן של מטרות ויעדים מעבר להיבט הכלכלי ושקילת שיקולים רלבנטיים נוספים. כך למשל, חקלאות ייחודית, יצירתית, וקידום אוכלוסיות חלשות – יכולים לבוא לידי ביטוי רק בהקצאה מסודרת של הקרקע על ידי המדינה תוך קידום האינטרסים הציבוריים. המדינה תוכל להבטיח, במסגרת מדיניות כוללת והקצאת קרקע על ידי מכרזים שילוב של אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית. כך גם בכל הנוגע למניעת ריכוזי קרקעות בידי יחידים והפעלת רגולציה. מטרות חשובות אלה לא יוכלו להתגשם אם גורמים פרטיים יהיו אלה שישווקו את הקרקעות החקלאיות, לכל המרבה במחיר.