הזוכים ב''אות קנט'' לחקלאות פורצת דרך לשנת 2011

חברת חישתיל, ד"ר יונתן אלקינד וצוותו, ד"ר עליזה ורדי וד"ר אורי קושניר הם הזוכים ב"אות קנט" לחקלאות פורצת דרך לשנת 2011. ב"אות קנט" עבור מפעל חיים זכו פרופ' חיים רבינוביץ, מהאוניברסיטה העברית ושלמה תירוש שכיהן בעברו כמנכ"ל אגרקסקו.

"אות קנט" מוענק לגופים ציבוריים, לחברות מסחריות ולאנשים פרטיים שתרמו תרומה משמעותית לקידום החקלאות הישראלית ואשר הובילו פיתוחים פורצי דרך שסייעו להפיכתה של החקלאות הישראלית לחדשנית ולמובילה בעולם, זאת במטרה להעלות על נס ולהוקיר את חשיבות החקלאות בקרב הציבור הרחב. האות הוענק אמש בכנס השנתי של קנט, במעמד שרת החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורית נוקד ובהשתתפות מאות חקלאים.

את הזוכים ב"אות קנט" בחרו חברי ועדת השיפוט האות שכללה את פרופ' רוני פרידמן-דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, יוסי ישי-מנכ"ל משרד החקלאות, שמעון וילנאי-עיתונאי- קול ישראל, שלמה שיטרית-יו"ר קנט ודוד גינזבורג-מנכ"ל קנט.

חברת "חישתיל" נוסדה ב-1974 במושב נחלים. החברה מפתחת ומיישמת טכנולוגיות ייצור חקלאיות מהמתקדמות בעולם המאפשרת שליטה ובקרה מיטבית על מהלך הייצור ואיכות התוצר. לחברה שטחי ייצור המתפרשים על כ-210 דונם של חממות המייצרות כ- 500 מיליון שתילים בשנה ובכללם זני תבלינים למאכל ולנוי, מהמובילים בעולם. לחברה פעילות בינלאומית במספר מדינות ובכלל זה טורקיה, איטליה, בוסניה ודרום אפריקה. בנוסף הקימה חישתיל ושדרגה משתלות המתופעלות ע"י המקומיים בהונדורס, גואטמלה ורוסיה. החברה, פיתחה זני תבלין למאכל ונוי מהמובילים בעולם. בנימוקי ועדת השיפוט של האות נכתב כי: "חישתיל הינה חברה יוזמת ויוצרת בלתי נלאה של ידע וחדשנות ומהווה קרש קפיצה לחקלאות בישראל של הדור הזה ושל המחר".

ד"ר יונתן אלקינד מכהן כראש צוות טיפוח הפלפל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. ד"ר אלקינד וצוותו, יובל יעקובסון, תמר שור פומבארוב ועידית זולטן גליק, מטפחים מזה כ-20 זני פלפל המותאמים לגידול בבתי צמיחה בתנאי חורף מתון. זנים פרי טיפוחם כמו קנון (158FAR) אשר צירוף תכונותיהם כולל צמח חזק, יבול רב ויציב ורגישות פחותה לתנאי אקלים משתנים, אפשרו את הכפלת היבול ליצוא מהערבה. הזנים מהווים כ-50% מכלל שטחי הפלפלים בארץ וכ-65% מהשטח בערבה. בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי "זני הפלפל שטופחו ע"י צוותו של אלקינד, הם בעלי שילוב של צימוח חזק וכושר חנטה טוב בקור, עמידות לסידוק וכושר השתמרות טוב על הצמח שהופך את הפלפל לירק המוביל ביצוא כיום, עם שוק המוערך כבמיליארד שקל".

ד"ר עליזה ורדי היא חוקרת ומשביחה של זני הדרים. ורדי, פיתחה סדרה של למעלה מ- 15 זני הדרים חדשים וביניהם הזן "אור" המשמש, למעשה, כעוגן הכלכלי של ענף פירות ההדר. זן מגודל על כ- 17% מהשטח הנטוע בישראל ומהווה כ- 40% מהכנסות ענף ההדר. בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי הזן 'אור', עדיין נמצאת בתנופת פיתוח מרשימה והמספרים ימשיכו ויגדלו ורק יעצימו את תרומתה של ד"ר ורדי לענף ההדרים".

ד"ר אורי קושניר בעל תואר PhD, בגנטיקה של צמחים במכון ויצמן. קושניר התמחה בגנטיקה וטיפוח חיטה באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה ובמכון וולקני במעבדה לחיטה במכון לגד"ש, העוסק במחקר ופיתוח של חיטת לחם לתעשיית האפייה, חיטת דורום לתעשיית הפסטה והקוסקוס, חיטת לחם למספוא וביות צמח הספלריה כגידול מספוא חדש בחקלאות. בנימוקי ועדת השיפוט של האות נכתב כי "ד"ר אורי קושניר תרם רבות לפיתוח זן של גרעיני חיטת דורום, ולמעשה יצר ענף חדש של ייצוא בחקלאות הישראלית".

באות קנט על מפעל חיים זכה שלמה תירוש, ששימש כמנכ"ל אגרקסקו משנת 1994-2010. בעזרת כישוריו הניהוליים הצליח תירוש לייצר ענף שמייצא פרחים באיכות הגבוהה ביותר שקיימת בשוק לאירופה. תירוש השקיע מאמצים רבים בהפחתת השימוש בחומרי הדברה וסיוע ופיתוח של תהליך שטיפת ירקות במים חמים המאפשרים הארכת חיי המדף של המוצרים החקלאיים. בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי "תירוש עבד בשיתוף פעולה פורה עם מועצות היצור וארגוני המגדלים ובכך תרם תרומה חשובה לקידום החקלאות הישראלית ברעיונותיו, ראייתו לרחוק ובתרומתו לגיוס משאבים לפיתוחים אלה".

זוכה נוסף, באות קנט עבור מפעל חיים הוא פרופ' חיים רבינוביץ, שתרם רבות לגידול ופיתוח זנים חדשים בעגבניות, בצל, בצלצולית וגידולי הזרעים בארץ ובחו"ל. פרופ' רבינוביץ נמנה על ראשי צוות החוקרים שפיתחו את השימוש המקורי בגנים המשפיעים על חי המדף של העגבנייה. הטיפוח של הזנים השונים שטיפח פרופ' רבינוביץ תרמו רבות לחקלאות הישראלית רבות ויצרו כאן את התשתית להתפתחות תעשיית הזרעים. בשנת 2010 סיים 35 שנות הוראה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. במרוצת השנים לימד פרופ' רבינוביץ יותר מ-3,500 סטודנטים, הדריך וליווה יותר מ- 50 מסטרנטים ודוקטורנטים. כדיקן הפקולטה לחקלאות פתח פרופ' רבינוביץ, חוג לביוטכנולוגיה חקלאית, חקלאות והנדסה גנטית וביו-אינפורמטיה. בנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי "כדיקן הפקולטה לחקלאות פרופסור רבינוביץ הכניס שינויים רבים לתכנית הלימודים על מנת להתקדם בשיטות הלימוד ולהעלות את רמת הלימוד והמחקר באוניברסיטה. פרופ' רבינוביץ השאיר את חותמו בתרומתו לקידום החקלאות והמחקר בישראל ובעולם כולו".