מחקר בים המלח גילה מנגנון הגורם לריכוזי כספית גבוהים בדגים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומארה''ב מצאו לראשונה את המנגנון האחראי להצטברות כספית מזיקה בים המלח ובסוגי דגים מסוימים בימים ובאוקיינוסים.

החוקרים, פרופ' מנחם לוריא מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד''ר דניאל אובריסט מאוניברסיטת נוואדה, מצאו במחקרם כי תרכובות ברום שנפלטות לאטמוספרה מהים, ונפלטות בכמויות גדולות במיוחד מים המלח, יוצרות תגובה כימית עם כספית פסיבית המצויה באטמוספרה של כדור הארץ והופכות אותה לפעילה.

ים המלח הוא זירת מחקר ייחודית להבנת הדרך בה נוצרת כספית פעילה, מפני שזהו המקום היחיד בעולם בו רמת הכספית הפעילה גבוהה דיה כדי לאפשר מדידות ומעקב אחריה ואחרי הגורמים המביאים ליצירתה. ''בכל העולם, כמות הכספית הפעילה מהווה בערך אחוז אחד מכמות הכספית הכללית באטמוספרה'', מסביר פרופ' לוריא, ''באטמוספרה מעל ים המלח לעומת זאת, נמצאו שיעורים חריגים של כספית פעילה עד כ-50% מכלל הכספית המצויה באטמוספרה''.

החוקרים מצאו כי תופעה זו נגרמת בשל תגובה בין הכספית ותרכובות הברום באוויר מעל ים המלח. שיעור תרכובת הברום בים המלח גבוה פי 200 ממי ים אחרים, והתאדותו מואצת בשל הטמפרטורה הגבוהה באזור. להערכת החוקרים, תהליך דומה של הפיכת כספית לפעילה מתרחש מעל לכל הימים והאוקיינוסים ברחבי העולם, אך בעוצמה נמוכה בהרבה.

כידוע, רשויות הבריאות בעולם מזהירות מעת לעת מפני אכילת דגים מסוימים שמכילים רמות גבוהות במיוחד של כספית פעילה מזיקה. ואולם, עד כה המנגנון הגורם לתופעה לא היה ידוע. המחקר גילה כי למעשה הכספית הפעילה שנוצרת באטמוספרה שוקעת בימים ובאוקיינוסים ונספגת ברקמות של אוכלוסיות ימיות. החוקרים הסיקו כי מדובר במנגנון העיקרי הגורם לרמות גבוהות של כספית פעילה בדגים מסוימים עד כדי סיכונים בריאותיים.

''עדיין לא נמצאה דרך קלה להורדת הרמות של תרכובות הכספית שמקורה העיקרי הוא שריפה של פחם באטמוספירה. זאת בעיה שצריכה להיות מטופלת באופן גלובלי בדומה להתמודדות עם בעיית גזי חממה'' טוען פרופ' לוריא.

המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע של ממשלת ארצות הברית (USNSF), ופורסם באחרונה בכתב העת Nature Geoscience Journal. ''גילוי זה מצטרף לתגליות אחרות בבקעת ים המלח, המשמשת מעבדה טבעית לחקר שורה ארוכה של תהליכים ביולוגיים-כימיים וגיאופיזיקלים'' אומר פרופ' לוריא.