ענף הדובדבן מרוכז ברובו ברמת הגולן. עונת הקטיף נפתחת באזור זה בתחילת אפריל, מסתיימת בסוף יולי ומתאפיינת בטמפרטורות גבוהות ולחות יחסית נמוכה. קטיף פירות הדובדבן מתבצע ידנית, אל תוך ארגזי פלסטיק.
עד להובלתם לבית האריזה ממתינים ארגזים אלה במטע זמן רב, ורק עם הגעתם לבית האריזה הם מוכנסים לחדר קירור, לטמפרטורה של 5 מ"צ. בשלב שני מועברים משטחי הפרי לקירור מהיר - תא המכיל שני משטחים. הקירור המהיר מתבצע בעזרת מים קרים הנשפכים על המשטחים - הידרוקולר. התהליך אורך כחצי שעה ולאחריו, כשהפרי צונן, מוחזרים המשטחים לחדר הקירור לטמפרטורה הרצויה.
פירות הדובדבן לאחר קטיף רגישים מאוד לתנאי מזג אוויר. כיום הם ממתינים זמן רב במטע, וההמתנה הממושכת גורמת להשחרת העוקץ, להפסד משקל ולפגיעה במראה הפרי. בבדיקה שערכו המגדלים נמצא שהלחות היחסית הנמוכה היא הגורם העיקרי הפוגע באיכות הפרי, וברמה משנית טמפרטורת האוויר הגבוהה. הצעתנו הייתה להכניס את הפרי מיד לאחר הקטיף, בעודו במטע, אל תוך קרון מצונן נייד, המתנייע באמצעות טרקטור או רכב אחר, וזאת כדי להקנות לפרי תנאים רצויים, קרי לחות יחסית גבוהה וטמפרטורה נמוכה ככל האפשר, וכך לשמור על טריותו לאחר הקטיף.
לשם כך תוכנן קרון מבודד, שהותקן על עגלה נגררת עם פתח אחורי להכנסת ארגזי הפרי. בחזית הקרון הותקן מזרן לח, המורטב במים היורדים ממיכל שמוקם מתחת למזרן הלח באמצעות משאבה חשמלית. כן הותקנו בתקרת הקרון, בחלקו האחורי, שני מאווררי יניקה, על מנת לגרום לאוויר לעבור דרך המזרן לאזור ארגזי התוצרת והחוצה.
מהלך העבודה
המערכת תוכננה במכון להנדסה חקלאית. בניית הקרון נעשתה בחב' 'אגוז' שבקיבוץ גזר ובנייתו לוותה על ידי אנשי המכון להנדסה חקלאית. הקרון רושת בחיישנים למדידת טמפרטורה ולחות יחסית, שחוברו לאוגר נתונים. הלחות היחסית והטמפרטורה מוצגים באיורים 1 ו-2, המראים רצף אופייני של התנאים המתפתחים בתא במהלך יום עבודה אופייני.
מהתוצאות ניתן לראות, שברגע שנסגרו הדלתות עלתה הלחות היחסית ל-90% בקרבת המזרן ולכ-70% במרכז התא, וטמפרטורת האוויר ירדה ל-19 מ"צ ליד המזרן ול-20 מ"צ במרכז התא. לעומת זאת, תנאי הסביבה באותו זמן היו 28 מ"צ ו-35% לחות יחסית. השוואת איכות הפרי לאחר הקטיף בין פרי מצונן לפרי אחר נעשתה על ידי אנשי 'פרי בראשית'. התוצאות הראו בברור, שהפרי שהובל בצינון היה באיכות טובה יותר, שמר על מראה רענן ועוקץ ירוק.
דיון ומסקנות
במהלך עונת הקטיף רושת הקרון בחיישני טמפרטורה ולחות יחסית שחוברו לאוגר נתונים. נבדקו התנאים בתוך התא ומחוצה לו ונבדקה טמפרטורת הפרי. התוצאות מראות שישנה אפשרות לעלות את הלחות לרמות של 85-90%, ואת הטמפרטורה להוריד ל-18 מ”צ. אחת הבעיות שנוצרו במהלך העמסה הייתה אי סגירה של הדלתות, מה שגרם להורדת הלחות.
כדי להימנע מבריחת אוויר לח וקר מהקרון יש לדאוג ככל האפשר לסגירת הדלתות. בתום מעקב אחר מהלך העמסה הגענו למסקנה שיש לסגור את הדלתות ולפתוח פתח תחתון בגודל שני ארגזים. לפתח זה תהיה דלת צירית ('דלת ברים'), כך שתהיה אפשרות להכניס שני ארגזים ומיד תיסגר הדלת. שתי הדלתות הגדולות יהיו סגורות מבפנים, כך שהעובד שבפנים יכול לפותחן אם יהיה צורך בכך. כמו כן יש להפעיל את המערכת כחצי שעה לפני העמסת הפרי, וזאת על מנת להכין את התא לתנאים הרצויים.
קרור מהיר
במהלך העונה נעשה ניסוי בקירור מהיר של דובדבנים בבית האריזה היה צורך למצוא שיטה טובה, זולה ומהירה משיטת ההידרוקולר הנהוגה כיום. הצענו שיטה לקירור מהיר של הפרי בתוך חדר הקירור. בשיטה זו מוכנס הפרי, מיד עם הגיעו לבית האריזה, למערכת הקירור הרגילה. במקום ההידרוקולר, שפעולתו איטית וצורכת אנרגיה מרובה, הותקן מפוח שמשני צדיו ארבעה משטחים. חלקם העליון של המשטחים מכוסה ביריעה, המפוח שואב מתוך חלל בית הקירור את האוויר הקר, שמאולץ לעבור דרך התוצרת, שמתקררת בתוך כ-30 דקות שעה לטמפרטורה של 8 מ"צ!
הערה: מערכת הצינון מתאימה לכל סוגי הגידול - פירות, ירקות, תבלינים ועוד.* הכותבים:
רפי רגב, מוטי ברק, אבי ארבל, אהרון וייסבלום / המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי
אייל יונאי / 'בראשית' פסגות גולן
לתמונות נוספות לחצו כאן
