משרד החוץ: שיקום הירדן לא מעניין את הירדנים

בחודש ספטמבר האחרון ערך הפרלמנט האירופי לראשונה דיון במצבו של הירדן הדרומי. בסיום הדיון, התקבלה החלטה היסטורית, לפיה יש לתמוך בשיקום האזורי של נהר הירדן הדרומי. בהחלטה ציין הפרלמנט האירופי את החשיבות הרבה שבהצלת הנהר הגווע, וקרא לממשלות שעל גדותיו (ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית) לפעול יחד למען הנהר. כמו כן קרא הפרלמנט להתערבות האיחוד האירופי לספק תמיכה כלכלית וטכנולוגית למען הצלתו.

"הירדנים ניתקו מגע בנושאים האזרחיים בשנים האחרונות, וסוגיית שיקום הירדן איננה בסדר העדיפויות שלהם", כך אמרה היום (ד') פרידה יובל, ראש מחלקת ירדן במשרד החוץ, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בנושא שיקום חלקו הדרומי של הנהר.

בדיון נכחו בין השאר נציגי ארגון "ידידי כדור הארץ מזרח תיכון", שקראו לועדה לפנות לרשות המים שתכין תכנית מים מפורטת לשיקום הירדן הדרומי, אשר תוצג לציבור כך שיתאפשר דיון ציבורי אודות כמות המים שתוקצה לנהר.

ממחקר שנעשה עבור ארגון ידידי כדור הארץ עולה, כי בנהר הירדן זורמים כיום 20-50 מלמ"ק מים בשנה בעוד בעבר זרמו בו כ-1300 מלמ"ק לשנה (כ-2% מהכמות המקורית). בעקבות אובדן המים והרעת איכותם, קטן המגוון הביולוגי בכ-50%.  מידי שנה מגיעים לנהר הירדן 500,000 צליינים נוצריים בצד הישראלי של הירדן וכ- 300,000 בצד הירדני. לדברי נציגי הארגון, קיימות התחייבויות רבות לשיקום הירדן מאז חתימת הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994, אך בפועל אין כיום ועדה משותפת ישראלית-ירדנית לניהול אגן ההיקוות.

יוסי ורדי, יו"ר המועצה האיזורית עמק הירדן אישר כי מצב הירדן הדרומי קשה מאד והטיל את האחריות על ממשלות ישראל וירדן לדורותיהן. ורדי אמר כי החזון הוא נהר הירדן כנהר של מים זורמים כאשר בשתי גדותיו פרויקטים של תיירות שומרת טבע. עוד ציין ורדי, כי הושקעו (במט"שים, התפלה ועוד) כ-300 מיליון ₪ להפסקת זיהום מי הירדן. לדבריו, אין מסמך מחייב של רשות המים המציין את כמות המים שתוזרם לירדן.

מנכ"ל רשות הניקוז והנחלים של הירדן הדרומי, רמון בן ארי, אמר כי הרשות מצויה בתהליך של הכנת תכנית אב שחזונה הינו נהר חי בציר של שלום ושיתוף פעולה בין ישראל לירדן, ועקרונותיה מבוססים על הזרמת מים מתאימה לירדן ויצירת תכנית תיירותית סביב הנהר.  זאב אחיפז, מרשות המים, אמר כי ישנה תכנית כוללת לשיפור איכות המים בירדן, והדגיש כי כמויות המים הזורמות לירדן לא תגדלנה אולם איכותם תשתפר.

''הירדן הדרומי הפך מזה שנים לתעלת ביוב''

''הירדן הוא נהר בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה - חשיבות דתית, מדינית, היסטורית, תיירותית וסביבתית. הירדן הדרומי הפך מזה שנים לתעלת ביוב, דבר הגורם נזקים כבדים לתיירות, לסביבה, לכלכלה ולים המלח.'' אמר יו''ר הועדה חה''כ דב חנין. '' האחריות לכך נופלת על שתי מדינות - ירדן וישראל, שתיהן חוסמות את מקורות המים לירדן ושתיהן מזרימות אליו שפכים. טיפול בשפכים, כפי שמתבצע עכשיו ביישובי עמק הירדן חייב להיעשות גם בשטח שבפיקוח המינהל האזרחי. במקביל סוגייה זו חייבת לתפוס מקום מרכזי בסדר היום של יחסי ישראל - ירדן, ומשרד החוץ חייב להיכנס לעובי הקורה ולקדם את דיוני ועדת המים המשותפת.''

חברי הועדה הסכימו כי יש להגדיל את כמות המים המוקצית לנהר, משום שהכמות הנוכחית אינה מאפשרת את קיומו והדבר עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לאפיק המים ולסביבתו, ויצאו בקריאה לממשלה להציב את נושא נהר הירדן הדרומי על סדר יומה ולקבל תכנית פעולה ממשלתית לשיפור איכות המים בנהר.