שלומית קידר, פורטל החקלאות 13-12-2010
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אופיר אקוניס, אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תכנון משק החלב משנת 2008, אשר נועד להסדיר את אחד הענפים המרכזיים בחקלאות. בכך הושלם מהלך היסטורי שהחל לפני כשלוש שנים, ביוזמת שר החקלאות, שלום שמחון.
הדיונים בהצעת החוק נמשכו היום, לאחר שבדיון הקודם אישרה הוועדה פשרה בקביעת המנגנון לעדכון מחיר המטרה של החלב ושמעה משר החקלאות שלום שמחון כי אם יסתבר שבמוצרי חלב מסוימים הייתה עלייה חריגה במחיר, הם יוחזרו לפיקוח
בדיון היום הביעו נציגי יצרני החלב חשש כי ייבוא מוצרי החלב לישראל, שעומד כיום על 19% מפלח השוק, יעלה אף יותר ויפגע בהם כתוצאה מסעיף בחוק שעוסק בייחוד השיווק. ח"כ ישראל חסון אמר כי אינו מעוניין להשאיר את ההחלטה בנושא הזה בידי האוצר והביע התנגדות לסעיף. עמדתו של חסון לא התקבלה והוא ביקש להעלותה להצבעה כהסתייגות במליאה.
כמו כן אושר הסעיף הנוגע בוועדת המכסות שתקבע את מכסות החלב. הסעיף אושר בכפוף להודעת שר החקלאות כי הוא מקים וועדה בראשה יעמוד מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ח"כ לשעבר אבשלום וילן.
חוק החלב נועד לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו, וכן להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו במחירים נאותים. לדברי שר החקלאות שמחון, החוק מאוזן ומשרת הן את טובת הרפתנים באמצעות הבטחת רווחיותם, והן את טובת הצרכנים, ובנוסף יבטיח תנאים הולמים לפעילות המחלבות. החוק אושר לאחר שהושגו הסכמות עם המגדלים.
ענף החלב הוא ענף חקלאי רב חשיבות, המוערך בשווי של 8.5 מיליארד ₪.
עקב מאפייניו הייחודיים של הענף, זהו אחד משני הענפים החקלאיים היחידים שנותרו כענפים מתוכננים על כלל היבטיהם: יצור על-פי מכסות, פיקוח על מחירים וכיו"ב. זאת, בין היתר, מהסיבות הבאות: חלב גולמי הוא מוצר בסיס מתכלה המתקלקל במהירות ושיווקו מחייב עיבוד תעשייתי ופיסטור; ייצור חלב הינו תהליך עתיר הון וטכנולוגיה הן במשק החקלאי והן במחלבות, ושמירה על כושר הייצור מחייבת תכנון לטווח ארוך; קיימת תנודתיות בייצור החלב בין עונות השנה, באופן הגורם לעודפי ייצור בחורף ועודפי ביקוש בקיץ וכן תנודתיות על בסיס שבועי עקב דרישות הכשרות; על מנת לשמר את עודפי החלב יש לעבדו לאבקת חלב וחמאה בתהליך יקר; מציאת שימושים לעודפי הייצור הכרחית לוויסות הכמויות והמחירים בענף תוך הבטחת אספקה שוטפת של מוצרי חלב לצרכנים.
על אף מורכבותו של הענף, הוא נעדר עד היום כמעט לחלוטין בסיס חוקי מסודר לפעילותו: משטר המכסות מעוגן בחקיקת חירום שדינה להתבטל, ואילו היבטים נרחבים של התכנון בענף, ובכלל זה דמי השירות הנגבים על ידי המועצה וקביעת מחיר המטרה, אינם מעוגנים כלל בחוק. ליקויים אלה עוררו קשיים מתמידים שסיכנו את היציבות בענף ואת משטר התכנון ההכרחי לקיומו. מצב זה חייב שינוי חקיקתי, שיצור בסיס מסודר ומלא להיבטי התכנון של ענף החלב.
החוק מגדיר את ייחודיות השיווק של מוצרי חלב וקובע כי שיווק חלב ומוצריו בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר.
החוק מגדיר את נושא קביעת מחירים ומקבע את מחיר המטרה (המחיר למגדל עבור ליטר חלב), דבר המהווה תקדים המבטיח את הרווחיות עבור החקלאיים. באף אחד מענפי החקלאות השונים המחיר ליצרן אינו מעוגן בחקיקה.
החוק מעגן את פעילותה של מועצת החלב כגוף המופקד על יישום התכנון בענף החלב, מעניק לה את הסמכויות הנדרשות לשם כך וקובע מסגרת של בקרה ופיקוח על פעולותיה. מועצת החלב תהיה מוסמכת להסדיר את ייצור החלב ושיווקו לציבור על פי הנחיות השר, לעודד, ליזום ולממן פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול ענף החלב, ובכלל זה ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית וביטוח המקנה, לעודד צריכת חלב ומוצריו ופרסומם. מועצת החלב, המוגדרת כיום כחברה לתועלת הציבור, היא חברה פרטית. החוק מבהיר מצד אחד את מעמדה של החברה, אשר על אף היותה חברה פרטית, היא פועלת למטרות ציבוריות בלבד, ומצד שני מחיל על החברה, על עובדיה ועל נושאי משרה בה חובות מן המשפט הציבורי. קביעת המדיניות בענף תתבצע על-ידי הממשלה באמצעות שרי החקלאות והאוצר, בדרך של קביעת תקנות.