ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חה"כ אופיר אקוניס, דנה היום בהצעת חוק תכנון משק החלב. בפתח הדיון ביקש היו"ר אקוניס לדעת בדיוק איזה תועלת תצמח לצרכן מהחוק. "לא מעניינים אותי האינטרסים של החברות הגדולות וגם לא האינטרסים של הפקידים, אלא רק האינטרס של הצרכן", הבהיר. "החוק צריך לצאת מכאן כך שהצרכן ירוויח ממנו".
נציגי משרד החקלאות הסבירו כי הצעת החוק נועדה לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב, תוך הבטחת איכות ובטיחות בייצור ובשיווק. בהצעת החוק נכתב, כי המטרה היא "להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות".
שר החקלאות, שלום שמחון, אמר כי שאלתו של היו"ר אקוניס במקומה. לדבריו, "מדינת ישראל הצליחה להקים את משק החלב הטוב ביותר בעולם והחוק נועד לאפשר יציבות של משק החלב לאורך זמן. אנחנו מקווים שתתפתח גם תחרות משוכללת, שתאפשר הורדת מחירים לצרכן".
השר שמחון אף התייחס לפרסומים בדבר עליות המחירים של מוצרי החלב. שמחון אמר כי משרדו מכין דוח מיוחד בנושא מחירי מוצרי החלב שיוגש לוועדה. "אם יסתבר לנו שבמוצרים מסוימים הייתה עלייה חריגה במחיר – נחזיר אותם לפיקוח". שמחון הוסיף כי הדוח יוגש גם לוועדה לביקורת המדינה שקיימה דיון בנושא, אך ביקש כי "הדיון בנושא יתקיים באכסניה הנכונה – בוועדת הכלכלה".
במהלך הדיון אישרה הוועדה סעיפים הקובעים את העונשים שיוטלו על מפרי החוק. כמו כן דנה הוועדה בשאלת האחריות האישית של נושאי משרה בתאגיד והחליטה להיענות להצעת משרד החקלאות, להטיל עליהם אחריות אישית לפקח על כך שהתאגיד לא יבצע עבירה על החוק.
בנוסף לכך דנה הוועדה בהוראת מעבר שנועדה לקבוע את מנגנון העדכון של מחיר המטרה של החלב (המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור החלב הגולמי). לפי הצעת משרד החקלאות, מנגנון העדכון הקיים יישמר למשך 6 שנים, ולאחר מכן המחיר יעודכן בנוהל שייקבע בתקנות על ידי שרי האוצר והחקלאות.
מזכיר התאחדות מגדלי הבקר, יעקב בכר, אמר כי יש הסכמה על הניסוח של הוראת המעבר אך לא על התקופה. לדבריו, ב-2007 נחתם הסכם עם תנובה שעיגן את מחיר המטרה ל-15 שנים. "למה דווקא במקום שיש הסכמה לעגן את המחיר לתקופה ארוכה אנחנו צריכים לוותר ולקצר את התקופה?", שאל בכר.
היו"ר אקוניס שב וביקש לדעת מה יהיו ההשלכות על הצרכנים. רפרנטית החקלאות של משרד האוצר, דניאלה גרא, הסבירה כי הרעיון הוא להכניס את מחיר המטרה לפיקוח. "האינטרס של המגדלים הוא להעלות את המחיר", אמרה. בכר דחה את הדברים ואמר כי למגדלים אין שום שליטה על מחיר המטרה. "המחיר עלה דווקא כשהסירו את הפיקוח", טען.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ח"כ לשעבר אבשלום וילן, הצטרף לדברי בכר ואמר כי מחיר המטרה הוא מנגנון מוסכם שהבטיח יציבות. "בשוק אין מספיק מתחרים ולכן כשדברים יוצאים משליטה תחרות לא משוכללת מובילה לעליית מחירים".
ח"כ שי חרמש הציעה פשרה לפיה מנגנון העדכון הקיים יישמר ל-8 שנים, ולא ל-6 שנים לפי הצעת החוק. השר שמחון הזהיר כי סטייה מהצעת החוק תאלץ ככל הנראה אותו או את שר האוצר להגיש הסתייגות או אפילו למשוך את החוק.
בסופו של דבר אישרה הוועדה את הצעתו של ח"כ חרמש, אולם רק נציגת משרד האוצר הודיעה כי היא מבקשת לשמור לשר האוצר את הזכות להגיש הסתייגות לסעיף. היו"ר אקוניס אמר כי "נקיים הידברות עם שר האוצר ונסביר לו את הצעת הוועדה, אנחנו לא חייבים לקבל כל דבר ככתבו וכלשונו". ח"כ חרמש הוסיף: "נקווה ששר האוצר ישתה כוס חלב ויירגע". כמו כן הוועדה החליטה, בניגוד להצעה המקורית, כי התקנות לקביעת המנגנון לעדכון מחיר המטרה יובאו לאישורה.
