ועדת החינוך של הכנסת המשיכה הבוקר (א') בהליך אישור תקנות החזקת התרגולות, אך טרם הצביעה על התקנות הנמצאות במחלוקת: האם הלולים החדשים יהיו לולי כלובים או לולים ללא כלובים. עד כה אושרו 17 מתוך 24 סעיפי התקנות, ובמשרד החקלאות מקווים כי אישורן יסתיים במלואו בדיון הבא.
חברי הכנסת אלכס מילר, ד"ר דב חנין וד"ר אחמד טיבי הביעו התנגדות נחרצת לתקנות החזקת תרנגולות מטילות המתירות את כליאתן בכלובי-סוללה. "אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו עם תקנות שבג"ץ יבטל, ולכן יש ליישר קו עם האיחוד האירופי" הסביר ח"כ מילר. ח"כ טיבי ביקש לפסול את הסעיפים המתירים כלובים מכל סוג וקרא להקמת לולים ללא כלובים. ח"כ חנין חיזק את דבריו וציין כי הלולים שמציעות התקנות להקים אסורים להקמה באירופה מינואר 2003, וב-2012 גם הלולים הקיימים בסטנדרט זה ייסגרו. ''תהיה זו טעות גדולה להקים לולים חדשים בצורה תת-תקנית. אם כבר מקימים לולים חדשים, בואו נעשה מהלך נכון גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת רווחת בעלי החיים: בואו נתקדם ללולים ללא כלובים, לולי מעוף'' אמר חנין
במסגרת הרפורמה המוצעת ממליץ משרד החקלאות על הגדלת גודל התא של מטילות בישראל לפחות ל- 550 סמ"ר בשלב המיידי, ומעבר לכלובים מאובזרים של לפחות 750 סמ"ר, הכוללים בדי לינה, קיני הטלה, מקום התפלשות ומתקן לשיוף ציפורניים, לכל המאוחר עד לשנת 2022. במסגרת בניית הלולים החדשים ברפורמה, מציע המשרד כי כבר עכשיו ייבנו תשתיות שניתן יהיה להרחיבן לשטח של 750 סמ"ר למטילה, על מנת לחסוך בעתיד בהשקעות כפולות בתשתית חדשה. כלומר, גודל אזורי הגידול והכנת התשתית הקרקעית, וכן מעטפת מבני הלולים יהיו בגודל המתאים לקלוט שינויים עתידיים, באופן זה תתאפשר הכנסת אבזור, מודולים נוספים והסרת מחיצות, כך שניתן יהיה לאכלס באותו מבנה אותו מספר מטילות במרווח של 750 סמ"ר למטילה.
על פי נתוני המשרד, כ- 80% מההשקעה הנדרשת תעשה בשלב הראשוני, עליו גם יזכו המגדלים למענקים ולמימון מהמדינה, במסגרתו ייבנו התשתיות ל- 750 סמ"ר והמבנים. בהמשך תידרש השקעה נמוכה של כ- 20% בלבד מהעלויות עבור התאמת המבנים לגודל של 750 סמ"ר.
במשרד החקלאות מציינים כי מגדלים שיבחרו להקים בשטחם לולי מעוף או לולי חופש יוכלו לעשות זאת במסגרת הרפורמה, כל עוד יעמדו בדרישותיה המחייבות שמטרתן, כאמור, להביא את הענף לרמה גבוהה של בריאות, סניטציה והגנה על הסביבה.
בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים טוענים, כי לפי הכלובים המוצעים על ידי משרד החקלאות, ישהו התרנגולות בשטח זעום המותיר לכל תרנגולת 550 סמ"ר בלבד (פחות מעמוד A4), כאשר בכלוב הצפוף רצפת רשת אלכסונית. עוד מציינים בעמותה כי בכלובים שכאלה התרנגולת אינה מסוגלת למתוח כנף וכל תזוזה משמעה רמיסת תרנגולות אחרות. ''התקנות מציעות לקיים בשנת 2022 רפורמה נוספת שבה ישודרגו הלולים לכלובים מעט פחות צפופים (750 סמ"ר לתרנגולת - 25x30 סמ'), אולם משרד החקלאות לא מסר עדיין את הנתונים המלאים באשר לעלות השדרוג, המוערכת במאות אלפי שקלים.''
בדיון בוועדת החינוך היום, הציגו ארגוני בעלי החיים ונציגי הלולנים - ועד הפעולה להצלת הלול המשפחתי, המייצג 2,200 משפחות בגבול הצפון - קואליציה מפתיעה בהתנגדות לאישור התקנות במתכונתן הנוכחית, אשר לטענתם פוגעת הן בתרנגולות והן בלולנים.
"זהו כבר הדיון הרביעי שבו חלק מחברי ועדת החינוך מתנגדים לכליאת תרנגולות בכלובי-סוללה", אמר עו"ד יוסי וולפסון מעמותת אנונימוס. לדבריו, למרות זאת, משרד החקלאות ממשיך להגיש את אותן תקנות שמבקשות לקבוע תקן חסר תקדים באכזריותו. "31 מדינות בעולם אסרו על כלובי-סוללה, ורבות מהן אסרו על כל סוגי הכלובים. קליפורניה אף אישרה חוק שיאסור על ייבוא ביצי כלוב. אין שום סיבה שישראל תישאר מאחור".
כיום שליש מהלולים באיחוד האירופי הם לולים ללא כלובים. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשוויץ 100% מהלולים הם ללא כלובים, באוסטריה 90%, בגרמניה 62%, בשבדיה 60%, בהולנד 50%, בדנמרק 48% ובבריטניה 42%.
הוועדה אישרה היום כאמור מספר סעיפים טכניים נוספים על אלה שאושרו בשלושת הדיונים הקודמים, אך לנוכח התנגדות הח"כים נדחתה ההכרעה בשאלה המהותית: האם הלולים החדשים, שייבנו בהשקעה של 350 מיליון שקל מכספי ציבור, יהיו לולי כלובים או לולים ללא כלובים. כמו כן, נדחתה ההכרעה גם בשאלת הרעבת התרנגולות, עד אשר מרכז המחקר והמידע של הכנסת יאסוף נתונים לגבי הנהוג בעניין זה במדינות ה-OECD.
