הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ועדה בין משרדית תבחן את זכויות המתיישבים בקרקע חקלאית


בראש הוועדה יעמוד מנכ''ל משרד המשפטים, והמלצותיה יוגשו לממשלה בתוך 12 חודשים. הוועדה עשויה לקבל המלצות שיטיבו עם החוכרים החקלאיים בתחומים שונים, בהם הפיצוי על השבת קרקע חקלאית למדינה למטרות בנייה למגורים והאפשרות לנצל את הזכויות בקרקע החקלאית כבטוחה לקבלת הלוואת ומשכנתאות בנקאיות

מערכת פורטל החקלאות  17-10-2010


הממשלה אישרה הבוקר (א'), בישיבה חגיגית שהתקיימה בקיבוץ דגניה לרגל מלאות 100 שנה לתנועה הקיבוצית, הקמת ועדה בין משרדית, אשר תמליץ לממשלה על מדיניות קרקעית לניהול הקרקע החקלאית

בועדה יכהנו מנכ"ל משרד המשפטים, הממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושני נציגי ציבור.

הוועדה תבחן את המדיניות הקרקעית ביחס לקרקע חקלאית, במטרה להתאימה למציאות בת זמננו, בשים לב לעקרונות פיתוח בר קיימא. בין יתר הנושאים, אותם תבחן הוועדה ייכללו הנושאים הבאים:
א. בחינת מכסות הקרקע (תקנים) לעיבוד חקלאי.
ב. המדיניות הרצויה בעניין מעמד החקלאים והמתיישבים בקרקע חקלאית, באופן שתביא בין השאר לצמצום החיכוך עם רשות מקרקעי ישראל.
ג. הקשר בין הקצאת קרקע למגורים ביישובים החקלאיים ובין הקצאת הקרקע החקלאית במסגרת משטר הנחלות.
ד. שיעור אופטימאלי של דמי החכירה לנחלה חקלאית.

המלצות הועדה יוגשו לראש הממשלה ולממשלה, ככל האפשר תוך 12 חודשים מיום תחילת פעילותה.

מדובר בהצעת החלטה שגובשה בחוק ההסדרים האחרון ע"י האוצר וממ"י, במטרה להטיל על צוות לגבש מדיניות לעניין קרקע חקלאית. ההצעה האמורה לא בשלה לכדי הגשה וכעת מבקשים להגישה לאישור הממשלה בהסכמת הגורמים הנוגעים בדבר.

התמורות בהתיישבות החקלאית ובענפי החקלאות בעשורים האחרונים מחייבים חשיבה מחודשת בכל הקשור למדיניות הקרקעית ביחס לקרקע חקלאית שבבעלות המדינה.

מספר החקלאים המתפרנסים מחקלאות הצטמצם בעשורים האחרונים, וחלק לא מבוטל מהתושבים המתגוררים ביישובים החקלאיים אינם עוסקים עוד בחקלאות. מנגד, החקלאים שנותרו פעילים, נדרשים להפעיל משקים בהיקפים גדולים על מנת להתקיים, ועל כן תקני הנחלות ההיסטוריים אינם מספקים עוד.

עוד מהתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל, ובהמשך על פי החלטות מינהל מקרקעי ישראל, הוחכרה קרקע חקלאית על פי "עיקרון הנחלה". גודלן של הנחלות נקבע על פי תנאים כלכליים וחקלאיים של שנות החמישים ומוקדם מכך, במטרה לאפשר למשק הבית החקלאי להתפרנס מנחלתו ברמה הדומה לזו של משק בית עירוני ממוצע. חלק גדול מהיבטי הייצור החקלאי (למשל מדיניות מכסות הייצור) עברו בעשורים האחרונים תהליכי ליברליזציה; במגזר העירוני חלים מזה עשורים תהליכים מצטברים שמגמתם הסרה של מגבלות והעשרת סל הזכויות במקרקעין של חוכרי הקרקע. לעומת זאת מדיניות הקצאת הקרקע החקלאית נותרה ריכוזית ומתנהלת על פי עקרונות שנקבעו לפני למעלה מיובל שנים.

בהקשר זה מוצגות אף טענות לפיהן מדיניות המקרקעין החקלאיים מונעת פיתוח כלכלי יעיל של המגזר החקלאי.

בנוסף, אותה מדיניות מהווה חסם מרכזי בפני מימוש תכניות פיתוח עירוני נוכח היעדר מנגנונים לפיצוי הולם בגין השבת קרקע חקלאית, לצרכים אלה.

תפקידה של מדיניות קרקעית ביחס לקרקע חקלאית הוא לקדם ערכים ציבוריים המתחשבים בהיבטים של חקלאות מקיימת, סביבה, שטחים פתוחים, נוף, ניצול מים שוליים, מניעת שריפות, שמירת קרקעות ומניעת הפיכתן לקרקעות מוברות, וכן להמשיך ולאפשר לחקלאות להוות עוגן תעסוקתי למתיישבי הפריפריה. כל אלו יהוו תשתית ערכית שתעמוד בבסיס עבודת הוועדה.