פלסטיק לכל ילד

Image by bluebudgie from Pixabay

כשהבת הבכורה של גליה רופין, תושבת תל אביב, התחילה ללמוד בגן טרום-טרום חובה, זכתה האם להפתעה לא נעימה. "גיליתי שהילדים אוכלים בכל יום את ארוחת הצהריים בכלי פלסטיק חד-פעמיים, ושהאוכל גם מובל אל הגנים בכלים כאלה", היא מספרת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

רופין, יחד עם אם אחרת בגן, דפנה יודפת, החליטה להפיץ עצומה נגד התופעה, שעליה חתמו נכון לרגע זה קרוב ל-4,000 איש. זאת במטרה להפסיק את השימוש בכלים חד-פעמיים שבהם נעשה שימוש בצהרונים שפועלים בגנים ובבתי הספר בתל אביב.

הסיבה העיקרית למחאת ההורים היא הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לילדים כתוצאה מהחשיפה לפלסטיק שבא במגע עם מזון חם, בעיקר בעקבות השימוש בכלים החד-פעמיים להובלת המזון אל הצהרונים. "על פי הנחיות משרד הבריאות, כשמגישים לילדים את האוכל, בשתיים בצהריים, הוא צריך להיות בטמפרטורה של מעל 65 מעלות, על מנת שלא יתפתחו בו פתוגנים מחוללי מחלה", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. "בשביל שזה יקרה, האוכל יוצא בבוקר מהמפעל בטמפרטורה גבוהה מאוד, שיכולה להגיע ל-100 מעלות". לדבריה, המזון מטולטל בדרכים עד לצהרונים, שם הוא ממתין במשך כמה שעות נוספות עד לזמן הארוחה. "החום, הטלטול והשהייה מעודדים זליגה של מזהמים מהפלסטיק למזון", היא אומרת.

"מדובר בפלסטיק זול מאוד, שתהליכי היצור שלו לא מפוקחים במיוחד, ושמיוצר מחומרים שעלולים להיות לא נקיים ואף מזהמים", מסבירה אולנובסקי. לדבריה, הפלסטיק עלול להכיל אלפי או עשרות אלפי חומרים מזיקים שונים – ובעיקר כאלה שמשבשים את הפעילות ההורמונלית. חומרים אלה עלולים לגרום לבעיות כמו סכרת, סרטן, התבגרות מינית מוקדמת ובעיות פריון, ואף להשפיע גם על ילדיהם ונכדיהם של מי שנחשפו אליהם. "מדובר בילדים שנחשפים למזון במשך כחמישים שבועות בשנה, חמישה ימים בשבוע", אומרת אולנובסקי. "זו חשיפה מטורפת שאין כמותה בעולם, אנחנו בעצם עושים פה ניסוי על ילדי ישראל".

במקרים רבים, כלי הפלסטיק עצמם עומדים בתקנים – אבל נעשה בהם שימוש שמנוגד לתקנים, כמו חימומם לטמפרטורה גבוהה מדי. "אלה כלי פלסטיק שלא בטוחים לשימוש בטמפרטורות מסוימות", מבהירה אולנובסקי.

"כשהאוכל מגיע לצהרונים, הכלים כבר מעוותים לגמרי מהחום", מוסיפה רופין.

לדברי אולנובסקי, משרד הבריאות מאפשר את השימוש בכלי הפלסטיק מכיוון שהם לא גורמים לנזקים מיידיים, שקל לראות ולקשר לחשיפה אליהם, אלא לכאלה שעלולים להופיע גם לאחר שנים. "מבחינת משרד הבריאות, כל עוד יש עמידה בתקנים – הכל בסדר", היא אומרת. "אבל הם קצת עוצמים עיניים, זה תפקידם לשמוע את הדיווחים מהשטח על החריגות הרבות שמתבצעות בפועל".

10 מיליון כלים בשנה

מעבר לנזק הבריאותי, השימוש היומיומי הנרחב בפלסטיק בצהרונים גורם גם לנזק סביבתי משמעותי. בשנת תש"ף פועלים בתל אביב 651 גנים שבהם לומדים 17,812 ילדים. על פי נתונים אלה, מעריכים ההורים שמובילים את המאבק בפלסטיק שהצהרונים בגנים בלבד אחראיים לשימוש בסדר גודל של כ-10 מיליון כלים חד-פעמיים בשנה – וזאת מבלי לכלול את השימוש בפלסטיק בצהרונים בבתי הספר, שלדברי ההורים ייתכן ואף מכפיל את המספר פי כמה וכמה.

על אף שמו, הפלסטיק החד-פעמי יישאר אתנו זמן רב ויתחיל להתכלות רק כעבור מאות שנים (אם בכלל). על פי הערכות התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), עד 2050 צפויים להצטבר 12 מיליארד טון של פלסטיק במטמנות האשפה ובסביבה הטבעית, בים וביבשה. בכל שנה מגיעים כ-12 מיליון טון חדשים של פלסטיק אל הים, ועל פי הערכות מדענים, עד 2050 עלול משקל הפלסטיק בים להיות גדול ממשקל הדגים שבו.

לדברי רופין, לא רק ההורים מתנגדים לשימוש בפלסטיק – אלא גם הילדים, ובעיקר אלה שכבר לומדים בגני החובה ובבתי הספר. "הם כל הזמן מוחים על העניין", אומרת רופין. "יש כאן דיסוננס עצום, מלמדים אותם בבתי הספר ובגנים על איכות הסביבה ועל קיימות, ומצד שני, דוחפים להם בכל יום את כל הפלסטיק החד-פעמי הזה. זה גורם לחוסר אמון מוחלט במערכת ובתכנים שמלמדים בה, זה יוצר נזק חינוכי".

אלפי חתימות בשלושה ימים

המאבק בפלסטיק בצהרונים החל בפרסומים נזעמים של הורים בעמוד הפייסבוק של גני עיריית תל אביב, והמשיך עם הפצתה של העצומה הפופולרית, שבה קוראים ההורים לעיריית תל אביב "להורות באופן מיידי למפעילי הצהרונים וספקי המזון להעניק לילדנו מזון בריא ומזין בכלים בריאים לגוף ולסביבה, ולהקצות לכך את המשאבים הדרושים".

"תוך שלושה ימים כבר חתמו על העצומה כ-4,000 הורים, היא זכתה להיענות עצומה", אומרת רופין. העצומה הובילה להתעוררות בקרב הורים בעיר, שמחו גם בערוצים אחרים, כמו שליחת מכתבים אל יובל חינוך, חברת ניהול הצהרונים בתל אביב.


בעקבות העצומה נפגשה ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב והממונה על תחום הגיל הרך, עם קבוצת הורים, והבטיחה להם שתקדם את הנושא בשנת הלימודים הבאה. עם זאת, ההבטחה הזו לא מספקת את רופין. "לא ייתכן שבמשך שנה שלמה הילדים ייאלצו להמשיך ולאכול בכלים האלה", היא אומרת.

הדרישה להוצאת הכלים החד פעמיים מארוחות הצהריים בגני הילדים ובצהרונים היא נכונה וחשובה", אמרה לנו ברנד. "מיד עם כניסתי השנה לתפקיד התחלנו לבחון מדיניות ברורה של מעבר לכלים רב פעמיים בצהרונים ובגני הילדים . יש גנים ובתי ספר שזה כבר קורה בהם, ויש גנים בהם בגלל התנגדות מפעילי הצהרונים תהליך היישום דורש הסכמה יותר מורכבת שלא תפגע באיכות התפקוד של צוות הצהרון. אני מסייעת להורים רבים שהחלו ביוזמות פרטניות בשטח, סיירנו בגנים ובצהרונים בזמן הארוחות ושוחחנו עם סייעות, מפעילי הצהרונים, חברות הקייטרינג, אנחנו בודקים את מכרזי כוח האדם שבתוקף ואת המשמעויות של הגשת ארוחת הצהריים בכלים רב-פעמיים במקום בפלסטיקים כמהלך עירוני רחב כולל שינוע הכלים לגני הילדים בכלי נירוסטה''.

''בתל אביב למעלה מ-630 גנים חלקם של חינוך מיוחד והמהלך הזה מצריך שיתוף פעולה נרחב. בינתיים אנו תומכים ומעודדים יוזמות של גננות והורים לשימוש ברב פעמי בכל מקום בו אין התנגדות נחרצת של המפעילים. יתר על כן אנו בודקים ממש בימים אלו את המשמעויות של הכנסת מדיחי כלים לגני הילדים כפי שכבר יש באחדים מהם שעברו לרב פעמי". עוד הוסיפה ברנד ש״הכי חשוב שיהיה ברור שהפעולה שלי לא באה כתגובה לשתי אמהות שבגן הפרטי שלהם המפעיל מתנגד לרב פעמי עד להסדרה כוללת״

ברנד מציירת תהליך מורכב מאוד, אבל מתברר שיש מקומות בישראל שבהם ארוחת צהריים נטולת פלסטיק בצהרונים היא עניין מסובך פחות. כך, למשל, מאבק הורים הוביל לכך שארוחת הצהריים בצהרוני פרדס חנה-כרכור מובלת בכלי נירוסטה, ומוגשת לילדים בכלי אוכל רב-פעמיים. גם בכפר סבא מובל המזון לצהרונים בכלי נירוסטה, ופיילוט דומה יתחיל בקרוב גם בהוד השרון.

ההשקעה מחזירה את עצמה

יש לציין שהחלפת כלי הפלסטיק בכלים רב-פעמיים טומנת בחובה קושי מסוים: בניגוד לכלים חד-פעמיים, שאפשר פשוט להשליך לפח בתום השימוש, כלים רב-פעמיים צריך לשטוף. בטווח המיידי, מציעים ההורים שהסייעות ישטפו את הכלים, למשל תמורת תוספת מסוימת למשכורתם בעבור הזמן הנוסף. הם לא שוללים את האפשרות שהילדים יסייעו בשטיפת הכלים, למשל בפינוי הכלים לגיגית עם מים וסבון. בטווח הארוך יותר, התכנית שמציעים ההורים כוללת התקנה של מדיחי כלים בצהרונים.

לדברי אולנובסקי, ההשקעה הכספית שמתחייבת מהפסקת השימוש בפלסטיק משתלמת, בין השאר עקב העובדה הברורה שהיא מבטלת את הצורך לרכוש כמות בלתי נגמרת של כלים חד-פעמיים. "בכפר סבא, ההשקעה החזירה את עצמה בתוך 20 חודשים", אומרת אולנובסקי. "אנחנו לא מדברים פה על עשרות שנים".

בינתיים, מאבק ההורים נמשך. בשבוע שעבר התקיימה הפגנה בהשתתפות מאות ילדים והורים מול בניין העירייה, בזמן ישיבת מועצת העיר שעסקה בנושא.

"זו אחת הסוגיות שהכי קל לפתור", מסכמת אולנובסקי. "העובדה שלא מטפלים בנושא היא בעיני רשלנות. אנחנו מפקירים בריאות של ילדים סתם, בלי סיבה טובה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בתל-אביב-יפו מוגשת ארוחה חמה בלמעלה מ-630 גני ילדים ובעשרות צהרונים. עיריית תל-אביב-יפו תומכת במהלכים של שמירה על איכות הסביבה, אלא שאין בידה פתרון גורף אחר נכון לעכשיו והנושא נמצא בתהליך גיבוש מדיניות. העירייה מאפשרת מעבר מיידי לרב-פעמי בגנים בהם יש הסכמה של המפעילים הפרטיים ולטווח הארוך נבחנות חלופות כמו מעבר לכלים רב פעמיים והוספת מדיחי כלים שיעוגנו בחוזי המכרזים. מדובר במהלך מורכב שדורש תיאום עם גורמים רבים וידרוש שיתוף פעולה מצד ההורים".

מ"יובל חינוך" נמסר בתגובה: "העיר תל אביב נמצאת בבחינת התהליך של המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים בצהרונים. לשם כך נדרש שינוי מערכתי. בימים אלה נבדקות חלופות שונות עד להשלמת המהלך כולו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במידה ובמוסד חינוכי לא נמצאים תנאים מתאימים לשטיפה ואחסון כלי אוכל נקיים, נדרשים כלים חד פעמיים. ככלל, אנו מעדיפים שימוש בכלים רב פעמיים אבל בתנאי שמתקיימים התנאים להלן. כלי אכילה מפלסטיק, לרבות מזלגות חד-פעמיים, נבדקים בהתאם לתקן רשמי 5113 לכלי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקה".

הכתבה הוכנה ע''י זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה