ארבע העונות של האינטרנט

צילום: מתן קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

האם גם אתם מרגישים לפעמים מנותקים לגמרי מהטבע בחיי היום-יום שלכם? כשרוב היום אנחנו נמצאים בדרך מהמזגן בבית, למזגן ברכב ומשם למזגן במשרד, נדמה שעונות השנה המתחלפות לא משחקות תפקיד חשוב במיוחד. עם זאת, במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLOS Biology, ושבביצועו היה מעורב גם חוקר ישראלי, חשפו החוקרים שתהליכים שמתרחשים בטבע משפיעים אפילו על דבר שנראה לעתים כהפוך לטבע: השימוש שלנו בטכנולוגיה, ושגם לגלישה שלנו בדפי אינטרנט יש עונות שנה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

המחקר החדש התמקד בנושא העונתיות – השינויים המחזוריים שמתרחשים בטבע בעקבות עונות השנה. תפקודם והתנהגותם של צמחים ובעלי חיים רבים מתאפיינים בדפוסים שחוזרים על עצמם מדי שנה. ציפורים נודדות בעונות המעבר, פרחים נוטים לפרוח בזמנים קבועים בכל שנה, ואם נראה אספרגוס טרי בסופרמרקט באמצע החורף נתפלא מאוד. "רצינו לבדוק עד כמה עונתיות של תופעות בטבע משפיעה על בני האדם", מסביר ד"ר אורי רול מהמחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן גוריון, מכותבי המאמר.

לשם כך בדק צוות החוקרים, שכלל בנוסף לרול גם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת בירמינגהאם, את דפוסי הגלישה שלנו באינטרנט כפי שהם מתבטאים באתר ויקיפדיה. החוקרים ניתחו נתוני צפייה משלוש השנים האחרונות בדפי הויקיפדיה של קרוב ל-32 אלף מיני צמחים ובעלי חיים, שנכתבו ב-245 שפות שונות – מספר כולל של כ-2.33 מיליארד צפיות בדפים. הם השוו את הנתונים מהדפים הללו לנתוני הצפייה של כ-9,000 דפי ויקיפדיה בנושאים אקראיים.

גולשים לפי הטבע

החוקרים גילו שקיים קשר בין הרגלי הגלישה שלנו באינטרנט לדפוסי העונתיות שבעולם הטבע, כשההתעניינות בדפי הויקיפדיה של למעלה מרבע מהמינים שנבדקו השתנתה באופן מחזורי בהתאם לעונות. שינויים עונתיים אלה נצפו בדפים בנושאי טבע משמעותית יותר מאשר בדפים בנושאים אקראיים.

החוקרים מצאו שדפוסי הגלישה העונתיים חופפים במידה רבה למחזוריות הטבעית שבחיי המינים השונים. כך, למשל, דפים שעוסקים בציפורים זכו ליותר עניין בעונת בקיעת הגוזלים.


צילום: רבקה אופנבך

באופן טבעי, מינים מסוימים של צמחים ובעלי חיים משתנים יותר בין העונות מאחרים, והדבר התבטא בתוצאות המחקר. ההתעניינות בדפי ויקיפדיה של פרחים, שמופיעים מטבעם בזמן מסוים בשנה, הייתה עונתית יותר מבדפים של צמחים ללא פרחים. ההתעניינות בדפים שעוסקים בציפורים, ובעיקר בציפורים נודדות, היתה עונתית יותר מאשר דפים על יונקים או אלמוגים, שהעניין בהם נותר עקבי לכל אורך השנה.

עונתיות היא תופעה שמשתנה בין אזורים בעולם: באזור קו המשווה יש מעט הבדלים בין העונות השונות (עונה יבשה ועונה רטובה אך טווח הטמפרטורות נותר דומה), בעוד שבאזורים שקרובים יותר לקטבים העונתיות בולטת הרבה יותר. על פי המחקר, הדבר מתבטא בהבדלים בצפייה בדפי הויקיפדיה בין השפות השונות: ההתעניינות בדפים בשפות כמו פינית או נורווגית, שמדוברות באזורים צפוניים של העולם, הייתה עונתית יותר מאשר בדפים בשפות כמו תאית ומלאית, שמדוברות בקרבת קו המשווה.

חלק מהשינויים העונתיים בצפייה בדפי הויקיפדיה לא נבעו מהמחזוריות הטבעית, אלא דווקא מהמחזוריות האנושית: כך, לפני חג ההודיה עלה מספר הצפיות בדף שעוסק בתרנגול ההודו המצוי בוויקיפדיה האנגלית, ובמהלך האירוע הטלוויזיוני "שבוע הכרישים", שמשודר בכל קיץ בערוץ דיסקברי, נצפתה עלייה בהתעניינות בדף הויקיפדיה של הכריש הלבן.

שימור בעזרת הטכנולוגיה

הבנת הקשר בין האדם לצמחים ולבעלי החיים, כפי שהוא מתבטא בגלישה באינטרנט, עשויה לאפשר לחוקרים לייעל את השמירה על הטבע. "זו הסיבה שאנחנו עורכים מחקרים כאלה", אומר רול. "יש כיום הכרה בכך שהגנה על בעלי החיים והצמחים ועל בתי הגידול הטבעיים שלהם לא מספיקה – חשוב מאוד שהציבור יהיה מעורב בתהליכים האלה, כך הם הופכים ליעילים יותר ונמשכים לאורך זמן". לדבריו, מידע על התעניינותם של אנשים בטבע עשוי בין השאר לאפשר יצירת קמפיינים יעילים וממוקדים יותר לקידום שמירת טבע, שיערבו את הציבור. "כך, למשל, אם בתקופה כלשהי יש לאנשים יותר אינטראקציה עם מינים מסוימים, אפשר לבחור לערוך קמפיינים לשמירה עליהם דווקא בתקופה הזו", הוא אומר.



מידע כמו זה שנאסף במחקר עשוי ללמד גם על המצב בטבע: למשל, ייתכן וניתן יהיה להסיק שמין כלשהו נמצא במקום מסוים בעקבות עלייה בהתעניינות האנושית בו באינטרנט. בנוסף, ייתכן שניתן יהיה להשתמש במידע בעתיד על מנת לחזות מגמות אנושיות שמשפיעות על הטבע, כמו למשל להיערך להגעה פתאומית של כמויות גדולות של אנשים לשמורת טבע מסוימת. מקרה כזה התרחש לאחרונה בקליפורניה, כשפריחה משמעותית של פרגים משכה לשמורות הטבע מבקרים רבים, מה שגרם לפגיעה בפרחים. "יכול להיות שברגע שנזהה אינטראקציה ראשונית של אנשים עם הפרגים, למשל, נוכל לדעת שצריך להתכונן", אומר רול.

רול ועמיתיו ממשיכים לחקור את הקשר בין האדם לטבע כפי שהוא מתבטא במקורות שונים, ממפגש ישיר בין האדם לצמח או לבעל החיים ועד לחיפושים בגוגל ובוויקיפדיה. כיום הם מתמקדים בין השאר בפריחה בישראל, ובקשר בין מועדי הפריחה לזמנים שבהם אנשים מחפשים עליהם מידע באינטרנט.

הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה