החקלאים: אם לא נפוצה על הקיצוץ - נשתמש במים כראות עינינו

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בעקבות החלטת מועצת רשות המים לקצץ במכסות המים לחקלאות, זו השנה השנייה ברציפות, התקיים אתמול בכנסת כנס חירום בנושא משבר המים בחקלאות, במהלכו הודיעו ראשי התאחדות חקלאי ישראל כי אם המדינה לא תפצה את החקלאים על הקיצוץ החד-צדדי שהכריזה עליו בעקבות הבצורת, תודיעה ההתאחדות לחקלאים להשתמש במים כראות עיניהם, גם מעבר למכסת המים שאושרה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

בכנס התקיים ביוזמת התאחדות חקלאי ישראל, השדולה החקלאית בכנסת וארגון 'מים לישראל', ובהשתתפות יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, יו"ר רשות במים גיורא שחם, חברי השדולה החקלאית בכנסת וחברי כנסת נוספים.

''מדובר בפעם הראשונה שלוקחים אמצעי ייצור מבלי לתת פיצוי'' אומרים בהתאחדות חקלאי ישראל. ''המשמעות היא שמצד אחד, החקלאים יימנעו מלגדל גידולים חקלאיים בשטחיהם ועשרות אלפי דונמים חקלאיים צפויים להתייבש ואף להינטש. ומצד שני, הם יספגו זאת מכיסם וללא כל פיצוי''.

הקריאה לוותה בתמיכה גורפת של חברי הכנסת לרבות יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, חברי השדולה החקלאית בכנסת וחברי כנסת הנוספים שהגיעו לכנס ושל ראשי התנועות והארגונים והחקלאים.

קודם לכן התקיים בווועדה לביקורת המדינה של הכנסת,דיון בנושא הדו"ח החמור של מבקר המדינה על פועלה של רשות המים בכל הנוגע להתנהלות משק המים בישראל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "נושא המים הוא בעייתי. מי שמשלם את זה לא צריכים להיות חקלאים. בוועדת הכספים היו דיונים רבים בנושאי החקלאות והמים. המדינה לא יכולה להתעלם מכל נושא המים. אני איתכם. החקלאים עושים מלאכה נאמנה למען המדינה".

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל: "על משרד חקלאות להילחם אל מול משרד האוצר ולקבוע את כללי המשחק. לא ייתכן שאחרי שהחקלאים השקיעו כל כך הרבה, זרעו ודישנו את האדמה, אומרים להם - אתם צריכים לייבש, לעקור ולעצור. צריך לתת הן גיבוי והן פיצוי לחקלאים. ועדת הכלכלה הפכה להיות הבית של החקלאים ופועלת למענם. אני תמיד כאן לרשותכם".


כנס משבר המים לחקלאות, צילום: באדיבות התאחדות חקלאי ישראל

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "ממשלת ישראל לוקחת מהחקלאים אמצעי ייצור. זאת פרנסה ומי שסוגר פרנסה צריך לשלם פיצוי. אם הממשלה תתעקש שלא לשלם, החקלאים ישתמשו במים על פי צרכיהם וניפגש בבתי המשפט".

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "לא ניתן לייבש את החקלאות. אנו דורשים פיצוי בתמורה לקיצוץ במים לחקלאות כדי שנוכל להמשיך לקיים את החקלאות, טרם יתביישו ויינטשו עשרות אלפי דונמים של שטחים חקלאיים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הבעיה האמיתית היא לא חמש שנות הבצורת, אלא הציניות שמחריבה את הציונות. במשך שלוש שנים מתוך חמש שנות הבצורת המדינה השביתה את מתקני ההתפלה כי זה יותר זול, מאשר לשלם לחקלאים פיצוי. זה משהו בלתי נתפס! בשנת 91, הייתה בצורת ולא היו מתקני התפלה, וועדת חקירה שבדקה את משק המים שלחה את כל מקבלי ההחלטות בעניין הביתה! היום אף אחד לא זז מכיסאו. נציב שירות המים, גיורא שחם, לא אשם בזה, הוא הגיע אל האסון הזה. אלו היו שנים שחונות תרתי משמע – לא ירד גשם והכל התנהל כמו שכונה. כבשים לא בועטות, אבל אם נשלים עם המדיניות הזו, היא תהפוך לנורמה. אם נשלים אם זה שמקצצים לנו בלי פיצוי – זה יהפוך לנורמה".

יו"ר רשות המים, גיורא שחם: "מי שספג את הנזק הגדול ביותר זו החקלאות. אחת המשימות שלי במשמרת שלי היא לשמור על ארץ ירוקה והדרך היא באמצעות החקלאות. היכולת להפוך את חבל הארץ לירוקה זה רק באמצעות משאב המים. ושהמים יהיו במחירים ראויים ולכן עלינו לייצר את האמצעי כדי שבעיית לא תסכן את המצב הקיים".

יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ איתן ברושי: "משבר משק המים הוא תוצאה של ניהול כושל ולא רק של 5 שנות בצורת. כדי לשנות את פני הדברים יש לפעול לשינוי במבנה ניהול משק המים ובדרך קבלת ההחלטות של משק המים. בנוסף, יש לעמוד על כך שיינתן פיצוי לחקלאים על הקיצוץ במכסות המים לשנים 2018-2019, ולא להשלים עם קיומו של משק מים סגור. משמעותו של ניהול משק המים כמשק סגור הוא שהשקעות העתק הנדרשות בהקמת מתקני התפלה, חידוש האקוויפרים ועוד, ממומנות מהתשלום של הצרכנים. צעד כזה הוא פגיעה אנושה בחקלאים ובצרכנים הפרטיים. יש כאן מחדל גדול ועלינו לחזור להיות מעצבי המדיניות ולא הקורבנות שלה. אני לא חושב שמותר להשתמש במים שאין, אני דורש שכשלוקחים ענפי יצור מהחקלאות, אזי יפצו ביתר ולא בחסר. אני מסרב להתרגל לציניות הזו ולגישה האנטי ציונות הזו."

מנהל אגף בכיר גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי: "ההחלטות מתקבלות בתוך רשות המים ולצערי לא מעט מהמקרים שאני צריך להילחם הם נגד רשות המים זאת כדי להגן על החקלאים והחקלאות. כשאני צעקתי ב-2017 שצריכים מים לחקלאות אז לא הקשיבו, גם לשנת 2019 הינו בדעת מיעוט. השר עשה, עושה ויעשה בנושא מול הגורמים השונים למען החקלאים״.

ח"כ עמר בר-לב יו"ר משותף של השדולה החקלאית: "כשמדברים על שיפור משק המים באמצעות שיפור היעילות של מתקני התפלה ופיתוח חדשים - זה נשמע נפלא, אבל מדובר בפעולה לטווח ארוך בעוד שנים, ומחיר המים, גם אז לאחר התפלה, עדיין יהיה גבוה מדי עבור רוב ענפי החקלאות. המטרה של החקלאים היא לא לקבל פיצוי כי אם לעשות חקלאות, אך לטווח המידי באין מים, הם חייבים לקבל פיצוי מראש וללא גרירה נוספת. אם החקלאים לא יעמדו עכשיו על הדרישה לפיצוי מידי, הממשלה תמשיך לא לספור אותם ובעוד כמה שנים כבר לא יצטרכו מתקני התפלה - כי לא תהיה חקלאות. לצערי, ללא איום ספציפי, שום דבר לא מתקדם במדינה הזאת ולכן לצד הדרישה, צריך להיות גם איום".

ח"כ חיים ילין: "המלחמה הבאה שצריך לנהל היא שלא יקצצו לנו את המים. מי יסגור את השיבר מים של עוטף עזה? אנחנו רוצים לראות את הכל ירוק מול החמאס. ההתפלה היא עוד 5-6 שנים. ולכן צריך לעשות מיחזור של מים.

חה"כ דני סיידא: "אני מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד החקלאות שאמור להיות שומר הסף והאבא של החקלאים. שאינו עושה את מלאכתו נאמנה ואינו דואג בראש ובראשונה לאינטרס של החקלאים מול האוצר. ואמור לפצות ולסייע בשנות הבצורת ובקיצוץ המים".
ח"כ אילן גילאון- "חייב להיות חוק כלים שלובים. אמצעי הייצור חייב להיות באופן מקביל לאמצעי הייצור. אם מנגו עולה 2 שקלים ומוכרים אותו בשקל אז המדינה צריכה לכסות את ההפסד של החקלאי. החקלאות בכלל צריכה להיות מסובסדת.

ח"כ רויטל סוויד: "נושא קיצוץ המים מצטרף לשאר הגזירות המושתות על החקלאים. אנחנו נמשיך להילחם למען החקלאים וקיומה של החקלאות".

ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ: "החקלאות בגליל העליון היא עוגן מרכזי מאז ראשית ההתיישבות. אני מייצג ישובים הנמצאים סמוך לגבול עם לבנון וחוסנם הוא אינטרס ישראלי חיוני. החקלאות שלנו מצליחה, אולם מצוקת המים, היבוא, חוסר התמיכה הממשלתית שקיימת באירופה וארה"ב, מאיימים על עתיד הענף. כבר היום 11 אלף דונם לא מעובדים עקב מצוקת מים. בשונה מהמרכז והדרום אין לנו מים מותפלים או מושבים בגליל, אלא רק ממקורות טבעיים, ואלה מעטים ויקרים מדי, מה גם שיש לנו שותפים למים האלו, בהסכמת המדינה בירדן ולבנון. יש לנו כח, אנחנו ספקי המזון של מדינת ישראל, אני מציע מהלכים אגרסיביים יותר של עצירת האספקה, באופן מוחלט, של תוצרת חקלאית למשך כמה ימים, ללא אתראה, ומהלכים נוספים שיחייבו את הממשלה להתייחס לנושא.

מזכ"ל האיחוד החקלאי, דוד קוכמן: "לצערי הרב משבר המים שממנו סובלים באופן ישיר חקלאים הם תוצאה של מדיניות כושלת של רשות המים. מועצת רשות המים , מרביתה הנהלה של פקידים שהבנתם בנושא המים אפסית למעט נציג משרד החקלאות. הם עושים זאת כי הם יכולים. נדרשים פעולות יותר אגרסיביות של חקלאים הטווח המיידי ובהמשך גם לבחור רק במפלגות שמעודדות את החקלאות ואת רווחת החקלאים".

יו"ר ארגון עובדי המים, ארז וייסמן: "מאז ומתמיד הקיצוץ בהקצאות המים היה בהסכמה של החקלאים מול פיצוי הולם. ללא שיתוף הפעולה של החקלאים בהתאם להסכמות לא ניתן יהיה לחסוך . אני מצהיר בזאת שללא פיצוי, אנחנו החקלאים , לא נהיה ממושמעים יותר ואיש לא יחסוך מאום . מדובר בלא פחות מהישרדותנו , פרנסתנו האישית כשהתועלת למדינה בקיומה של החקלאות והחקלאים ברורה מאליה במזון , ביטחון ,תעסוקה וקליטת זיהום אויר.

יו״ר החברה לפיתוח הגליל, אורי דורמן: "ההחלטה על גובה הקיצוץ במים לחקלאות, לשנת 2019 חייבת להתקבל עכשיו כדי שהחקלאים יוכלו לתכנן את שתילת הגידולים לשנה הקרובה. וכן צריכה להתקבל החלטה על קיצוץ מרצון- והחלטה על גובה הפיצוי, של 3 שקלים למטר קוב מים לחקלאות. משרד האוצר צריך להיות אחראי למעשיו ולקחת אחריות על הקיצוץ בהקצבות המים ומתן הפיצוי. בגליל העליון מתוכנן קיצוץ של 36% לשנת 2019 זו השנה החמישית ברציפות, והפיצוי צריך להיות בהתאם. במקביל צריכה רשות המים לבצע החלטות על ביצוע תכנית פיתוח של מפעלי מים בגליל העליון במטרה להבטיח את אספקת המים השפירים לחקלאות בשנים הבאות".