שרידי שורשי עשבים מפוחמים שופכים אור חדש על המהפכה החקלאית

מבט אווירי על אתר החפירות 'שובייקה 1' בירדן, צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע

המעבר של בני-האדם מקהילות ציידים-לקטים לקהילות חקלאיות בתקופת האבן החדשה, נחשבת להתפתחות המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית. ואולם, כבר בתקופת האבן הקדומה התפתחה תרבות קדם-חקלאית של ציידים-לקטים אשר בנו בתים וטיפחו צמחי מאכל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לפי תיאוריה רווחת, ערש התרבות הקדם-חקלאית היה בהרי הכרמל והגליל, ומשם התפשטה לחלקים אחרים במזרח התיכון. אולם מחקר חדש של צוות מדענים וארכאולוגים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת קופנהגן שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Scientific Reports, קורא תיגר על תפיסה זו.

התרבות הנָאטוּפִית הופיעה במזרח התיכון לפני כ-15,000 שנה באיזורים המהווים כיום את שטחן של המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. המחקר החדש מתבסס על ממצאים מאתר נאטופי בירדן – "שובייקה 1" – כ-150 ק"מ מצפון-מזרח לרבת עמון. צוות ארכאולוגי מאוניברסיטת קופנהגן בראשות ד"ר טוביאס ריכטר חפר באתר זה בין השנים 2012 ל-2015.


פרופ' אליזבטה בוארטו וד"ר טוביאס ריכטר באתר החפירות "שובייקה 1", צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע

החפירות חשפו אתר שמור היטב, שבו מבחר גדול של שרידי צמחים מפוחמים – ממצא נדיר אשר אפשר לתארך את מספר הדגימות הגדול ביותר עד כה מאתר נאטופי. פרופ' אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכאולוגיה מדעית במכון ויצמן למדע תיארכה את הדגימות באמצעות ספקטרומטריית מסות (AMS) במעבדת D-REAMS במכון – אחת המעבדות היחידות בעולם שברשותה טכנולוגיה המאפשרת ניתוח שרידים אורגניים, ולו הקטנים ביותר, מאתרי חפירות וקביעת תיארוך מדויק עבורן – עד לרמה של 50 שנה. ספקטרומטר המסה אשר תוכנן במיוחד עבור המעבדה, מאפשר לפרופ' בוארטו לכמת את האיזוטופ הרדיואקטיבי פחמן-14 בדגימה עד לרמת האטום הבודד. כדי להבטיח את רמת הדיוק הגבוהה, צוות המחקר בחר דגימות של צמחים שאינם מאריכים ימים או מחלקים שלהם, כמו זרעים או זרדים.

תוצאות התיארוך מגלות כי האתר בירדן יושב לראשונה זמן לא רב לאחר התאריכים המוקדמים ביותר שנמצאו לתחילת ההתיישבות בכרמל ובגליל. ממצא זה עשוי להצביע על התפשטות מהירה של הנאטופים באיזור (הסבר פחות סביר), או על כך שדפוסי ההתיישבות הופיעו בחלקים שונים של האיזור פחות או יותר בו-זמנית.


שרידים של תנור נאטופי לחימום הבית באמצעות הבערת עצים, צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע

"התיארוך מצביע על כך שלציידים-לקטים הנאטופיים היו יכולות מגוונות יותר מכפי שחשבו עד כה. מחקרים קודמים קשרו את הופעתה של התרבות הנאטופית לבית הגידול העשיר של החורש הים-תיכוני, אבל התאריכים המוקדמים שנמצאו בשובייקה מראים כי ציידים-לקטים אלה של תקופת הפליסטוקן המאוחר היו מסוגלים לחיות בנוחות יחסית גם בתצורות הנוף הפתוחות יותר של הערבה המזרחית", אומר ד"ר ריכטר.


לקיומם, הם הסתמכו ככל הנראה על ניצול קנה-השורש של עשבי אגמון, כמו גם על צמחי בר נוספים ועל ציד ציפורים, צבאים ובעלי חיים אחרים. התאריכים החדשים הללו אינם תואמים באופן מלא את הרעיון כי שינוי אקלימי היה הגורם העיקרי של נטישה או יישוב מחדש בתקופה זו, אם כי ברור ששינוי כזה מילא תפקיד.

פרופ' בוארטו מסבירה כי התפיסה לפיה התרבות הנאטופית התפתחה באתר אחד וממנו התפשטה לשאר המקומות, נובעת מכך שהאתרים בהרי הכרמל השתמרו היטב, ולכן היו בין הנחקרים ביותר עד כה. מלבד הערעור על תיאוריה זו, המחקר שופך אור גם על כושר ההמצאה והתושייה של אותם ציידים-לקטים אשר ידעו להפיק תועלת מצמחים ומבעלי חיים רבים בכל מקום שבו חיו, ולטפח אותם באופן שהוביל ליישובי הקבע המוקדמים ביותר של המין האנושי. המחברים טוענים כי הדבר תומך בתפיסה שלפיה החקלאות התפתחה בדרכים שונות, והמהפכה החקלאית היתה, למעשה, תהליך מורכב שלא ניתן להסבירו על בסיס מודלים פשוטים של סיבה ותוצאה.