עצמות אייל קדום נמצאו במחשופים בני מיליוני שנים בעמק הירדן

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

קבוצה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הגיאולוגי, חשפו באזור הכינרת עדות ראשונה לקיומו של מין יבשתי, סוג של אייל קדום, כבר לפני כ-9 מיליון שנים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

התגלית נחשפה במסגרת עבודות הדוקטורט של אלכסיס רוזנבאום ודותן שקד-גלבנד מהמכון למדעי כדור הארץ מהאוניברסיטה העברית, אשר שחזרו באופן פרטני את הסובב של עמק הירדן התיכון באזור נחל חגל.

במהלך המחקר, שעסק בתכונות אגם הכנרת הקדום ובמיפוי ושחזור של סוגי הרכיכות שחיו בו ואפיון סביבת ההרבדה שלהם, מצאו החוקרים בתוך אחד המאספים עצם זרוע (humerus) של מה שנראה כמו אייל קדום. העצם הייתה שחוקה בחלקה ושקועה בתוך משקע חופי. ההשערה היא, שככל הנראה בעל-החיים מת לחופי האגם ונשחק על ידי גליו.

לדברי החוקרים, נוכחותו של האייל הקדום אמנם אינה נדירה במאספים בני אותו זמן, אך זוהי הפעם הראשונה ששרידים כאלו מתגלים בארץ. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בתהליכים של בלייה וקבורה. הימצאות עצם האייל הקדום מרמזת על עולם עשיר בבעלי-חיים יבשתיים המוכר מאזורים אחרים בלבנט ובאגן הים התיכון. יתרה מכך, התפתחות גופי מים מתוקים במהלך סוף תקופת המיוקן באזור אגן הים התיכון, היא זו שאפשרה את תפוצת האיילים מאסיה מערבה.


עצם הזרוע של האייל הקדום, צילום: אסף אוזן - אוספים הלאומיים לטבע של האוניברסיטה העברית

אגם הכנרת הוא אחד מהאגמים העתיקים ביותר בעולם וגוף המים המוכר לנו הוא למעשה שארית של 'אגם בירה', האב הקדמון של אגם כינרת שהתקיים באזור עמק יזרעאל, הגליל התחתון ובקעת כנרות לפני כתשעה מיליוני שנים. הוא השתרע מרמת הגולן במזרח ועד אזור טבעון במערב וכיסה את האזור המורם היום של הגליל התחתון. עבודת החוקרים הייתה לשחזר את השתרעות האגם ולאפיין את הרכב המים שמילאו אותו (מים מתוקים עד קצת מליחים) תוך אפיון של הקונכיות שחיו במימיו.

שחזור ההיסטוריה ותכונות גופי המים הקדומים בישראל נעשו בעבר במסגרת מחקרים על ההיסטוריה הגיאולוגית והסביבתית של אזור ישראל. למחקרים מסוג זה ישנה חשיבות רבה להבנת שינויי האקלים באזורינו במיליוני השנים אחרונות ובהבנת התפתחות הים התיכון שאנו מצויים בשוליו. בתקופת אגם בירה חדר הים התיכון כמה פעמים אל האזורים הנמוכים של עמק יזרעאל, הגליל התחתון של אז ובקעת כנרות. חדירות אלה הובילו במקומות הנמוכים כמו אגן כנרות להשקעת חתכים עבים של מלח.

באמצעות קביעת זמן חדירות הים והשפעותיו על אוכלוסיית הרכיכות והמינים שחיו בו, ניתן להבין ולהסיק רבות מכך על היסטוריית ההרבדה באזור וכן על ההשתנויות האקלימיות וההתחממות הגלובלית. לדוגמא, בתקופות אחרות האגם היה מתוק יותר ואפשר לבעלי חיים להגיע לשוליו, דוגמת האייל הקדום שנמצא בין משקעי אגם בירה.