משק חקלאי ישלם 80 אלף ₪ לעובד זר על הפרת דיני עבודה

למצולם ולמקום אין קשר לנאמר בכתבה, צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעתו של עובד זר מסודן שעבד במשק חקלאי בכפר מונש, תוך שדחה את תביעתו הנגדית של המשק, לאחר שהוכח כי העובד פוטר שלא כדין ולא קיבל תשלום עבור זכויותיו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

העובד הזר הועסק בשכר מינימום במשק במשך 5 שנים, החל מדצמבר 2008. בתביעה שהגיש נגד המשק לאחר פיטוריו טען העובד כי פוטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע כדין. בתביעתו עתר לקבלת זכויות הכוללות בין היתר השבת ניכויי שכר לא חוקיים, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשות, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת חובת השימוע.

בין השאר התובע טען, כי המעסיקה ניכתה סכומי כסף משכרו בניגוד להסכמתו, מבלי להסביר לו את פשר הניכוי. הנתבעת לעומת זאת הפנתה למסמך עליו חתם התובע בערבית, ממנו עולה, כי התובע התיר לנכות משכרו סכום של 500 שקלים עבור שכירות בדירה שהוקצתה לו, ביטוח רפואי ותשלומי כלכלה.

המעסיקה טענה בנוסף, כי יש לדחות את יתר רכיבי התביעה, מאחר שהתובע קיבל ממנה את מלוא זכויותיו. ביחס לנסיבות סיום יחסי העבודה, נטען כי התובע נטש את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, כמתחייב. בהמשך שינתה המעסיקה את גרסתה וטענה כי התובע הוחתם על "כתב ויתור וסילוק" בו הודיע על הפסקת עבודתו, והודה בקבלת סך של 5,500 שקלים במזומן, לפנים משורת הדין, בכפוף לוויתור מוחלט על כל טענה או דרישה עתידית כלפיה.

במקביל, הגישה המעסיקה תביעה נגדית בסך של 38,432 שקלים בגין אי מתן הודעה מוקדמת, הוצאות מגורים, תשלום בגין זמני הפסקות וביטוח רפואי.

לא נטש, פוטר

בתום בחינת מעמיקה של טענות הצדדים וראיותיהם מצא השופט אורן שגב כי יש לקבל את תביעת העובד בחלקה ולדחות את תביעת המעסיקה.

השופט שוכנע כי הנתבעת סיפקה לתובע מגורים וביטוח רפואי במהלך עבודתו ומשכך הניכויים משכרו נעשו כדין, לאחר שחתם על מסמך המצהיר על כך. מהצד השני דחה השופט את התביעה שכנגד בגין תשלום הדיור והביטוח, שהרי תשלומים אלה נוכו כאמור משכרו.

בנוגע לשכר בגין שעות נוספות התובע הצליח להוכיח, והנתבעת לא סתרה זאת, כי קיבל עבורן שכר רגיל, ומשכך הורה השופט על תשלום ההפרשים. כמו כן נמצא כי התובע זכאי לתשלום בגין פדיון ימי חופשה וחג.

מכאן פנה השופט לבחון את נסיבות פיטוריו של העובד. השופט לא מצא כל הסבר לכך שהנתבעת ניאותה לשלם לתובע "לפנים משורת הדין" סכום של 5,500 שקלים למרות טענתה כי נטש את העבודה ללא הודעה מוקדמת.

לדבריו, גרסתו של התובע, לפיה פוטר מעבודתו, מתיישבת יותר מבחינה הגיונית עם חומר הראיות שהוצג בתיק, ולכן על אף חתימתו על כתב הוויתור – שנוסחו ממילא לא היה ברור – הוא זכאי לקבל דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין היעדר שימוע ופיצויי פיטורים.

לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 73,225 שקלים בתוספת שכ"ט בסך 7,000 שקלים.

לקריאת פסק הדין המלא  - לחצו כאן
ב"כ התובע: עו"ד תמיר שטינוביץ. ב"כ הנתבעת: עו"ד מרים אברמוביץ אזולאי
עו"ד שי אבני עוסק/ת בדיני עבודה. הכותב לא ייצג  בתיק.

הידיעה התפרסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.