קלקול חוק המים - מפסיקים לשלם למקורות

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בכינוס חירום שהתקיים היום בשבוע שעבר במועצה אזורית הגלבוע, התקבלה החלטה על יציאה לפעילות משותפת של כל האזורים אשר נפגעים באופן משמעותי ומידי מ"תיקון" 27 לחוק המים, אותה מתארים תושבי האזור כהחלטה אומללה, אשר פוגעת באופן ישיר בחקלאי הצפון - גם לנוכח הבצורת ממנו סובל האזור כבר השנה הרביעית ברציפות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

משמעות תיקון 27 לחוק המים, היא השוואת מחירי המים לחקלאות בכל אזורי הארץ. מחירי המים השפירים לחקלאות של חברת מקורות הופחתו החל מ-1 בינואר 2017 מ-2.5 ₪ ל- 1.98 ₪ באזורים שונים בארץ, בהם בנגב, ויירדו בהמשך בהדרגה. בשנת 2018 מחיר המים יירד ל 1.84 ₪ ובאזורים שאין בהם צריכה של מים מושבים מסוגים שונים המחיר ירד ל-1.54 שקלים. מאידך, מחירי המים לחקלאים ששילמו פחות מהמחיר החדש (1.98) יעלו בהדרגה במהלך 5 שנים, עד שייווצר שוויון במחירים לכל האזורים.

משמעות ההחלטה עבור החקלאים בצפון היא הלאמת מפעלי המים שלהם, ייקור מחירי המים המושבים, וניהול מונופוליסטי בידי 'מקורות'. לא מדובר רק בסיסמאות, כבר היום חקלאי הצפון מתקשים מאוד לגדל גידולי שדה, כירקות שוק וירקות לתעשייה, וכן גידולי כותנה.

את כינוס החרום יזמו ארגון "מים לישראל", בשיתוף עם ראש מועצה אזורית הגלבוע, עובד נור. 'מים לישראל' תוביל מעתה את ההתנהלות מול כל הגורמים הרגולטורים, וזאת מתוך הבנה כי יש לאחד את השורות של כל האזורים בהם מפעלי מים לחקלאים הנמצאים כיום במצב בלתי אפשרי.

עובד נור, ראש מועצה אזורית הגלבוע: "זה הזמן לסולידריות מעשית בהתנהלות שתציל את החקלאים. אין משמעות למאבק, אם כל אחד ימשיך להתנהל בציר עצמאי, ובאופן המחליש את כולנו. יש כאן בעיה קריטית, רוחבית, שנולדה בחטא, ואנו חייבים להתאחד מולה בעצמנו. הישועה לא תגיע כנראה מהתאחדות חקלאי ישראל, ויש לפעול במהירות ובנחרצות, כאשר מנגד החקלאים בצפון לא יודעים איך לתכנן ולפתוח את השנה ומה הם זורעים מחר באדמה, אם בכלל".

פגישה זו לא נועדה "להוצאת קיטור" אלא לקבלת החלטות מעשיות. בראש ההחלטות עומדת הקביעה ההיסטורית על כך שהאזורים מתארגנים לפעילות משותפת תחת 'מים לישראל', בראשות המנכ"ל מתן רז-בירן, ויוצאים למאבק משותף לכלל האזורים הנפגעים. במסגרת "מים לישראל" יעמוד צוות מקצועי בו יהיו חברים נציגים אזוריים, אשר יעמוד בחזית המו"מ מול הגורמים, ירכז נתונים, ויסנכרן את המהלכים.

בנוסף, קיבלו המשתתפים החלטה מעשית דרמטית, הקובעת שלאור הנתונים הקיימים, הם אינם מוכנים להעביר את תשלומי העתק הנדרשים למונופול חברת "מקורות". החלטה זו התקבלה מתוך הרצון לשמור על החקלאים: אגודות המים לא מתכוונות לעלות את מחיר המים לחקלאים, שממילא לא יוכלו לספוג את העלייה, ובהבנה שבמידה והמחירים יעלו- אגודות המים יקרסו כלכלית, הרי שעפ"י חוק המים, כל מפעלי המים רואים עצמם פתורים מכל תשלום למונופול "מקורות", כל עוד הנושא נמצא בהליכים משפטיים. "החקלאות באזורינו פשוט לא יכולה לשאת על כתפיה את עלויות מונופול מקורות" אמר אחד הנוכחים.


כינוס החרום, צילום: דוברות מועצה אזורית הגלבוע

מתן רז-בירן, מנכ"ל 'מים לישראל': "הארגון שהוקם הוא ארגון ארצי המייצג את כל צרכני ומפיקי המים לחקלאות ולמרחב הכפרי. הניסיון הנורא לשסע בין קיבוצים ומושבים, ובין צפון ודרום- הוא נפשע. תיקון 27 רע לכלל צרכני המים החקלאיים באשר הם! כולם יחושו בפגיעה, חלקם רק בעוד שנה-שנתיים. אנו כאן בשביל לעשות מעשה ולדאוג לחקלאות ולמפעלי המים באזורים הנפגעים מידית!"

בתחילת הכינוס ניתן מקום של כבוד לגיורא שחם, מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהגיע לשמוע את נציגי האזורים. מול שחם הוצגה תמונה קשה ביותר אשר נובעת מאומדן שגוי של היקפי הפעילויות של מפעלי המים ופעילות הולכת המים, אומדן שגוי של נכסי אגודות המים ודרישות תשלום דרקוניות למונופול חברת מקורות. בפגישה נכחו נציגי האזורים שהגיעו מהגליל העליון, רמת הגולן, הגלבוע, עמק הירדן, עמק חרוד ועמק המעיינות, שיחד עם אזורי החוף (בארות), תיארו בפני מנהל רשות המים את מידת הנזק הישיר, המוערכת בשנה הקרובה בכ-226 מיליון שקל, וכיצד "תיקון" 27 חירב כל מוטיבציה ליעילות, ופוטנציאל החיסכון לחקלאים נעלם לחלוטין.

הדוברים בכינוס הדגישו כי הם אינם נגד הוזלת המים, והם תמכו בה מראשית הדרך אך תחת מנגנון אחר. בכוונתם להיות ערוכים "ליום שאחרי", ולהתכנס תחת הצעות אלטרנטיביות, לרבות ההצעה המקורית של התאחדות חקלאי ישראל (שאף קיבלה את ברכת שר החקלאות!), על כך שיש לייצר פתרונות אזוריים המותאמים לסוגיות קריטיות לחקלאים באזורים שונים, כמו: סוג הקרקע, האקלים, הגידולים ואיזה מים הם צורכים וכו'. זאת כאמור, במקום ההחלטה היום המדברת על "אמבטיה ארצית", לא הגיונית, המחריבה את החקלאות וההתיישבות בישראל.

כאנקדוטה סמנטית קיבלו המשתתפים גם החלטה קטגורית על כך שהם חדלים להשתמש בביטוי "תיקון", ובמקום זאת הם רואים באירוע כקלקול חוק המים, שגרם לעיוותים רוחביים ולפגיעה חסרת תקדים בכל ההתיישבות העובדת בארץ.