מהפך - לא לפח: האקתון לצמצום אבדן ובזבוז מזון בישראל

כמחצית מכלל הירקות והפירות לא מגיעים לכדי צריכה ונזרקים לפח. כיצד ניתן לצמצם היווצרות עודפים בתהליך הייצור? איך אפשר לנצל עודפים בלתי נמנעים? מהי אסטרטגיית השיווק המוצלחת ביותר לפירות וירקות "מכוערים"?

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מרכז מן לביטחון מזון באוניברסיטת תל אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המעבדה לצמצום בזבוז מזון בישראל בהובלת The Natural Step ישראל, בשיתוף פעולה עם סטרטאו, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב - משיקים האקתון לצמצום אבדן ובזבוז מזון בישראל עבור סטארטאפים, יזמים ואנשים יצירתיים החושבים שיש ביכולתם לייצר שינוי מהותי בסקטור המזון.

אם אתם יצירתיים ומקוריים, בואו לעזור למשרד החקלאות למצוא פתרונות להתמודדות עם בעיית אובדן המזון בישראל. 

צוותים מצטיינים יוכלו לזכות בהשקעות משמעותיות לפיתוח ויישום.

הנכם מוזמנים להיכנס לקישור ולהירשם למסלול א', שלב הייצור החקלאי. לפרטים והרשמה - לחצו כאן

המונח האקתון (Hackathon) מורכב מהמילים "האק" – תכנות יצירתי ו"מרתון," כלומר הקאתון הינו מירוץ של תכנות יצירתי. להבדיל מכנס, בהקאתון אין הרבה הרצאות והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותים קטנים שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההקאתון. הנושא של ההקאתון יכול להיות טכנולוגי, למשל פיתוח של יישומים בטכנולוגיה מסוימת או נושא בעל עניין ציבורי או חברתי, למשל הקמת אתר אינטרנטי לתועלת הציבור. האירוע בו בו אנו מעוניינים לשלב את הרצאתך יופק מבחינה לוגיסטית ע"י StarTAU, מרכז היזמות הגדול והפעיל בישראל.

בנוסף למשרד החקלאות ישתתפו באירוע "מרכז מן לביטחון ואספקת מזון" מאוניברסיטת ת"א (מוסד אקדמי) וחל"צ The Natural Step Israel (TNS) הפועל להטמעת קיימות בארגונים מתוך חדשנות ואיכות. הארגון הוא חלק מהרשת הבינלאומית של The Natural Step הפועלת מעל 25 שנה.

ההאקתון הרלבנטי הינו פעילות ראשונה מסוגה עבור משרד החקלאות; לא ניתנה בעבר חסות ע"י המשרד להאקתון והמשרד לא השתתף בפעילות דומה.

מטרות הקאתון "מצמצמים את בזבוז המזון בישראל" הינן:

(א) מציאת פתרונות חדשניים להפחתת בזבוז מזון לאורך כל שרשרת אספקת המזון, משלב הייצור דרך שלבי השיווק וההפצה ועד לשלב הצריכה.

(ב) העלאת מודעות הציבור הישראלי לבעיית בזבוז המזון ולהשלכותיה מרחיקות הלכת, בין היתר, אך לא רק, בהיבט של יוקר המחיה.

להאקתון חשיבות ציבורית גבוהה מאד. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2015 הצביע על ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות המשמעותיות של בעיית אובדן המזון בישראל. בהיבט החברתי-כלכלי, המזון אינו מנוצל להזנת נזקקים שידם אינה משגת לשלם עבורו, ואילו עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עלולות לגרור העלאת מחירים ועקב כך הגדלה של הפערים החברתיים. בהיבט הסביבתי-כלכלי, אובדן מזון הינו למעשה בזבוז של משאבי טבע ותשומות ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו-חמצני, עקב זיהום מים מדשנים, עקב ירידת איכות הקרקע ובגלל פגיעה במגוון הביולוגי, ולבסוף אי-ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע, ועקב כך את שחרור גז המתאן לאטמוספירה, וכרוך בעלויות שינוע והטמנה.

לדעת משרד מבקר המדינה, טיפול ממשלתי כולל ומתואם בנושא אובדן מזון הוא הדרך הראויה והאפקטיבית ביותר להתמודד עמו.

משרד החקלאות לקח על עצמו את ההובלה בנושא ולצד פיילוט לבדיקת היתכנות של העברת עודפי תוצרת חקלאית טרייה לנזקקים גם בודק את הישימות של פתרונות שונים להעלאת מודעות הציבור בנושא וכן פתרונות שונים להתמודדות עם הבעיה שלשמם מתוכנן ההאקתון המוצע לעיל.

משרד החקלאות הינו שותף מלא בקביעת התכנים שהוגדרו במסלול האתגרים הייעודי של משרד החקלאות (מתוך שני מסלולים). האתגרים המוצעים נגזרים ישירות ממטרות ויעדי המשרד כפי שהוגדרו לשנת 2017.

במסלול משרד החקלאות נבקש מהמשתתפים לסייע בגיבוש פתרונות לשלושה אתגרים ספציפיים:

(א) מניעת היווצרות עודפים: בכל שנה נזרקים אלפי טונות של פירות וירקות עקב הקושי להתאים בין היבול (היצע) לביקוש בפועל. משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה/שירות/מנגנון שיאפשר לחקלאי לתכנן את השתילות בצורה שתמקסם את פוטנציאל המכירה העתידי בין אם באופן ישיר או על ידי סיטונאים ורשתות השיווק. הכוונה כאן היא בעודפים הקבועים המיוצרים ע"י החקלאי.

(ב) ניצול עודפים בלתי נמנעים: עודף תפוקה מסוים הוא פרמטר בלתי נמנע בחקלאות כיוון שהיבול תלוי במשתנים רבים ובלתי ניתנים לשליטה כגון אירועי מזג אויר. מתוך הבנה שאין אפשרות להגיע לתכנון ייצור מושלם במערכת ביולוגית ושלאור משתנים בלתי תלויים תישאר תוצרת בשדה, משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה/שירות/מנגנון שיאפשר ניצול מיטבי ואפקטיבי של התפוקה העודפת באופן בר קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית. הכוונה כאן היא לעודפים גדולים מאוד.

(ג) פתרון לשיווק תוצרת סוג ב': אלפי טונות של פירות וירקות בעלי ערך תזונתי, בריאותי ובטיחותי נזרקים בכל שנה בשלבי המיון והאריזה עקב חריגה מהסטנדרט הנדרש בתחום המראה בלבד (גודל, צורה, צבע ופגמים חיצוניים). משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה/מנגנון/שירות שיאפשר לעשות שימוש בתוצרת מסוג זה באופן בר קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית.