מבקר המדינה: חשד לפלילים בהנהלה הקודמת של קק''ל

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח על "הקרן הקיימת לישראל". עניינו של דוח מיוחד זה הוא המינהל לפיתוח הקרקע-מפ"ק, שפעילותו היא ליבת הפעילות של קק"ל מאז הקמת המדינה - פיתוח והכשרה של מקרקעין להתיישבות היהודית בארץ.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יצויין שסמכות הביקורת של מבקר המדינה לגבי קק"ל עדיין מוגבלת. לדעת מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא הליקויים החמורים, העמוקים והיסודיים שעלו לגבי דרך פעולתה של קק"ל בביקורת שערך במפ"ק, מלמדים על הצורך הדחוף בהרחבת ביקורת המדינה גם על פעולותיה האחרות.

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות של הממשלה להחיל במלואה את ביקורת המדינה על קק"ל, אך הם לא צלחו. בהחלטה שקיבלה הממשלה בנובמבר 2015 בעניינים הקשורים לאמנה אף הכירה הממשלה בכך שיש הצדקה לאפשר למבקר המדינה לקיים ביקורת על פעולותיה של קק"ל.

קק"ל וההסתדרות הציונית העולמית נענו ליוזמתו של יו"ר קק"ל מר דני עטר, ובסמוך לסיום הכנתו של דוח ביקורת זה אישרו נוסח של טיוטת הסכם בין קק"ל לבין הממשלה להרחבת ביקורת המדינה על קק"ל ועל כך הם ראויים לשבח. תהליכי הגיבוש של טיוטת ההסכם ואישורה על ידי דירקטוריון קק"ל וההסתדרות הציונית ארכו יותר משנה והתקיימו בברכתו ובליוויו של משרד ראש הממשלה. אולם משהובאה טיוטת ההסכם לאישור הממשלה, לא אישרה אותה הממשלה, ולפי הנחיית ראש הממשלה הוקמה ועדת שרים שתבחן חלופות להחלת ביקורת על קק"ל.

אשר לדוח הנוכחי - מפ"ק הוקם מכוח אמנה שנחתמה בשנת 1961 בין קק"ל לבין ממשלת ישראל והוא פועל מכוחה בכל מקרקעי ישראל ומטפל זה עשרות שנים בכל תחום הייעור ובפרויקטים בתחום הכשרת קרקע ופיתוחה.

בביקורת, שהתבצעה בחודשים אוגוסט 2014-אוקטובר 2015, בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום הוראות האמנה בין מדינת ישראל לבין קק"ל בכל הנוגע לפיתוח מקרקעי ישראל בידי קק"ל. כמו כן נבדק ההסדר בין המדינה לבין קק"ל משנת 2015 שעוסק בעניינים הנוגעים באמנה. בנוסף נבדקה ההתחשבנות הכספית בין המדינה לבין קק"ל בהתאם לאמנה. כמה מהממצאים הנוגעים להתחשבנות זאת לא כלולים בדוח, זאת בשל בקשת קק"ל לחסות חלק זה. עפ"י החוק הסמכות לחסות היא בידי וועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה. ככל שתתיר הוא יפורסם בנפרד.

מדובר בסכומי עתק. בשנים 2008-2014, עיקר הכנסותיה של קק"ל - כ-8 מיליארד ₪ מתוך כ-10.5 מיליארד ₪ - מקורו ברווחים שנוצרו מניהול קרקעות קק"ל בידי רשות מקרקעי ישראל- רמ"י. כ-4.5 מיליארד ₪ שימשו בשנים האמורות את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים בלא שקיימה עבודת מטה בדבר הצורך בצבירתם.

בין השנים 2011-2014 מימנה קק"ל, באמצעות מפ"ק, ביצוע 797 פרויקטים בסך כולל של כ-962 מיליון ₪.

להלן כמה מהליקויים המרכזיים בדוח:

אישור פרוייקטים

נושאי משרה מועטים בקק"ל, שנבחרו על פי מפתח פוליטי - ארבעת חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר (מר אפי שטנצלר) והיו"ר העמית לשעבר (מר אלי אפללו), הם שהכריעו לפי הבנתם ושיקול דעתם אלו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע ובאלו תנאים, במסגרת פעילות של ועדה המכונה "ועדת פרויקטים עליונה".

החלטות נושאי משרה אלו בוועדת הפרויקטים, שהיקפן הכספי המצטבר הסתכם במאות מיליוני ש"ח, התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות, וללא השוואה סדורה בין חלופות.

ישיבות ועדת הפרויקטים העליונה לא תועדו.

בכמה מקרים, נמנעו יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר מלשלוח לגורמי החוץ שיזמו את הפרויקטים התחייבויות בדבר מימון הפרויקטים וביצועם למרות שאלה אושרו.

בקשות למימון וביצוע פרויקטים אושרו, אף שהוגשו שלא בהתאם לכללי קק"ל.

נמצאו הבדלים בהחלטות ועדת הפרויקטים העליונה לגבי שיעור המימון של פרויקטים מאותו הסוג.

לעתים בוצעו שינויים שהיטיבו עם פרויקטים מסוימים לעומת אחרים, אגב חריגה חוזרת ונשנית מהליכי האישור הנהוגים בקק"ל. למשל: כפר הנוער עיינות; פרויקט בבית החולים איכילוב; פארק ספורטק באור יהודה.

הנהלת קק"ל פעלה בלא ההרשאה תקציבית הנדרשת בנוגע להתחייבויות.

מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, קיים פגישות וסיורים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות מקומיות לגבי פרויקטים, ללא תיעוד ודיווח ולא ניתן לדעת מה סוכם במהלכם. בכמחצית מהסיורים לא השתתפו גורמים מקצועיים ממפ"ק.

קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי.

בניסיון לברר את העובדות קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות, שבהן ייחסו את האחריות להחלטות זה לזה או לצד שלישי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת.

ניגודי עניינים

דירקטורים ובעלי תפקידים אחרים בקק"ל לא נדרשו לפרט זיקות שעשויות להשפיע על פעילותם בתחומי עיסוקו של מפ"ק.

דירקטורים שאינם חברי הנהלה פעילה היו מעורבים בפרויקטים שיש להם עניין בהם.

מכללת שנקר -

בדוח נכלל פרק העוסק בפרויקט הקמת אגף מוסמכים להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר. הועלה כי נעשו פעולות בלתי תקינות בקק"ל בשנת 2014 שיש חשש שמטרתן הייתה להעביר מימון לפרויקט זה שלא כדין.

העדר מעורבות ממשלה

ממשלות ישראל לדורותיהן לא מינו שר ליישום האמנה שבין הממשלה לקק"ל.

ממשלות ישראל זנחו את זכותן וחובתן הציבוריות המעוגנות באמנה, להשפיע על קביעת סדרי העדיפויות של פעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל, שרובם בבעלות המדינה. בעשרות השנים האחרונות קבעה קק"ל לבדה את סוגי הפרויקטים שיבוצעו ואת האזורים בארץ שבהם יבוצעו.

אי-מעורבות המדינה בקביעת מסגרת התקציב של מפ"ק ואופן חלוקתו, הותירה בידי קק"ל גמישות ומרחב שיקול דעת בלתי מוגבלים, שלעתים נעשו ללא סדרי מינהל תקין.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מדגיש כי מתוך העולה בדוח זה אין די בתיקון ליקויים נקודתיים. על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר. על כן על קק"ל להשתמש בזכויות ובחובות הכרוכות בניהול הכספים שבידיה, באחריות יתרה, בשקיפות ותוך הקפדה על נורמות מוגברות של מינהל תקין.

הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת מאות מיליוני ש"ח לפרויקטים ציבוריים מדי שנה - היא בבחינת "דגל שחור", ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו.

במהלך עבודת הביקורת העביר משרד מבקר המדינה ממצאים ומידע ליועץ המשפטי לממשלה.

לקריאת הדוח המלא

ח"כ איתן ברושי חבר הוועדה לענייני ביקורת המדינה על דו"ח המבקר בנושא קק"ל: "הקרן הקיימת לישראל היא מהמוסדות הציונים הוותיקים והחשובים של העם היהודי, ומאז קום המדינה היא גם מהגופים הירוקים הבולטים בישראל, אשר שומרים על הריאות הירוקות, הטבע והחקלאות בכל הארץ, ורק לאחרונה תרמה את חלקה למימון התכנית לפיתוח הצפון. הביקורת העולה מדו"ח מבקר המדינה חמורה ויש להתייחס אליה ברצינות ולתקן את הליקויים שנמצאו, כך שהארגון הפועל למעלה מ-100 שנה יוכל לשפר את דרכו, ולפעול על פי כללי המנהל הנהוגים והנדרשים בשנת 2017''.

ברושי הוסיף ואמר כי הוא מעריך את עבודתו של יו"ר קק"ל הנוכחי, דני עטר. ''בטוח שהשינויים שכבר חולל בארגון, בשילוב יישום ההערות של המבקר, יאפשרו לו להצעיד את קק"ל לאתגרים שעוד צפויים לה, כפי שניתן כבר להבחין בשנה האחרונה. קק"ל לא סיימה''.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד), ראש מועצת אשכול לשעבר: "הדו"ח מציג תמונה עגומה של ארגון שהיה רווי בשחיתות ובניגוד אינטרסים. זה לא קק"ל שהכרתי, שקימה את הפריפריה וההתיישבות, בנתה שלושה יישובים באשכול וסייעה למאגרי המים בנגב. הליקויים בדו"ח רק מחזקים את הצורך בהחלת שקיפות בארגון ובפיקוח על פעילותו."

ח"כ ילין הוסיף כי הוא "סומך על יו"ר קק"ל הנוכחי דני עטר, שיחזיר את הארגון לימיו הטובים, ללא השחיתות שאופפת אותו ולכבוד הוא ראוי, כאחד מאבני היסוד של המדינה".