שנת תשע''ו: זינוק של כ-40% בהיקף הנזקים לחקלאות

 נזקי ברד במטעי אפרסמון, צילום: באדיבות חברת קנט

מסכמים שנה: זינוק של כ-40% נרשם במספר הדיווחים של חקלאים על  נזקים בשנת תשע"ו, לעומת השנה הקודמת. כך עולה מסיכום נתוני קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, שנערך לקראת תחילת שנת תשע"ז.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מהנתונים עולה כי במהלך השנה האחרונה התקבלו בחברה כ-13,800 דיווחים של חקלאים על נזקים שונים, לעומת כ-10,000 בשנה שלפניה. בשנה האחרונה שילמה קנט למגדלים למעלה מ 286 מליון ₪ פיצויים בגין הנזקים.

עיקר הנזקים נגרם כתוצאה ממספר אירועי מזג אוויר חריגים ובכלל זה גשמים מוקדמים וחזקים, נזקי סערה חריגה בעוצמתה באוקטובר 2015, שכללה מטחי ברד גדול וכבד בכל הארץ, אירועי קרה בדצמבר ובינואר, ואירועי חום ושרב חריגים במרץ, אפריל מאי ויוני. נזקים נוספים נגרמו בגין גשם מוקדם שירד לפני כחודש, בעיקר בצפון הארץ.

עיקר הנזקים נגרמו לחקלאים בצפון שכללו כ-5,000 דיווחים על נזקים, לאחר מכן בדרום הארץ כ-3,800 דיווחים  ובמרכז כ-3,500.

מבחינת סוג הגידולים, עיקר הנזק נגרם למגדלי הירקות ובכלל זה המלפפונים, העגבניות, הפלפלים, תפוחי האדמה ועוד. בגידולים אלו נרשמו כ-2,500 דיווחים על נזקים, בעיקר כתוצאה מאירועי קרה, חום וסערה.


צילום ארכיון: יעקב ביאליק - מעריך נזקים של חברת קנט

כ-1,800 דיווחים נתקבלו בקנט על נזקים למטעי הפירות השונים כשעיקר הנזק נובע מברד שפגע בגידולים ובמקרים רבים הפך אותם לבלתי ראויים לשיווק. בנוסף נגרמו נזקים משמעותיים לפירות כתוצאה מצריבות הנובעות מגלי החום. 900 הודעות נזק התקבלו בענף ההדרים, מרביתם כתוצאה מסערות ורוחות עזות שגרמו לנשר פרי מהעצים.

נזקים משמעותיים נגרמו גם למגדלי הפלחה. מחצית מהנזק נגרם לשחתות שנקטפו והושארו לייבוש בשדות אולם הגשמים שירדו באותה עת, חלקם גשמים מוקדמים, פגעו בהן. ענפים מרכזיים נוספים שנפגעו במהלך השנה האחרונה היו ענפי הכותנה, בננות וצמחי הנוי. ענפים אלו נפגעו בעיקר מנזקי קרה, סערה וחום.

אולם, לא רק מזג האוויר הינו גורם הסיכון היחיד למגדלים. גם וירוסים ומחלות שונות גרמו לנזקים משמעותיים ולנטל כלכלי כבד בעיקר למגדלי הירקות. לאור זאת גיבשנו בקנט, בשיתוף עם גורמי ההדרכה, נוהלי עבודה אשר עשויים לסייע במניעה ובצמצום של נזקי וירוסים ומחלות בירקות.

בתחום גידולי בעלי החיים החקלאיים, נזקים משמעותיים נגרמו למגדלי העופות ולמגדלי הדגים. למעלה מ- 530 הודעות נזק התקבלו בענף הלול, בעיקר עקב מחלות ובכללן ניוקסל וכן בשל פחיתה בהטלה. בענף המדגה התקבלו כ-380 הודעות נזק, בעיקר בשל מחלות.


נזקי סופה במטעי תפוחים בצפון הארץ, צילום ארכיון: חברת קנט

ומה היה גורם הנזק המרכזי בשנה החולפת? מנתוני קנט עולה כי בשנה החולפת גורם הנזק המרכזי היה הקרה שפגעה ביבולים ובגילוים בכל רחבי הארץ. בגין נזקי קרה בלבד שילמה קנט למגדלים למעלה מ 83 מליון ₪. יצוין כי כמעט ולא ניתן להתגונן מפני קרה הפוגעת בגידולים בשדות ובמטעים הפתוחים וגורמת לנזקים שאותן ניתן לראות, לעיתים, רק חודשים לאחר שהתרחשו. נזקים מרכזיים נוספים, כ-28 מליון ₪ כל אחד, גרמו הברד שפגע בפירות ובגידולים וכן הסערות והרוחות שהביאו לנשר פרי ולקריסת חממות ובתי גידול. הגשם אמנם נחשב לדבר מבורך בחקלאות, אבל כשהוא מגיע בעוצמות גדולות או שלא בעיתו מהווה מקור לנזקים. בשנה החולפת גרמו גשמים אלו לנזקים של למעלה מ-27 מליון ₪. אירועי חום היו אחראיים בשנה האחרונה לנזקים של כ-19 מליון ₪.

דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט: ''בעוד שלרובנו מזג האוויר הוא בדרך כלל קוריוז המגיע בסוף מהדורת החדשות, עבור החקלאים מדובר בנושא קיומי. בשנה האחרונה שוב הוכח הצורך הקריטי בביטוח הממשלתי המתקדם כנגד נזקי הטבע כגב הכלכלי של החקלאים. החקלאים בארץ עושים עבודת קודש ועבורם ציונות היא עשייה יומיומית. אין אף ענף בארץ שנאלץ להתמודד עם היקף נזקים שכזה ומסוגל להמשיך ולשרוד ללא ביטוח ראוי" אומר גינזבורג.