החברה להגנת הטבע: להקפיא את קידוחי הנפט ברמת הגולן

אתר של חברת אפק לקידוחי נפט באמת הגולן, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע

החברה להגנת הטבע הגישה אתמול (ג') לוועדת הנפט של מחוז צפון, את התנגדותה הרשמית לקידוחים לחיפוש נפט של חברת אפק ברמת הגולן, בטענה כי אלה מהווים פגיעה באינטרס הציבורי, שמחייב איזון ראוי בין השאיפה לחפש ולמצוא נפט ובין החובה לשמור על הסביבה ומשאבי המים הציבוריים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

החברה להגנת הטבע מבקשת בפנייתה שלא לאשר את הקידוחים, עד להכנת מסמך סביבתי עדכני, שייבחן את כל ההשפעות הסביבתיות והסכנות האפשריות מהקידוחים, ובהם פגיעה בשטחים הפתוחים, זיהומי קרקע ומים, זיהום אוויר, פליטות גזי חממה, זיהום הכינרת ועוד

חברת אפק פועלת ברמת הגולן מזה מספר שנים, ובנובמבר האחרון קיבלה היתר מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון  לחיפושי נפט לשנתיים נוספות - עד לשנת 2017.  אחרי תקופה ארוכה של קידוחים באזור, הודיעה חברת אפק בחודש אוקטובר האחרון כי נמצאו בגולן שלושה מאגר נפט. השאלה שנשאלת עכשיו היא, האם ניתן להוציא אותו משם ללא עלויות הפקה גבוהות. יש לציין, כי העבודות באזור מבוצעות בצל התנגדויות חריפות של ארגונים סביבתיים ותושבים מהאזור שחוששים מנזקים בלתי הפיכים לטבע.

"אין הוועדה יכולה עוד לעצום עיניה ביחס למשמעויותיה הכוללות של תעשיית נפט בגולן'' נכתב בפניית החברה להגנת הטבע. ''אור זאת, אין הוועדה יכולה לקבל החלטתה ביחס להארכת אישורה לבצע את קידוחי הניסיון ומתן אישורה לביצוע מבחני הפקה בשטח הרישיון, בטרם יוצגו בפניה ההשלכות הכוללות, הסביבתיות ואחרות, של תעשיית הנפט. לאור זאת, על הוועדה לדחות את הבקשה לביצוע מבחני ההפקה ולקיים דיון נוסף לגביהם, לאחר שיוצג בפניה מסמך סביבתי עדכני, שבוחן את ההשפעות הסביבתיות הצפויות והסכנות האפשריות מביצוע מבחני ההפקה, לרבות דרכי התמודדות, מניעה והפחתת המפגעים הצפויים והאפשריים".

החברה להגנת הטבע מבקשת, כי המסמך יתייחס לפגיעה בהיקף וברציפות השטחים הפתוחים בגולן, לפגיעה בפעילות החקלאית במרחב, לרבות גריעת שטחים חקלאים, למחסור במי השקייה, לזיהומי מים וזיהומי קרקע, לשינוי אופי המרחב בגולן, לרבות היבטים נופיים, לפגיעות אקולוגיות, לזיהום מי תהום, לסכנות הנובעות מנדידת חומרים שונים בין השכבות הגיאולוגיות, לזיהום מקורות מים עיליים, לרבות התייחסות לסכנה בזיהום מקורות מים המזינים את הכינרת, לזיהום אוויר, לפליטות גזי חממה, לסכנה מרעידות אדמה ופעילויות גיאולוגיות אחרות, שעשויות לנבוע מטכנולוגיות ההפקה ולהיבטים נוספים.