הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


החקלאים נואשים: חיות הבר הורסות את הגידולים החקלאיים


חזירי בר, תנים, שועלים וגם שקנאים גורמים לחקלאות נזקים אדירים ברחבי הארץ. הערב התקיים דיון מיוחד בנושא בהשתתפות חקלאים, אנשי רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות. יו''ר הלובי החקלאי זבולון כלפה: ''יש למצוא את האיזון בין שמירה על הסביבה לבין שמירה על התוצרת החקלאית''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  11-02-2014



נזק של חזירי בר במושבה מצפה, צילום: אסף טריפון 

יושב ראש הלובי החקלאי בכנסת ח"כ זבולון כלפה, ערך הערב (ג') דיון מיוחד בנושא הנזקים שגורמים בעלי חיים לשטחים חקלאיים. הדיון התקיים לבקשת חקלאים רבים המתקשים להתמודד עם פלישת בעלי החיים לשטחיהם בשל הגבלות רשות הטבע והגנים האוסרות על ירי הרתעתי. השתתפו בדיון מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטין וצוותו, אנשי משרד החקלאות וחקלאים מצפון הארץ ומדרומה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הנזקים לחקלאות נגרמים בעיקר על ידי חזירי בר, תנים, שועלים ושקנאים. חקלאים מעמק בית שאן ומקיבוץ רוחמה שבדרום סיפרו על חזירים המתפלשים בבוץ, הורסים גידולי שדה וגורמים נזק לתפוחי אדמה, גידולי האבטיחים ומטעי התמרים הנמוכים. בעמק המעיינות חיות הבר הולכות ומתרבות, נכנסות לתוך היישובים עצמם וחודרות ללולים ולמכלאות הבקר. החקלאים משקיעים עשרות אלפי שקלים בשמירה על הגידולים ומעמידים דחלילים בשדות האבטיחים והחומוס בתקווה שאלה יבריחו את החיות.

גם השקנאים המגיעים מאירופה בעונת הנדידה, גורמים נזק רב לבריכות הדגים בצפון. מעבר לנזקים ישירים של טריפת הדגים, ישנם גם נזקים עקיפים ומגדלי הדגים נאלצים לממן מכספם צוותי שמירה על הבריכות. עד תחילת שנות האלפיים גירוש העופות מבריכות הדגים ומסביבתן נחשב בגדר פעולת הגנה שלא הצריכה היתר מיוחד. במהלך השנים, רשות הטבע והגנים הרחיבה את איסור הגירוש לאזורים גדולים בצפון: בעמק החולה, בעמק יזרעאל מערבית לכביש הסרגל, באזור התענכים ובאזור נחל יששכר. כמות השקנאים עולה משנה לשנה וגם משך הזמן שהם נשארים בארץ התארך. בפועל, החקלאים סופגים נזקים כבדים הנאמדים בכ-12 מליון שקלים. רק בשנה האחרונה נסגרו כבר שלוש בריכות דגים בצפון.

ד"ר יהושוע שקדי מרשות הטבע והגנים הודה כי מתן היתרי הירי ההרתעתי לחקלאים נתקל בקשיים, בשל התנגדותם של ציידים החוששים לפרנסתם. לדבריו, הגורם העיקרי לפלישת חיות הבר לשטחים החקלאיים הוא הרעלות והיעדר סנטיציה.

שאול גולדשטין מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "כדי להגיע למצב של אפס פולשים לשטחים החקלאיים אנחנו צריכים צבא שלם שכל היום יירה בחיות שונות. זה לא הגיוני. התפקיד שלנו הוא להגן על הטבע מתוך רגישות לסביבה וזה מצב קשה ביותר. כמו שאתם החקלאים מבקשים לדלל את החיות המזיקות, אנחנו מקבלים בקשות הפוכות מארגוני בעלי חיים שמבקשים שלא נאפשר זאת. המצב מורכב מאוד".

במהלך הדיון הועלתה הצעה להציב פקחים ייעודיים שיהיו אחראים להרחיק בעלי חיים מזיקים משטחים חקלאים ויוכלו לעשות זאת גם באמצעות היתרי ירי מיוחדים שיקבלו לאחר הכשרה מתאימה. על פי ההצעה, הפקחים ימומנו על ידי הרשויות השונות.

ח"כ זבולון כלפה הודיע כי בקרוב יתקיים דיון נוסף בנושא. "החקלאים צריכים להיות שותפים לפתרון העניין, ביחד עם הרשויות. צריך לאפשר לחקלאים להמשיך להתפרנס בכבוד מבלי לחשוש שהתוצרת שלהם תיאכל על ידי מזיקים. יש למצוא את האיזון בין שמירה על הסביבה לבין שמירה על התוצרת החקלאית" אמר חה''כ כלפה.


נזק של חזירי בר במושבה מצפה, צילום: אסף טריפון