''החקלאים בבקעה - כמו מתאגרף עם יד אחת קשורה''

צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

במשך שנים נהנתה בקעת הירדן מלוקסוס שרוב ההתנחלויות היהודיות בשטחים לא נהנו מהן. היא היתה במרכז הקונצזוס, ובהתאם, תושביה היהודים - ברובם חילונים, חקלאים, ותיקי מלחמת יום הכיפורים ואחרים שהגיעו אליה בשל אדמותיה ולא מסיבות דתיות - לא נתפשו כמתנחלים. הם כולם אנשי אדמה קשוחים ומחוספסים. רבים מהם, הוותיקים יותר, עדיין מזדהים כאנשי חירות ומערך - ולא כמתנחלים. באדמה הקשה, בחום היבש וחסר הרחמים של הבקעה, הם הצליחו לבנות תעשייה חקלאית ענפה, שרובה הגדול מופנה ליצוא.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

אלא שגן העדן שבנו לעצמם חקלאי הבקעה מאוים כיום מכל עבר. בשבועות האחרונים,  עלתה לפתע בקעת הירדן לדיון ציבורי כחלק מהוויכוח סביב המשא ומתן עם הפלסטינים. לפתע, חשיבותה האסטרטגית של הבקעה, זו שהובילה את יגאל אלון ליישב אותה אחרי מלחמת ששת הימים, מוטלת בספק.

  לכתבה המלאה ב'דה מרקר' לחצו כאן