מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע קיים זו השנה הרביעית את התחרות לצילום ציפורים ע"ש עמית גפן ז"ל. עמית גפן, היה צפר מוכשר וצלם ציפורים מושבע ועבד במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע. עמית נפטר באפריל 2007 לאחר מאבק עיקש במחלה קשה והוא בן 21 בלבד. תחרות זו מסייעת בהנצחת זכרו ופועלו לקידום אהבת הציפורים, הארץ והאדם.
לדברי יואב פרלמן, ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ורכז התחרות, "מטרת התחרות היא להגביר את המודעת לשמירה על בתי הגידול ועל חיות הבר בישראל, אשר לצערנו הולכות ונעלמות מהנוף שלנו. ההבנה כי יש לנו אחריות על חייהן של החיות בכלל והציפורים בפרט, תוביל לקבלת החלטות שיובילו להגנה עליהן".
במקום הראשון בקטגורית המקצוענים זכה גל שון, בצילום של חוברה בריקוד החיזור שלה. החוברה צולמה סמוך לשבטה.
החוברה, מין בסכנת הכחדה עולמית היתה נפוצה בעבר בנגב המערבי ובערבה. החוברה היא מהגדולות בציפורי הנגב. ריקוד החוברה הוא אחד ממופעי הראווה המרשימים בטבע הישראלי, המגיע לשיאו בחודש פברואר, בו הזכרים מכריזים על נחלות ומפתים את הנקבות בעזרת מופע נוצות, ריצה וריקוד מרשימים. פיתוח נרחב של שטחי חקלאות, נטיעות ומרעה אינטנסיבי דוחקים את רגליהן של ציפורים מיוחדות אלו, ואוכלוסייתן צומצמה מאד במהלך השנים. כיום לפי הספירות האחרונות ניתן לדבר על כ-120 חוברות בלבד באזור הנגב המערבי. עד לשנות השמונים דגרה החוברה גם במקומות נרחבים בערבה, אולם בעשר השנים האחרונות נצפתה פעמים ספורות בלבד בערבה. במסגרת סקר הערבה האחרון שערך מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע היא נצפתה פעם אחת בלבד, ממצא המצביע על כך שלמעשה החוברה כמעט ונעלמה לחלוטין מהערבה.
מקום ראשון מקצועני (גל שון - חוברה)
במקום השני זכה יוסף בן דוד שצילם שלדג לבן חזה במעופו, ובמקורו טרף- צב ביצה צעיר. השלדג צולם בבריכות הדגים של כפר מסריק באוקטובר 2010.
השלדג לבן החזה נפוץ ברחבי הארץ. בשונה משאר השלדגים, לבן החזה אינו קשור דווקא למקווי מים, וניזון מחולייתנים ומחסרי חוליות יבשתיים קטנים. ניכר בחזהו הלבן ובגוון הכחול-עז של כנפיו וזנבו. קריאתו החזקה נשמעת בגנים ציבוריים, שדות חקלאיים וליד מקווי מים.
מקום שני מקצועני (יוסף בן דוד -שלדג לבן חזה)
במקום השלישי זכה אורי פירסט שצילם עפרוני מצויץ רגע לפני הנחיתה. העפרוני צולם סמוך לקיבוץ משאבי שדה ביוני 2010.
העפרוני המצויץ הוא הנפוץ בעפרוני ישראל, ניכר בשירתו החקיינית ובציציתו הבולטת. העפרוני נפוץ בכל חלקי הארץ. העפרוני המצויץ הוא ציפור שיר שדוגרת על הקרקע, בצילם של שיחים נמוכים, ניזון מפרוקי רגליים ומנבטי צמחים עוטה נוצות בצבעי הסוואה.
מקום שלישי מקצועני (אורי פירסט - עפרוני מצוייץ)
בקטגורית הנוער זכה נגב חנוך שצילם חופית קטנה. החופית צולמה באגם ירוחם באוגוסט 2010. סוג של חופמאי קטן, חולף נפוץ במקווי מים ולאורך חופי ישראל, מגיע מחוג הקוטב הצפוני, שם הוא דוגר במהלך הקיץ הארקטי הקצר. חורף במסרח התיכון ובאפריקה. ניזון מסרטנים קטנים אותם הוא אוסף בבוץ, בחוף הים, בביצות ובמקווי מים קטנים.
מקום ראשון נוער (נגב חנוך - חופית קטנה)
בקטגורית "חביב הקהל" שנערכה בשיתוף הערוץ הירוק של YNET זכה צילום מרתק של אבי הירשפלד שתפס את הבז האדום ובת זוגתו ברגע אינטימי. הבזים צולמו ברמות מנשה באפריל 2010. הבז האדום, העוף הדורס הקטן ואחד היפים ביותר המקננים בארץ, נמצא כיום בסכנת הכחדה עולמית. מספר הזוגות של בזים אדומים המקננים בישראל עומד כיום על כ- 600, לעומת יותר מ- 3,000 בראשית המאה.
חביב הקהל (אבי הירשפלד - הבז האדום ובת זוגתו ברגע אינטימי)
מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע עורך בשנים האחרונות סקר מקיף העוקב אחר ציפורים בנגב ובערבה, במטרה לקבל תמונה מקיפה הממפה את האוכלוסיות של הציפורים בנגב. בחברה מקווים כי תוצאות הסקר יובילו להגדרת השטחים החשובים בהם המינים המיוחדים יוכלו להמשיך להתקיים, ויסייעו בתכנון ובפיתוח בר קיימא, המשמר את המגוון הביולוגי, ובתוכו הציפורים, לעתיד.
לדברי דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע: "המקום הראשון שם את החוברה "בפוקוס" ולא בכדי. החוברה היא אחת הציפורים הגדולות המרתקות שיש באיזורנו, והיא הולכת ונעלמת לנו מול העיניים, בשל פיתוח לא מבוקר בשטחים שאין להם תחליף וחוסר התחשבות שלנו כבני אדם בבעלי החיים החולקים איתנו את הארץ. כאזרחים במדינה בה מתקיים עושר כה רב של ציפורים, יש לנו אחריות לשמור בכל יכולתנו על מה שנשאר, אחרת החוברות, וציפורים אחרות, יישארו למזכרת רק כצילומים מרהיבים".
בהתאם להנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והחלטת הממשלה בעקבותיה, לעשות את כל הניתן בכדי להבטיח מענה ממשלתי מהיר ומקיף לשיקום התושבים, היישובים, התשתיות והיערות שנפגעו בשל השריפה בכרמל, עוסקים בימים אלו משרדי הממשלה במלוא הכוח בפעולות השיקום.
להלן רשימה (ראשונית וחלקית בלבד) של פעולות השיקום המבוצעות ע"י משרדי הממשלה השונים:
בהמשך להנחיית ראש הממשלה, צוות המנכ"לים הבינמשרדי לשיקום פגעי השריפה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, ממשיך לקדם את הסיוע לתושבים וליישובים שנפגעו במטרה להביא לשיקומם, תוך הסרת החסמים והמכשולים, בכדי להשיב את החיים על כנם בהקדם האפשרי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וידא שאכן יצאה ההתחייבות התקציבית בסך 4.5 מיליון ₪ לטובת שיקום התשתיות הראשוני.
משרד האוצר ומשרד הפנים, בהנחיית ראש הממשלה, מטפלים במשפחות שפונו מבתיהם ונמצאים בקשר לצורך תקצוב שוטף של עלויות מגורים, לינה, מזון וכיו"ב עבור משפחות אלו.
משרד האוצר העביר לרשויות המקומיות בית אורן, עין הוד, ימין אורד ועוספיא מקדמות לצורך תשלום 2,500 ₪ לנפש למשפחה שביתה נשרף. ראש הממשלה וידא את העברת הכסף.
משרד האוצר הקים צוות בראשות מנכ"ל המשרד, שתפקידו לסייע באופן מיידי לצרכים של התושבים שפונו מביתם בשל השריפה ושל הרשויות המקומיות שנפגעו. עד כה הזרים הצוות כמה מיליוני שקלים לצורך העניין וימשיך לעשות כך ככל שיידרש.
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הנחה את חברות הביטוח לפעול לטיפול מהיר ויעיל בתביעות האזרחים שנפגעו מהשריפה ולתת עדיפות לטיפול בתביעות אלו. אגף שוק ההון יעקוב אחר הטיפול בתביעות האזרחים על מנת לוודא כי חברות הביטוח תעמודנה בהתחייבויותיהן כלפי המבוטחים.
משרד הפנים אישר פטור מקבלת היתר להצבת מבנים יבילים באזור השריפה בכרמל, לצורך מגורים זמניים לתושבים אשר בתיהם נפגעו בשריפה.
עוד הודיע משרד הפנים כי תושבי הכרמל שמסמכיהם האישיים (ת"ז, דרכון וכיו"ב) נשרפו או ניזוקו בעקבות השריפה, יהיו פטורים מאגרה בעת חידוש המסמכים.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים העביר סכום כולל של 450,000 ₪ למחלקות הרווחה בעוספיא, טירת הכרמל וחוף הכרמל, כסיוע מיידי לנפגעי אסון הכרמל. התקציב מיועד לסייע בתחום צרכים מיוחדים, הכולל בין היתר: ביגוד והנעלה, תרופות, מזון ועוד.
המשרד גייס עובדים סוציאליים ממחוז הצפון בכדי לתגבר את מחלקות הרווחה ברשויות שנפגעו מהשריפה, והם ערוכים לתת את המענים הנדרשים בכל עת .
כמו כן, מוקד החירום של משרד הרווחה שמספרו 118 פתוח 24 שעות ביממה ועומד לרשות האזרחים שנפגעו לכל פניה ושאלה . משרד הרווחה מרכז גם את הקשר עם העמותות וארגוני המגזר השלישי העוסקים בתחום השירותים החברתיים.
משרד הרווחה והשירותיים החברתיים יגבש תוכנית לשיקום והעצמת האזרחים, הקהילות והרשויות שנפגעו מנזקי השריפה בכרמל, בתיאום עם המשרד לענייני גמלאים, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לתרבות ולספורט, משרד הבריאות והרשויות המקומיות שנפגעו. בתוך 7 ימים יציג המשרד לאישור הממשלה תוכנית מלאה ומפורטת, שתעסוק בכל היבטי השיקום החברתי והרווחתי.
משרד הבינוי והשיכון מגבש תוכנית מפורטת לשיקום הנזקים הפיזיים מן השריפה וסיוע בשכ"ד לצורך דיור חלופי למשפחות שביתם ניזוק. התוכנית עוסקת בשיקום התשתיות הפיזיות שנפגעו בשריפה, כולל בתים, תשתית תת-קרקעית, כבישים, מדרכות ונוי.
משרד התחבורה יגיש בתוך שבוע תוכנית מקיפה לשיקום תשתיות התחבורה שנהרסו בשריפה. המשרד יממן מתקציבו את שיקום התשתיות העירוניות. החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) תפעל לשיקום הכבישים והתשתיות הבינעירוניות, ובתוך הישובים ישוקמו התשתיות באמצעות משרד התחבורה והרשות המקומית.
משרד התשתיות הלאומיות הוציא הנחיות לחיבור מחדש של מערכת הגז הביתית, לאחר ניתוקה בעקבות השריפה.
המשרד להגנת הסביבה מבצע פעולות למניעת פיזור סיבי אסבסט ממבנים שנשרפו בישובי הכרמל.
המשרד להגנת הסביבה כינס את הוועדה לשיקום החי והצומח, במטרה להכין תוכנית לשיקום החי והצומח שנפגעו בשריפה, לרבות שיקום החניונים, החי בר וחוות הכרמל. התוכנית תכלול בין השאר, פירוט אמצעים, עלויות, מקורות ולוחות זמנים וכן פירוט גופי הביצוע שיהיו אחראים על יישומה. התוכנית תוגש לאישור הממשלה עד ליום 26/12/10.
משרד החקלאות וצוות של הקרן לנזקי טבע פועלים להערכת נזקי השריפה ובתוך יומיים יגישו דו"ח הערכת הנזקים שנגרמו לחקלאות בכרמל. במקביל, צוות מהנדסים מטעם הרשות לתכנון במשרד החקלאות פועל באזור הכרמל, כדי לבחון ולהעריך את הטיפול הנדרש ביישובים הכפריים לצורך שיקום התשתיות.
משרד החקלאות הודיע כי יחל כבר השבוע בשיקום התשתיות בישובים הכפריים שנפגעו בשריפה בכרמל, בהם בית אורן, ניר עציון, עין הוד ועין חוד.
משרד החקלאות, הממונה על רשות הניקוז הארצית, נוקט בפעולות למניעת סחף קרקע בשמורת הכרמל, וזאת לקראת הגשמים הצפויים בסוף השבוע. היות והשריפה גרמה להקטנת חדירות הקרקע, כתוצאה מהצטברות אפר על הקרקע והיעלמות כיסוי הצומח, השתנה אופי קליטת טיפות הגשם בקרקע, והגשם הצפוי עלול לגרום לשיטפונות באזור הכרמל. לפיכך, רשות הניקוז פועלת לנתב את זרימת המים לצירים מתוכננים ומותאמים לניקוז, כדי למנוע שיטפונות וסחף אדמה מפארק הכרמל.
משרד התיירות והקרן הקיימת לישראל בצפון אמריקה החלו לפעול למען שיקום יערות הכרמל, באמצעות גיוס תרומות מקהילות יהודיות ונוצריות אוונגליות לנטיעת עצים חדשים באזורים שנשרפו.
על-פי הנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממשיכים כל משרדי הממשלה לעשות את מירב המאמצים בכדי לאפשר שיקום מהיר ככל הניתן של פגעי השריפה, באנשים, בבתים בתשתיות וביערות.
להלן עיקרי דו''ח המעקב של מבקר המדינה כפי שפורסם היום (ד')
במסגרת המדיניות שקבענו לקיום מעקבים לבדיקת תיקון הליקויים בגופים המבוקרים, הכין משרד מבקר המדינה דוח מעקב על היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעות חירום. יש לייחס חשיבות יתרה להיערכות זו בעקבות הכשלים שהתגלו בתפקוד המערך להגנת העורף במלחמת לבנון השנייה ולנוכח האיום הממשי שמדינת ישראל ניצבת בפניו בעת חירום - במלחמה ובאסונות המוניים.
מערך החילוץ וההצלה הלאומי שנועד להציל חיי אדם ורכוש בעת חירום בנוי מתתי-מערכות הקשורות ביניהן קשר בל יינתק, בעיקר פיקוד העורף, משטרת ישראל, שירותי הכבאות וההצלה, מגן דוד אדום.
שירותי הכבאות וההצלה הם החוליה החלשה במערך זה. לצערנו, התברר בביקורת המעקב שלא זו בלבד שמערך הכבאות, אשר מצבו היה חמור בעבר, לא שופר מאז מלחמת לבנון השנייה בעקבות הערותינו בדוח על העורף, אלא שמצבו אף החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, עניין שעלול לפגוע מהותית בכל מערכת החילוץ וההצלה, לגרום לאובדן חיי אדם ורכוש ולפגוע בחוסנו של העורף.
אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו. חובה למנוע לאלתר את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות וההצלה ואת גלגול האחריות של השרים איש על רעהו ; על שרי הממשלה הנוגעים בעניין, במרכזם שרי האוצר ובשיתוף שר הביטחון, המופקד על רשות חירום לאומית, לשלב זרועות כדי ליישם בדחיפות עליונה את החלטת הממשלה להקים רשות ארצית לכבאות והצלה ולארגן את מערך הכבאות באופן שיתאים לייעודו - ויפה שעה אחת קודם !
דוח זה על היערכות שירותי הכבאות וההצלה הוא דוח חמור מאוד המעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי.
לדאבוננו, בימים אלה ממש הצטיירה לעינינו תמונה עגומה ומייסרת של שרפת הענק שהשתוללה בכרמל וקיפחה את חייהם של עשרות אנשי שב''ס, אנשי משטרה ואנשי כבאות והצלה - ובהם נער, כבאי מתנדב, ופגעה באחרים, ביניהם אזרחים רבים. כמו כן הושמד בשרפה - שהיא בגדר אסון לאומי - רכוש רב. שוב נתגלו לעינינו מחדלי העבר בכל עצמתם.
רוב לקחי מלחמת לבנון השנייה לא נלמדו, הליקויים לא תוקנו ושוב ניתן להצביע על אי-תיאום בין הגופים השלטוניים, על ''גרירת רגליים'' של המופקדים על הטיפול בנושא ועל הוויכוח הנמשך על מחדלים שהעצימו את האסון.
המחדלים הקשים שנתגלו שוב בגופי שלטון, במינהל בלתי-תקין הנתפס בכישלונות, מחייבים בדיקה יסודית ומיידית על פי מדיניות מבקר המדינה בדבר עדיפות הביקורת ''בזמן אמת''. בדיקה כזו עדיפה על בדיקה היסטורית, שנים לאחר ההתרחשות.
דוח זה, לצערנו, לא יהיה האחרון בשורת הדוחות בנושאים הכאובים אם הגורמים הנוגעים בדבר לא יסיקו מנו מיד את המסקנות ולא ילמדו את לקחיו.
ביני לביני, אני יותר ויותר משתכנע שרק בצעדים חריגים ומשמעותיים שלא אמנה כאן, ניתן יהיה לשבור את המוסכמה הוותיקה: ''הכלבים נובחים והשיירה עוברת''.
מיכה לינדנשטראוס, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
חברת "אקופק גרין בוקס בע"מ", יצרנית מגש אקופק המהפכני, מדווחת על הזמנות מגשים בסכום של כ-8 מיליון ₪ לעונה הקרובה . כ-5 מליון שח בארץ בחלקן ממגדלי הפלפל בערבה.
משלוחי הפלפלים עם מגשי אקופק יוצאו למדינות באירופה כמו אנגליה, הולנד, קפריסין, גרמניה, קנדה, רוסיה ואוקראינה.
מנכ"ל אקופק, יוסי הימן אומר כי בניגוד לשיטת האריזה הקונבנציונלית והשימוש בארגזי קרטון, מאפשר חברת אקופק חיסכון משמעותי הן בעלויות הייצור והן בעלויות השינוע של משטחי התוצרת החקלאית."מגשי אקופק מספקים ניצול אופטימאלי של משלוח ולראייה, כל משטח פלפלים סטנדרטי מכיל 110 ארגזי פלפל בעוד ששימוש במגשי אקופק מאפשר להשתמש ב 120 מגשים אשר מוביל לחסכון של כ-2500 שח למכולה. רק העונה, בזכות המעבר לשימוש במגשי אקופק, יעמוד החיסכון לחקלאים על כ-4 מיליון ₪."
אקופק גרין בוקס בע"מ היא חברה ישראלית בעלת פטנט בינלאומי: מגש אריזה חדשני, יעיל וסביבתי, אשר חוסך עד 70 אחוז מעלויות האריזה, ההובלה והקירור של תוצרת חקלאית. "אקופק גרין בוקס" היא בעלת זכות על פטנט, בכל העולם. פטנט זה מהווה מהפכה בתחום האריזה והמחזור, בזכות יתרונותיו הכלכליים והסביבתיים:
מחקרים וניסיונות רבים נערכו בשנים האחרונות במימון מו"פ צפון (מחקר ופיתוח צפון), במכון המחקר מיג"ל והנהלת ענף המרעה של משרד החקלאות, בנושא צמצום תופעת שריפות על ידי רעיית עדרי בקר וצאן באזורי חורש ושטחים פתוחים.
תוצאות המחקרים בעיקר לאחר מכת השריפות הובאו לנציגי קרן קיימת לישראל, רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים, על ידי ארגון מגדלי הבקר לבשר במרעה, מו"פ צפון וחוקרים ממשרד החקלאות, אך עד כה, למרות הנזקים הכלכליים ונזקי איכות הסביבה לא נעשו צעדים משמעותיים בעניין.
חיים דיין, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר אומר, כי תוצאות מחקרים דומים שנעשו בחו"ל הביאו את ממשלת צרפת והשוק האירופאי המשותף לתמיכה בגידול עדרי בקר באזורים נרחבים בהם נגרמו שריפות וכי התועלת במיגור תופעת השריפות והתמיכה באיכות הסביבה ושטחים פתוחים ירוקים הצדיקה תמיכה זו.
דיין אומר, כי בדרך כלל מועלות הצעות לפתרונות יקרים מידי ומאוחר מידי, במקום לפנות לפתרונות הזולים והטבעיים אשר מונחים לפני שרי הממשלה והארגונים הירוקים. המחקרים מוכיחים כי על ידי ממשק נכון ומבוקר, ניתן לשנות את פני השטח על ידי רעיית עדרי בקר וצאן ובכך לגרום לפחות שריפות, לעיכוב התפשטותן ולמניעת נזק לחורשים וצמחיה אשר שחזורם אורך שנים רבות לאחר השריפות.
"עוצמת השריפות היא תוצאה של כמות החומר האורגני בשטח, היובש ועצמת הרוח, כאשר על כמות החומר האורגני ניתן לשלוט. עדרי הבקר מדללים את הצומח העשבוני בעיקר בעונות היובש ובכך נמנעות שריפות והתפשטותן המהירה על ידי הרוחות. בשטחים פתוחים וחורשים בעמק יזרעאל ובאזורי חוף הכרמל והגליל העליון הוכחו המלצות אלו כמוצלחות ביותר" אומר דיין.
ממחקר שמומן על ידי הנהלת ענף המרעה במשרד החקלאות (נערך על ידי החוקרים דידי קפלן, ד"ר מריו גוטמן, רואי גוטמן ומיכאל וינברגר) עולה, כי חשיבות הרעייה ככלי ממשקי ביער, היא הסרת הצומח העשבוני לקראת עונת השריפות, מחודש מאי ועד סוף אוקטובר. התקדמות האש מותנית בתנאי אקלים של רוח ולחות נמוכה יחסית ובחומר דליק עדין וכי נוכחות חומר דליק עלולה להוליך את האש גם בתנאי אקלים פחות מתאימים לשריפות. המחקר מראה כי נוכחות של בקר וצאן המכלים את החומרים הדליקים מונעים שריפות או התפשטותן.
במחקר נוסף שנערך ביער שגב, בגובה של 1000 מ' מעל פני הים בו יורדים כ- 600 מ"מ גשם. המחקר נערך בארבע חלקות יער בנות ארבע שנים, של יער מעורב בעצי אורן ברוטיה, אלון תבור, חרוב מצוי ואלת המסטיק. הרעייה התנהלה בשני מחזורי רעייה ברווח של כחודש, מחזור חורפי ומחזור אביבי, עדר הכולל 90 ראשי בקר עבר בכל מחזור בכל ארבע החלקות בסדר קבוע. הטיפול נעשה במשך שנתיים רצופות.
בשנת המחקר הראשונה נערכו צילומים לפני תחילת הרעייה (פברואר) ולאחר סיום עונת הרעייה (יולי). בשנתו השנייה של המחקר, הצילומים נערכו רק לאחר סיום עונת הרעייה (יולי). מטרת הצילומים הייתה לאמוד האם עדר הבקר מזיק לעצים ומה מצב העשבייה. מבחינת הצומח העשבוני נמצא, כי לאחר עונת הרעייה המוקדמת, חוזרת הביו-מסה לרמה המהווה סכנה של שריפות. כלומר, הרעייה בחודשים פברואר מרץ לא הספיקה לכלות את כל העשבייה. הצילומים והבדיקות הוכיחו כי אין נזק לעצי האורן ונזק קטן לעצי האלון. הרעייה המאוחרת הסירה את רוב הצומח העשבוני והותירה שטח עם כמות צומח עשבוני הפחותה מ-100 ק"ג חומר יבש לדונם. כמות זו נחשבת למחסום מפני התפשטות מהירה של אש.
כמו כן נבדקו המינים העשבוניים ונמצא עושר גבוה של מינים עשבוניים (כ-100 מינים) המלמד על יציבות בית הגידול. נראה כי עומס הרעייה הוא מתון ולא פוגע ביציבות בית הגידול.
מחקר שערכו ד"ר מריו גוטמן, ד"ר אריה ברוש וסטיבן רוטמן בחורשים טבעיים בגליל הראה, כי באזור שבו משאב אדמת המרעה נמצא בחוסר, קיים פוטנציאל ייחודי להעלאת לחץ הרעייה של בעלי החיים וכי רעייה משותפת של פרות ועיזים בחורש הטבעי בגליל עשויה להגביר את ייצור הבשר ליחידת שטח, לתרום לפתיחת החורש ולהקטנה של סכנת שריפות.
מחקר נוסף, שנעשה על ידי עמוס הרפז מקק"ל ומומן על ידי הנהלת ענף המרעה במשרד החקלאות, בדק אזורי מרעה וחורש באזור הגליל והגולן הוכיח, כי ישנה תועלת בשילוב מרעה ויער, וכי התועלת ליערנים הינה בסיוע בגיזום ודילול, פיקוח ושליטה.
אספקטים נוספים לסיוע רעיית בקר באזורי חורש ויערות, הינו דילול היער אשר יוצר בכך אזור אשר יכול לשמש למטרות תיירותיות: מחקר של דידי קפלן, מרשות שמורות הטבע ביער אודם, מחזק עניין זה. שמירה על יערות ברעייה מבוקרת ההופכת את היער למקום אטרקטיבי יותר למטיילים. המחקר ביער אודם שהינו שמורת טבע בצפון הגולן, משתרע על כ- 13,000 דונם, בגובה ממוצע של 950 מ' מעל פני הים. רוב העצים הם מסוג אלון מצוי (75%) והשאר עוזרד ואלה א"י. ביער קיימת רעייה חזקה של בקר לאורך זמן.
1,900 ראשי בקר רועים על פני שטח כולל של 45,000 דונם בצפון הגולן, שיער אודם הוא חלק ממנו. ביער נעשו במקביל לרעיית הבקר טיפול של דילול בחלק מהחלקות.
במחקר נמצא, כי שילוב של דילול ורעיית בקר תורם להתעבות העצים ובכך מקדם את תהליך של הפיכת החורש ליער פתוח יותר. היער המדולל נשמר פתוח יותר בזכות הרעייה המתמשכת, דבר שגם מגביר את משיכתו למטיילים.
גם במחקר שנערך בחוות הבקר כרי דשא של משרד החקלאות נכתב: בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים והרעייה בהם. הסיבות לשילוב מרעה ויער הן מצד אחד, הכנסת מינים של עצים אשר להם יש מקום במערכת המרעה לצל ומזון ומצד שני אפשרויות ניצול השטח בנוסף למרעה לבעלי חיים, גם לתיירות וטיול, ומניעת שריפות אפשריות, על ידי דילול האזורים העשבוניים.
בנוסף, מתריעים החוקרים בחלק מהמחקרים על הפיכת האזורים הפתוחים לחורשים נטועי אורן המתאימים יותר לאזורים אירופאים וממליצים על התאמת הצמחייה לאקלים ומבנה השטח הים תיכוני, אשר יסייע במניעת שריפות.