מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום לדון בפרק ד' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2025 ("חוק ההסדרים"), העוסק בתשתיות ביוב. ההצעה מבקשת לאפשר לחברת מקורות לספק שירותי טיפול והולכה במשק הביוב, בכפוף לאישור מועצת רשות המים, במטרה להסיר חסמים המונעים פיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ.
רכז מים והגנת הסביבה באגף התקציבים באוצר, עידו מור, הציג את ההצעה וציין כי המחסור בתשתיות ביוב גורם לעיכוב משמעותי בפיתוח הדיור בישראל. לדבריו, מעל 100 אלף יחידות דיור אינן ניתנות לשיווק או אכלוס בשל היעדר תשתיות ביוב מתאימות, מה שמשפיע על יוקר המחייה."כשיש מחסור בדיור, זה מעלה את יוקר המחייה ופוגע בהכנסות המדינה משיווק קרקעות," אמר מור, והוסיף כי העיכוב בהקמת מתקני טיהור פוגע גם באיכות הסביבה. "אנחנו חייבים פתרון מערכתי, ולא מודל שבו כל רשות מקומית מקימה תשתיות בנפרד."
יו"ר מים לישראל, איתן ברושי, מתח ביקורת על דברי האוצר, ואמר כי הממשלה אחראית ישירות לכשל בתשתיות. "אתה מציג את זה כאילו הכל נגרם מידי שמים, אבל מדובר בכשלי ניהול מתמשכים," אמר. מור הודה כי האחריות חלקית גם על הממשלה אך ציין כי הקמת מתקני טיפול בשפכים היא תהליך מורכב הדורש פתרון חוצה מגזרים.
ח"כ אלון שוסטר העלה את השאלה מדוע רק מקורות תקבל סמכות להקים מתקנים, והאם ניתן לאפשר גם לחברות פרטיות להיכנס לתחום. ח"כ ביטן ציין כי אם מקורות תבחר לשתף פעולה עם גורמים פרטיים, היא תוכל לעשות זאת, אך פתרונות חדשים עלולים לעכב את המהלך עוד יותר.
סמנכ"לית הרגולציה ויועמ"שית מקורות, חנה זיכל, ציינה כי החברה תומכת בהצעה אך הזהירה כי ללא תיקונים משלימים היא לא תהיה אפקטיבית. לדבריה, יש לטפל גם בעיכובים רגולטוריים ובהתנגדויות מקומיות למתקני ביוב, אחרת ההצעה תיתקע. "אנחנו רואים שוב ושוב התנגדויות להקמת מתקנים בקרבת יישובים, ואם לא נטפל בזה, המהלך יישאר על הנייר בלבד," אמרה.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, דרש מנציגי הממשלה להביא תיקונים נדרשים בהקדם, כדי לקדם את החקיקה ללא עיכובים נוספים. הוא אף ביקש לבחון אפשרות להאריך את הוראת השעה בנוגע לפטור ממס על דיבידנדים של תאגידי המים, אשר פקעה בשנת 2023.
"אנחנו לא יכולים למשוך את זה חודשים, צריך פתרונות עכשיו," סיכם ביטן, והבהיר כי בכוונתו לקדם את החקיקה במהירות כדי להסיר את החסמים ולשחרר יחידות דיור תקועות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
זריעת תפוחי אדמה בעמק החולה - צילום: פייסל הייב, ג"ג, החברה לפיתוח הגליל
לאחר למעלה משנה של עיבוד שדות עמק החולה בזמן המלחמה ותחת איומים ביטחוניים, ממשיכים החקלאים להתמודד עם אתגרים משמעותיים – הבצורת הקשה ביותר מאז 2014, מחסור חמור בגשמים ועלויות השקיה גבוהות. למרות זאת, הכלים החקלאיים של ג"ג (גליל גולן) ב'חברה לפיתוח הגליל' ממשיכים בעבודות הזריעה של גידולי החורף, כולל 5,300 דונם של תפוחי אדמה, הצפויים להניב כ-17,500 טון לתעשיית הצ'יפס.
ב'חברה לפיתוח הגליל' (משקי הגליל העליון) מציינים כי גידול תפוחי אדמה מתאים לעונה זו וצפוי להימשך עד חודש יוני, כאשר יבול ממוצע עשוי להגיע עד 5 טון לדונם. עם זאת, המחסור המתמשך בגשמים מאלץ את החקלאים להשקות גם את שאר גידולי החורף – 35,000 דונם חיטה ו-3,500 דונם גזר, מה שמוביל לעלויות גידול גבוהות משמעותית.
זריעת תפוחי אדמה בעמק החולה - צילום: פייסל הייב, ג"ג, החברה לפיתוח הגליל
על פי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, ינואר 2025 היה החודש היבש ביותר מאז תחילת המדידות באזורים רבים בארץ, כאשר הגליל העליון והגולן נפגעו במיוחד. לשם השוואה, בצפון ההררי, בו ממוצע הגשמים לינואר עומד על 150-200 מ"מ, נמדדו השנה רק 1-3 מ"מ בלבד – נתון חסר תקדים. בנוסף, החודש התאפיין בטמפרטורות גבוהות מהממוצע, והוגדר כאחד החמים בעשורים האחרונים.
בעקבות הביקוש הגובר, חל בשנים האחרונות גידול משמעותי בשטחים המוקדשים לגידול תפוחי אדמה לתעשיית הצ'יפס הקפוא, כאשר ג"ג הפכה לאחת הספקיות המרכזיות בתחום.
בשדות עמק החולה נזרעים מספר זני תפוחי אדמה משובחים, בראשם הזן 'דזירה', הידוע בקליפתו האדומה, בשרו הצהוב ומרקמו המוצק. תכולת המים הנמוכה שלו הופכת אותו לאידיאלי לצ'יפס קריספי בטיגון עמוק, והוא מתאים גם לבישול ולאפייה.
ג"ג (גליל גולן) היא אגודה חקלאית בבעלות 'החברה לפיתוח הגליל', בשיתוף קיבוצי הגליל העליון וצפון הגולן. החברה מספקת שירותי ניהול ועיבוד למשקים חקלאיים, באמצעות צוות מיומן וציוד מתקדם, המותאם לגידולי שדה מגוונים.
ב'חברה לפיתוח הגליל' מקווים כי גשמי פברואר יגיעו ויסייעו למלא את נחלי הגליל והאקוויפרים, לצד המשך ההתאוששות מהאתגרים של השנה האחרונה. "אנו מקווים לשוב לשגרת עיבוד האדמות בגבול הצפוני בביטחון, עם שובם של תושבי הגליל לבתיהם והשבת כל החטופים מעזה בשלום."
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
מפגש החירום למאבק בפרוטקשן. צילום: ארגון עד כאן
בארגון עד כאן, המוביל את המאבק בדמי החסות (פרוטקשן), קיימו ביום ראשון בערב מפגש חירום מיוחד עם ראשי רשויות ומועצות בגליל ובגולן, מועמדים בבחירות הקרובות, בעלי עסקים ונפגעי הפרוטקשן. מטרת הכינוס: שינוי גישה ויציאה למאבק כולל בתופעה ההולכת ומחמירה, שפוגעת בעסקים, בחקלאות ובמרקם החיים בגליל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
בין המשתתפים בדיון: ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר, מועמדים בבחירות הקרובות, חקלאים ובעלי עסקים שנפגעו מהתופעה.
המפגש נערך על רקע גל אירועי הפרוטקשן שהתגברו בחודשים האחרונים, מאז הפסקת האש בצפון. מנכ"ל עד כאן, זוהר כהן, חשף נתונים מדאיגים: "במהלך החודשיים האחרונים התרחשו למעלה מ-60 מקרים של גביית דמי חסות, אך מרביתם כלל אינם מדווחים – אנשים מפחדים גם מהעבריינים וגם מאיבוד כיסוי הביטוח שלהם."
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה: "העובדה שאנחנו כאן בפנים גלויות היא הצהרה בפני עצמה. סבלנו מטרור חיזבאללה, וזה בדיוק אותו דבר – טרור. אם נכיר בפרוטקשן כטרור, המדינה תוכל לפעול נגדו כפי שפועלים מול איומים ביטחוניים, כולל הפעלת כוחות צבא ואש חיה. זה ישנה את כללי המשחק."
דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: "כולם מחכים שהממשלה תטפל, אבל שינוי אמיתי מגיע מהשטח. במטולה, כל מכרז כולל סעיף מפורש: מי שמשלם פרוטקשן – לא זוכה. ואם נגלה שהוא משלם, הוא ייקנס וייפסל. תוך שנה, מטולה תהיה מרושתת במצלמות, ונוריד את התופעה למינימום."
אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן: "הבנתי בדיעבד שבקדנציה הקודמת המועצה שילמה מעין פרוטקשן לחברה שסיפקה שירותים – גילינו זאת רק אחרי שהציתו לנו חדר מכונות. חייבים פתרון אזורי – חיבור בין כל הגורמים, מערכות צילום מתקדמות, ותוספת כוחות סיור."
החקלאי יריב בן עמי, מייסד עד כאן, הביע תסכול עמוק מהמציאות הקיימת:"הפסקת האש בצפון האריכה את חיי הפרוטקשן. כשיש ירי של חיזבאללה – המדינה מתגייסת, אבל מול הפשיעה שמחסלת אותנו מבפנים, אף אחד לא עושה כלום. השכנים שלי כועסים שאני מתראיין – הם מפחדים שזה יפגע בהם."
במהלך האירוע, אחד החקלאים זעם: "המדינה הפקירה אותנו! הדרך היחידה שלנו היא לקחת את החוק לידיים – אחרת הם ימשיכו לאיים, להצית ולפגוע. אם המדינה לא תעשה משהו – אנחנו נעשה."
תנועת עד כאן פועלת לשים סוף לטרור הפרוטקשן, שהפך לאיום קיומי על עסקים ותושבים בגליל ובמדינה כולה. גביית דמי חסות הפכה לתופעה אלימה ונפוצה, שמטילה אימה, גורמת לפשיטות רגל ומערערת את הביטחון האישי.
בסיום הכנס, הנהגת הגליל – ראשי הרשויות, המועצות והמועמדים בבחירות הקרובות (18.2.2025) – התחייבו לנקוט צעדים מעשיים. בימים הקרובים ייחתם אמנה אזורית למאבק בפרוטקשן, שתהווה הצהרה רשמית על מאבק נחוש ועקבי למיגור התופעה אחת ולתמיד.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
תוצרת חקלאית מעוטף עזה, צילום: מוטי אביבי
במטרה לחזק את החקלאות בעוטף עזה ולתמוך במעבר לטכנולוגיות מתקדמות, השיקו משרד החקלאות וביטחון המזון, מנהלת תקומה והרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מסלול סיוע ייחודי לייעול ואוטומציה של בתי אריזה אזוריים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
התוכנית, שאושרה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והשלכות המלחמה, כוללת השקעה של 121 מיליון ש"ח בשדרוג מערכות, התייעלות טכנולוגית והבטחת יציבותם הכלכלית של בתי האריזה בטווח הארוך. התוכנית צפויה לחזק את החקלאות בעוטף עזה, להבטיח יציבות כלכלית לבתי האריזה ולסייע לחקלאים לשדרג את יכולותיהם הטכנולוגיות כדי להבטיח עתיד בר-קיימא לחקלאות הישראלית.
התוכנית מציעה מענקים לתאגידי בתי אריזה קיימים וליוזמות חדשות, תוך מתן דגש על אוטומציה מתקדמת ושיפור תהליכי העבודה. עד כה אושרו שבעה פרויקטים מרכזיים, בהיקף השקעה כולל של 121 מיליון ש"ח, כאשר 48 מיליון ש"ח מתוכם מתקציבי מנהלת תקומה.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "עוטף עזה הוא לא רק קו החזית של המדינה – הוא גם הלב הפועם של החקלאות הישראלית. החקלאים באזור הם סמל לעמידה איתנה, לעבודת כפיים ולנחישות. לאחר הפגיעה הקשה שספגו ב-7 באוקטובר, חובתנו לספק להם כלים שיאפשרו להם לא רק לשרוד – אלא לשגשג. אנחנו כאן כדי לוודא שהם מקבלים את כל התמיכה הנדרשת כדי לבנות מחדש, להתחזק ולצמוח."
יוסי שלי, מנכ"ל משרד רוה"מ וראש מנהלת תקומה: "בתי האריזה האזוריים הם חוליה מרכזית בחקלאות הישראלית, והשקעה בהפיכתם ליעילים ומתקדמים יותר מהווה בשורה אמיתית לחקלאות החבל ולביטחון המזון הלאומי. שיתוף הפעולה בין מנהלת תקומה למשרדי הכלכלה והחקלאות הוא צעד חשוב להמשך קידום החקלאות המודרנית, כשחבל תקומה עומד בחזית."*
יוסי שטיינברג, סמנכ"ל אגף השקעות ומימון במשרד החקלאות וביטחון המזון: "משרד החקלאות מחויב להמשך פיתוח חקלאות מתקדמת וברת קיימא. במסגרת שיקום חבל תקומה, אנו מציעים מסלול חדש לקידום טכנולוגיות חדשניות, שדרוג והקמת בתי אריזה – שהם נדבך מרכזי בשרשרת הערך החקלאית. מטרתנו היא לספק לחקלאי האזור תשתיות מתקדמות ומיכון חדשני, שיחזקו את ביטחון המזון של ישראל ויגדילו את ייצור המזון הצמחי."*
הפרויקטים שאושרו במסגרת התוכנית:
• חברת יישובי חבל מעון אגש"ח בע"מ – השקעה של כ-57 מיליון ש"ח בהרחבת קווי מיון ואריזה אוטומטיים לתפוחי אדמה, צנון ובצל ביישוב מגן.
• קיבוץ נירים אגודה שיתופית חקלאית – השקעה של כ-10 מיליון ש"ח בהקמת מערך מיון ואריזה לאבוקדו.
• חברת הדרי קטיף אריזה ושיווק בע"מ – השקעה של כ-15 מיליון ש"ח בהרחבת מערכי האריזה לפירות הדר ואבוקדו בעין הבשור.
• חברת גידולי אגו בע"מ – השקעה של כ-17 מיליון ש"ח למיון ושדרוג מערכות האריזה של בטטות ותפוחי אדמה ביישוב ישע.
• חברת גזר סעד – עיבוד ושיווק אגש"ח בע"מ – השקעה של כ-9 מיליון ש"ח באוטומציה של שלבי האריזה בגזר ושדרוג בתי הקירור.
• חברת עלומים עיבוד ואיסום אגש"ח – השקעה של כ-8 מיליון ש"ח בהרחבה ושדרוג של מערכי מיון ואריזה רובוטיים לגזר ותפוחי אדמה.
• חברת ר.ב גידולי שדה בע"מ – השקעה של כ-2 מיליון ש"ח במערך מיון אוטומטי ממוחשב לתפוחי אדמה.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
לולי הטלה, צילום: דפנה יוריסטה, משרד החקלאות
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום פה אחד את הצו שהגיש משרד החקלאות, המבקש לתקן את התוספת לחוק המועצה לענף הלול שתאפשר אכלוס של לולים מודרניים במושבים שקיימים בהם לולים ישנים
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
התיקון נועד לאפשר גידול משותף בלולים משודרגים, גם אם אינם עומדים בכל הדרישות הווטרינריות – במקרה שהמרחק בינם לבין משק עופות אחר שמגדל מטילות בגיל שונה קטן מ-300 מטר, או שהמרחק לדרך מקשרת קטן מ-30 מטר (שונה מהקבוע בתקנות רישוי עסקים). התיקון אושר כהוראת שעה עד אוגוסט 2027, בהתאם לדחיית המועדים שנקבעו באגרת השירותים הווטרינריים.
משרד החקלאות: "המהלך נדרש בשל עיכובי המעבר ללולים מוסדרים"
סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, הציג את התקנות והבהיר כי הן מאפשרות גידול משותף שלא במשקו של החקלאי, בתנאי שהלול מוסדר ובעל האישורים הנדרשים. עם זאת, חלק מהדרישות כוללות מרחקים מוגדרים בין הלולים או מדרך מקשרת. "בשל המלחמה ודחיית המועדים למעבר ללולים מוסדרים, אנו מבקשים לצמצם זמנית שני סעיפים ספציפיים שהשירותים הווטרינריים קבעו כי ניתן להקל בהם", הסביר לוי.
היבטים וטרינריים: סכנות ההדבקה וההתחשבות במציאות הקיימת
הרופא הראשי לבריאות העוף, ד"ר רם כץ, הסביר כי "לולים שנמצאים ממש על הדרך עלולים להוות מקור להעברת מחלות, כאשר תנועת הפרגיות בין הלולים עשויה לגרום להפצתן. לכן נדרש מרחק של לפחות 30 מטר בין לול לבין דרך מקשרת".
ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, ביקש לדעת מדוע ניתן לשנות את דרישות המרחקים. בתגובה, סגנית היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת ורד, הסבירה כי חלק מהלולים החדשים עומדים בתקנים אך מצויים בקרבת לולים ישנים שנותרו פעילים עקב דחיית המועדים. "הכוונה היא לאפשר ללולים החדשים להמשיך לפעול ולעודד אחרים להתקדם לשדרוג", ציינה, והדגישה כי מדובר בהוראת שעה בלבד.
חשש מפגיעה בחקלאים הקטנים
ח"כ ששון גואטה ציין כי המדינה מחייבת חקלאים לעבור ללולים חדשים וגדולים, אך ישנם חקלאים שכבר השקיעו בלולים משודרגים, וכעת, בשל עיכובים במעבר הכללי, הם עלולים להיפגע. "אני לא רוצה לקדם את הרפורמה, אבל גם לא להשאיר אנשים בלי אוכל בבית. אנחנו בשטח, ואנחנו מבינים שאי אפשר לעמוד בכל הכללים", אמר.
מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, חיזק את הדברים והזהיר כי ללא תיקון התקנות, חקלאים שישדרגו את הלול שלהם עלולים להיתקע בשל אי-יכולתם לצרף מגדלים נוספים. "אם המגדל קיבל היתר אכלוס, אין בעיה וטרינרית. מי שרוצה לשדרג צריך להתקדם ולא להישאר בן ערובה של מי שבוחר לא להתקדם", הבהיר.
מחלוקות סביב יישום התקנות
שמוליק כץ, לולן מבארותיים, טען כי מספר המגדלים בארץ צנח מ-3,000 לפני עשור לכ-100 מגדלים גדולים ועוד 200-300 בינוניים, והביע חשש שהתיקון ישרת בעיקר את הטייקונים. מנגד, הסמנכ"ל לוי השיב כי טענתו של כץ אינה נוגעת ישירות לתקנות אלו, אלא לשאלת תוספת המכסות החדשות, הנמצאת כעת בשלב הערות הציבור ולא על שולחן הוועדה.
בתום הדיון, אושרו התקנות פה אחד, בקולותיהם של ח"כ ברוכי וח"כ גואטה.
מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ: ״אני מודה לשר החקלאות, אבי דיכטר ולמנכ״ל המשרד אורן לביא אשר פעלו להגיש שינוי לתקנה שיש בה כדי לפתור לקונה שהיתה בתקנות המועצה לענף הלול, כדי לקדם מעבר ללולים מודרניים ונטולי כלובים במושבים בכל רחבי הארץ, דבר אשר יאפשר אכלוס של לולים מודרניים במושבים שקיימים בהם לולים ישנים״.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 04-02-2025
מבט לחרמון מעין פית ברמת הגולן. צילום: איאד סואעד, רשות המים
רשות המים מפרסמת נתונים מדאיגים המעידים כי עונת המשקעים הנוכחית היא אחת השחונות ביותר שנמדדו אי פעם. על פי הנתונים, כמות המשקעים באזורי המילוי החוזר עומדת על כ-55% בלבד מהממוצע הרב-שנתי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
מדובר בחורף היבש ביותר שנמדד בישראל במאה השנים האחרונות, כאשר רק בשנת 2009 נרשמה כמות משקעים חריגה בדומה לחורף הנוכחי. מפלס הכנרת עלה בינואר ב-2 ס”מ בלבד, וספיקת הירדן שנמדדה היא הנמוכה ביותר מאז 1960.
המחסור במשקעים מורגש במיוחד בדרום הארץ, שם הכמות שנרשמה עומדת על כ-33% מהממוצע הרב-שנתי. יתרה מכך, לראשונה מזה שנים, לא נרשמה במהלך ינואר אף גאות משמעותית בנחלי ישראל, תופעה המעידה על היובש הקיצוני.
היוצא מן הכלל הוא אירוע גשם בודד שהתרחש באזור מורדות הכרמל, שם תחנות מדידה בזכרון יעקב ומעגן מיכאל הציגו נתוני משקעים גבוהים מהממוצע. בתחנת נחל תנינים נמדדו עד כה 563 מ”מ – מעל הממוצע העונתי. עם זאת, מדובר באזור תחום ובאירוע נקודתי בלבד.
בימים רביעי וחמישי הקרובים צפויים עד 50 מ"מ של גשם במרכז ובצפון, אך לא מדובר בכמות שתשנה באופן משמעותי את תמונת המצב.
יחזקאל ליפשיץ, ראש רשות המים, מסר:
"אנחנו חווים עונת משקעים מהיבשות ביותר שתועדו בישראל ב-100 השנים האחרונות. עם זאת, היערכות נכונה של רשות המים, הכוללת תכנון אסטרטגי וניהול מושכל של מקורות המים, מאפשרת לנו להמשיך ולספק מים לכלל צרכי המשק באופן יציב, ולהבטיח שהמשק לא יושפע מהחורף היבש בטווח המיידי. אנו נמצאים כל הזמן עם היד על הדופק, מנטרים את מקורות המים השונים ובוחנים אפשרויות להגדלת כושר הפקת וייצור המים."
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 22-12-2024
העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים
במהלך עבודות שימור בגן הלאומי ציפורי, צוותי רשות הטבע והגנים חשפו ממצא ייחודי – עששית קדומה ומרהיבה מימי התקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה הנוצרית), בת כ-1,500 שנה. הממצא יועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות ויוצג לציבור בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ישראל בירושלים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק את העששית, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי. בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד, היוו נרות השמן והעששיות ביטוי של אמונה, זהות וטהרה.
העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים
ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מסביר כי מדובר בממצא נדיר במיוחד: ''רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות. היות ומדובר בגן לאומי ציפורי, עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא, ניתן לשער שהעששית שימשה אוכלוסייה יהודית במקום".
העששית, שמיוחסת לשימושים פולחניים ויומיומיים, מהווה עדות לחיי האמונה והמסורת של תושבי התקופה. לדברי ד"ר בן-יוסף, בניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור נשאו משמעויות תרבותיות ודתיות עמוקות, והעיטורים שעליהם שימשו להבעת מסרים תרבותיים ואמוניים.
ד"ר בן יוסף: "ניתן להסיק שבניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור (נרות ועששיות) היו טעונים עמוקות במשמעות פולחנית. השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם". העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים.
מפעל המים הקדום בגן לאומי ציפורי. צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים
ציפורי, הממוקמת בגליל התחתון, נחשבה לאחת הערים החשובות והמפוארות של ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בשנת 63 לפנה"ס, עם הכיבוש הרומי, הפכה העיר לבירת הגליל, בזכות מיקומה האסטרטגי באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון.
במאה השנייה לספירה, רבי יהודה הנשיא, מנהיג העם היהודי באותה תקופה, העביר לציפורי את מושב הסנהדרין. בעיר זו הוא גם השלים את חתימת המשנה, מה שהפך את ציפורי למרכז רוחני ותרבותי עבור העם היהודי. לצד חיי היהודים, התפתחה בעיר גם קהילה נוצרית, שזכתה לחשיבות רבה בעקבות המסורת הנוצרית, לפיה הוריה של מרים, אמו של ישו, התגוררו בציפורי.
שרידים ארכיאולוגים בגן לאומי ציפורי. צילום: יובל דקס - באדיבות רשות הטבע והגנים
ציפורי התאפיינה בשילוב ייחודי של תרבויות ואדריכלות, שהותירו חותם עשיר באתריה. בעיר התגלו מבני ציבור מפוארים, תיאטראות, בתי מרחץ ומערכות מים מתקדמות. אחד מהממצאים המרשימים ביותר הוא פסיפס "מונליזה של הגליל", המתאר דמויות ומוטיבים מיתולוגיים, המעיד על רמת אמנות גבוהה.
עם מעבר הסנהדרין לטבריה במאה השלישית, ציפורי איבדה ממעמדה כבירת הגליל, אך המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית. בתקופה הביזנטית גדלה הקהילה הנוצרית בעיר, והיא נותרה אתר מרכזי מבחינה היסטורית ותרבותית.
פרויקט 500 שימור פסיפסים בגן לאומי ציפורי. צילום: מיטל אהרון, רשות הטבע והגנים
הגן הלאומי ציפורי משמר את ההיסטוריה המפוארת של העיר, עם תגליות מרתקות כמו בתי כנסת, כנסיות, רחובות מרוצפים ופסיפסים מרהיבים. האתר מהווה נקודת מפגש בין עבר והווה, המאפשר למבקרים לצלול לעומקה של ההיסטוריה היהודית והאזורית. צוותי רשות הטבע והגנים עומלים שנים רבות על שימור העיר המפוארת.
» פורסם בחדשות
למידע נוסף על ביקור בגן - https://www.parks.org.il
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 19-12-2024
צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
גילוי פורץ דרך: כך מגינים צמחי הסולניים על עצמם ממזיקים. לעגבניות, לתפוחי אדמה ולצמחים נוספים ממשפחת הסולניים יש נשק סודי- כימיקלים טבעיים עוצמתיים המגנים עליהם מפני מזיקים שונים ומגוונים. במחקר המתפרסם היום (ה') בכתב-העת המדעי Science, חושף צוות חוקרים בינלאומי בראשות מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני במכון ויצמן למדע, כיצד מייצרים הסולניים תרכובות אלה, המכונות גליקו-אלקלואידים סטרואידליים (SGAs), מבלי שהנשק העוצמתי יופנה נגדם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
צוות המחקר בהובלתו של ד"ר אדם ג'וזוויאק – לשעבר פוסט-דוקטורנט במכון ויצמן וכיום חוקר באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד – זיהה כי חלבון בשם GAME15 הוא שחקן מפתח בעל תפקיד ייחודי בייצור המורכב של הגליקו-אלקלואידים, והראה כיצד החלבון מונע בין היתר מתוצרי הביניים הרעילים המופקים בתהליך, להזיק לצמחים עצמם.
הבנת אופן הפעולה של GAME15 סוללת את הדרך להנדסה גנטית של צמחי מאכל עמידים למזיקים ולהפחתת התלות החקלאית בחומרי הדברה כימיים המזיקים לאדם ולסביבה. בנוסף, ייצור מבוקר של גליקו-אלקלואידים ותרכובות סטרואידליות אחרות עשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות וכן להוות בשורה לתעשיית הקוסמטיקה.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 17-12-2024
אפליקציית AROtec. צילום: באדיבות מכון וולקני
מכון וולקני משיק חנות אפליקציות לחוקרים/ות ולחקלאים/ות - AROtec היא פלטפורמה חינמית וחדשנית המאפשרת לחקלאים/ות להנות מ- מגוון הולך וגדל של אפליקציות ווביות שימושיות להורדה על בסיס פיתוחים של אלגוריתמים שונים שפותחו על ידי חוקרים/ות ממכון וולקני.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
חוקרי המכון צברו נתונים רבים במהלך המחקר, שעד כה שימש אותם בלבד. היום, הדאטה הופך לנגיש לטובת ציבור החקלאים/ות ונותני/ות שירות בתחומי החקלאות בישראל בצורה של אפליקציות. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים ומוכחים מדעית, האפליקציות יקלו מאוד על המשתמש בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של החקלאים/ות בשטח בדרך אל הפקת התוצרים הטובים ביותר. מרבית האפליקציות יאפשרו שימוש אישי לחקלאים בישראל ללא תשלום.
ב-AROtec ניתן למצוא אפליקציה לפריסה יעילה של מלכודות זבובי פירות בשטחים חקלאיים, אפליקציות שמחשבות צריכת מים והתפתחות של גידולים חקלאיים לפי צילומי לווין וסנסורים, כלי לניהול הכלאות זני גפן ועוד.
רשימת האפליקציות המלאה:
• ARO Apple Calculator - מחשבון שמאפשר למגדלי תפוחים לחשב את עלות תפעול המטע בעת קטיף לצד הספק צוותי הקוטפים.
• ARO Corn Monitor - כלי המאפשר לחקלאים ולמדריכים לעקוב אחר התפתחות שדות התירס במהלך העונה.
• ARO Pepper Irrigation - אפליקציה למגדלי פלפלים להפקת ערכי אוופוטרנספירציה יומית של צמחי פלפל בחממות ובתי רשת בבקעת הירדן.
• ARO Fruit Fly Locator - כלי למגדלי פירות ומדענים שמתמודדים עם זבובי פירות, הממליץ היכן לפרוס מלכודות ביעילות.
• ARO Grape Breeder - האפליקציה לניהול מחזור החיים של הגפן, החל מרגע ההכלאה ועד לטיפול וליצירת הזן.
• ARO DIDAS - סימולטור לתכנון ותזמון השקייה בטפטפת של עצים וגידולים שנתיים בתנאי אידוי ואדמה שונים.
• ARO Single Microorganism Metabolism - אפליקציה המעבדת מידע מטאגנומי לתיאור המטבוליזם החיידקי.
• ARO Community Microorganism Metabolism - אפליקציה המעבדת מידע מטאגנומי לתיאור הפעילות המטבולית של קהילות מיקרוביאליות.
• ARO Black Soldier Fly – מערכת שמאפשרת למגדלי זבוב החייל השחור לקבל המלצה לתמהיל תזונה אופטימלי.
פרופ' בני חפץ, ראש מינהל מכון וולקני: "בטווח הארוך, מטרת AROtech היא להנגיש לציבור הרחב, לחקלאים ולמדענים את הידע הרב שהצטבר במכון וולקני. יישום של גישות טכנולוגיות בחקלאות הינו חיוני למעבר לחקלאות מדייקת, הפחתת תשומות והעלאת היבול ועתיד להוביל למהפכה ביישום החקלאי. מכון וולקני שם לעצמו כמטרה להוביל גם את המהפכה הטכנולוגית החקלאית."
קישור לחנות האפליקציות:
https://appstore.agri.gov.il
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 06-09-2024
Image by PollyDot from Pixabay
משרד החקלאות מפרסם היום (ה') את רשימת הזוכים במסגרת ההליך התחרותי לחלוקת מכסות פטורות ממכס לייבוא דבש באריזות לצרכן עד 1.5 ק"ג. במסגרת ההליך, יחולקו מכסות פטורות ממכס לקרפור, אושר-עד, ויקטורי, רמי לוי, יוחננוף ומשנת יוסף, בהתאם לכמות המבוקשת על ידן בהיקף כולל של 375 טונות דבש, מתוך 500 טונות שנפתחו. המחיר שהוצע על ידי החברות הזוכות נע בין 9.9 ₪ עבור חצי קילו דבש, ועד ל-19.9 לקילו, ובממוצע כ-19.8 ₪ לק"ג.
שיא צריכת הדבש של אזרחי מדינת ישראל הוא בתקופת ראש השנה ובחודשי החורף בין החודשים נובמבר-פברואר. ישראלי צורך בממוצע בין כ-700-650 גרם דבש בשנה, לעומת אירופה עם צריכה של כק"ג וחצי דבש לאדם.
במסגרת ההליך, הוגדר כי קמעונאים אשר יציעו את המחיר הנמוך ביותר לצרכן יזכו. במסגרת ההליך הוגשו 6 הצעות, מתוכן 6 קמעונאים זכו, כאשר אלו דורגו בהתאם למחיר המוצע המשוקלל לצרכן מהנמוך לגבוה. במסגרת ההליך יגיע לישראל דבש בעיקר מספרד וגם מיוון. בהליך בשנה שעברה יובא רוב הדבש מתורכיה.
להלן הכמות שתחולק לזוכים והמחיר המקסימלי לצרכן:
בהתאם למתווה, הזוכים יוכלו לייבא צנצנות דבש ממדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), וככל שהן עומדות בדרישות הייבוא של משרד הבריאות. החברות הזוכות, נדרשות לייבא את כל תוצרתן עד לסוף שנת 2024.
על פי ההליך, הזוכה יסמן על המדפים בחנויות את צנצנות הדבש המיובאות באמצעות שילוט גדול וברור, ובו יציין את מחיר הדבש, מגבלת המכירה ללקוח, ארץ מקור הייבוא וכי זהו דבש אשר נמכר במסגרת הליך תחרותי של משרד החקלאות וביטחון המזון. המשרד יפרסם באתר משרד החקלאות וביטחון המזון את שמות הזוכים בהליך, המחיר שבו התחייבו למכור את הדבש וצילום של הצנצנות, לרבות, גודל, ברקוד ותווית. כך שהצרכן יוכל למצוא בקלות את הדבש במחיר שפורסם והובטח. על פי המתווה, מכירת הדבש תוגבל ל-3 יחידות לרוכש, ככל שמדובר באריזות משקל כולל של פחות מ-500 גרם ברוטו, ול-2 יחידות לרוכש בכל אריזה גדולה יותר.
משרד החקלאות וביטחון המזון מדגיש כי הקמעונאים דורגו בהתאם למחיר לצרכן עליו התחייבו. זוכה אשר לא יעמוד במחיר הנקוב, המשרד ינקוט נגדו בהליכים.
משרד החקלאות וביטחון המזון קורא לציבור הרחב: נתקלתם בצנצנות דבש הנמכרות במסגרת ההליך במחיר הגבוה מהמחיר הנקוב?
נתקלתם בהפרה אחרת באותו של כללי ההליך התחרותי?
דווחו לנו באמצעות מוקד משרד החקלאות וביטחון המזון – 6016* הפעיל 24/7
או באמצעות כתובת המייל import-tender@moag.gov.il
לבקשת משרד החקלאות וביטחון המזון הדבוראים עדכנו כבר לפני מספר חודשים כי לא יחסר דבש לחגי תשרי, מאחר והיבול בארץ עומד על כ-4,200 טון דבש ומאחר שכבר נעשה ייבוא השלמה של 1,270 טון דבש עד חודש יולי 2024.
''הופתענו כי למרות הנתונים שהוצגו החליטו משרדי האוצר והכלכלה, באופן דורסני וחסר תקדים בישראל, להתעסק דווקא בנושא זה. ניצחון שרי האוצר והכלכלה הוא ניצחון על החקלאות והחקלאים הישראליים שנלחמים על החובה לשמור על קרקעות המדינה בגבולות ועל הזכות לספק תוצרת חקלאית טרייה ומקומית לתושבי ישראל - הניצחון הזה נוגד כל ערך ציוני וכלכלי. זהו ניצחון של ״גיבורים על חלשים״ בלחץ טייקונים, בעלי רשתות השיווק על מכסת ״דבש מיובא״ שבדיקת מעבדה הוכיחה בשנה שעברה כי הוא אינו עומד בתקן דבש טהור כמקובל בישראל.''
הצבת כוורות להאבקה בשטחים החקלאיים. צילום: מכוורת גליל דן
עוד אומרים הדבוראים כי היצף ייבוא דבש כפי שהוסכם בין משרדי הממשלה הוא נזק שייפגע באופן ישיר בפרנסת הדבוראים. סגירת מכוורות מקומיות תפגע בשירותי האבקה (הפרייה) של הגידולים החקלאיים, מה שיוביל לירידה משמעותית בכמות התוצרת החקלאית ויביא לחוסרים במזון מן הצומח. גם אם החיסכון החודשי יגיע לשקל בודד אחד בסל הצריכה, מי שישלם את המחיר בסופו של דבר הם הצרכנים, בדיוק כמו שקורה כעת בענפי העגבניות ושמן הזית שנרמסו על ידי מדיניות כלכלית פזיזה, מבלי ללמוד את הנתונים החקלאיים ולהקשיב לאנשי המקצוע בשטח בטרם גודעים את הענפים.
''מצופה היה שמדיניות הממשלה תגן על ייצור של מזון מקומי ועל החקלאים הישראלים, אך היא ממשיכה ליישם מדיניות קודמת של ייבוא חסר מעצורים, אשר תומך בחקלאים ממדינות זרות. מדיניות זו תמיט אסון על החקלאות הישראלית, כך שהמדינה תהיה תלויה בטווח הזמן הבינוני והארוך ברצונן הטוב של מדינות זרות כמו טורקיה וירדן, שברצותן יספקו לנו מזון וברצותן יודיעו על הפסקת סחר.''
הדבוראים קוראים לשר החקלאות וביטחון המזון ומשרדו, להמשיך במדיניות החדשה של המשרד כפי שפועלים בשנה וחצי האחרונות לצד החקלאות הישראלית ושמירה על קרקעות המדינה.
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 20-07-2023
Image by M. Maggs from Pixabay
מליאת הכנסת, אישרה הלילה (ד') בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק המחייבת לסמן באופן בולט את ארץ המקור של מוצרים טריים מתוצרת חקלאית, כאלה הנמכרים בתפזורת, או נארזים בנקודת המכירה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
מטרת החוק, שקיפות לצרכנים ועידוד רכישת תוצרת מקומית. חובת הסימון תיכנס לתוקף בעוד חמישה חודשים והיא תחול על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי (עופות, בשר ודגים), למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון.
יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״אני מברך על העברת חוק סימון תוצרת חקלאית אשר תאפשר לצרכן לזהות את ארץ המקור של התוצרת החקלאית. הצעת חוק זו משמעותית מאוד לחקלאים ולצרכנים וכאחד בהיותה מדגישה את התוצרת האיכותית והטרייה של החקלאים המקומיים אל מול התוצרת המיובאת ומטיבה עם הצרכנים אשר יוכלו לבחור איזו תוצרת חקלאית הם מעדיפים לרכוש בזמן הליך הקנייה בסופר. אני מברך את יוזמי החוק, ח״כ רם בן ברק, אלון שוסטר ויינון אזולאי, את יו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן ואת שותפיי להנהגה החקלאית על הנחישות לאורך כך הדרך״.
אורי דורמן, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל: “כל מדינה צריכה להתגאות בתוצרת החקלאית שלה, ורק אצלנו מצאנו את עצמנו נאבקים על הזכות לסייע לציבור להבדיל בין תוצרת חקלאית מקומית וטרייה לבין תוצרת מיובאת. לשמחתי אחרי שנים רבות של עבודה אימצה הכנסת את עמדת ההתאחדות והחוק עבר. לצרכן קיימת זכות לדעת ולבחור מהיכן מגיע המזון אותו הוא ומשפחתו צורכים והתוצאה תיהיה חיזוק החקלאות והחקלאים המקומיים והכלכלה הישראלית".
ח״כ אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר: ״מאז כניסתי לכנסת, נלחמתי על קידום החוק, זה הוא יום גדול לצרכנים ולחקלאים הישראלים. החוק יאפשר שקיפות צרכנית כפי שקיים בכל יתר המוצרים הארוזים היום ותמיכה בחקלאות ישראלית. סימון תוצרת חקלאית הוא כלי יעיל להנגשת מידע, שיסייע לצרכן להחליט איזו תוצרת לרכוש. אני מודה לח״כ דוד ביטן, יו״ר ועדת כלכלה, ח״כ רם בן ברק (יש עתיד) וח״כ ינון אזולאי (ש״ס) על השותפות לאורך הדרך״.
בארגון מגדלי הדגים, המוביל בשנים האחרונות את היוזמה לסימון ארץ המקור בתוצרת חקלאית טרייה, ברכו הבוקר על אישור החוק. שיקו דומוביץ', מנכ"ל הארגון: "מדובר בחוק חיוני שהוא שילוב הדוק בין הגנה על הצרכן ועמידה על זכויותיו, לבין תמיכה וקידום החקלאות הישראלית. לצרכן הישראלי מגיע לבסס את החלטות הרכישה שלו על מידע מלא ונגיש לגבי המוצרים אותם הוא רוכש. החוק יאפשר לכל אחד מאיתנו לבטא את העקרונות, הערכים וסדרי העדיפויות שלנו במעמד הרכישה. הצרכנים והחקלאים בישראל חבים היום תודה גדולה לקודמי בתפקיד, אלי שריר, שלחם ללא לאות לקידום היוזמה הברוכה הזו.
''אנו מברכים את יוזמי החוק, חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק על הדבקות והאחריות בהן הובילו את היוזמה לתת בידי הצרכן כלים ומידע באופן שקוף וגלוי, את חה"כ אלון שוסטר וששון גואטה שהובילו את התמיכה בחוק וכן את יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ דוד ביטן וחברי הוועדה, על הדיון המעמיק ועל הבקיאות, הידע ובעיקר על הנחישות והמחויבות להבטחת שקיפות מלאה בפני הצרכן הישראלי שהובילו לאישור החוק בקריאה שניה ושלישית. כמו כן, אנו מודים לשר החקלאות אבי דיכטר ולאנשי המקצוע במשרד החקלאות בכלל ובחטיבה לאסטרטגיה בפרט, שתמכו וקידמו את החוק החשוב הזה מתוך אחריות ודאגה לטובת הצרכנים והחקלאים בישראל. בזכותם יוכלו אזרחי ישראל ליהנות מהשקיפות והנגשת המידע, המקובלים במדינות רבות בעולם, גם כאן אצלנו בישראל". אומרים בארגון מגדלי הדגים.
רני בר נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים: "סימון ארץ ייצור הפירות והירקות הוא מהלך מתבקש שנהוג במרבית מדינות המערב כבר שנים רבות. זכותו של הצרכן לדעת מהיכן מגיע הפרי והירק שלו, הרבה יותר לדעתי מחולצה או מכשיר חשמל שם נוהל זה נהוג כבר שנים רבות. עכשיו יכול כל צרכן לדעת האם הוא קונה עגבנייה מהערבה או עגבנייה טורקית, ענבים טריים תוצרת הארץ או ענבים שניבצרו לפני חודשיים בדרום אפריקה. אין לי ספק שהישראלים מעדיפים חקלאות ישראלית".
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, ״זהו יום היסטורי עבור החקלאות הישראלית ועבור הצרכנים הישראלים. מעתה ניתן יהיה לדעת מהיכן מגיעה התוצרת החקלאית אשר מונחת על המדפים ומוצעת לציבור למכירה. למעשה, זה יאפשר לצרכן הישראלי לממש את זכותו הבסיסית והיא החופש לבחור את מה שהוא רוכש על בסיס כל המידע הרלוונטי לו. המקום שבו נוצר המזון שאנו רוכשים מלמד אותנו על רמת הקידמה שבו המוצר הופק, על רמת הפיקוח והבקרה עליו ובסופו של דבר על איכות המוצר. שינוי זה יאפשר גם לחקלאים הישראלים לשווק את מוצריהם טוב יותר. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות ליו״ר ועדת הכלכלה, חה״כ דויד ביטן ולחברי הכנסת רם בן ברק, ינון אזולאי ואלון שוסטר על הירתמותם המלאה לשינוי זה אשר מהווה אבן דרך חשובה לחקלאות הישראלית.״
.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 19-07-2023
משרד החקלאות מגיב אתמול (ג') להחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הצו לביטול המכס על ייבוא חלב: ''שוק החלב הוא שוק מתוכנן. כניסת חלב מחו״ל לישראל תפר את האיזון ועלולה ליצור מצב של עליית מחירים ולא ירידת מחירים''. אומרים במשרד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
על פי משרד החקלאות, בישראל קיימים עודפי חלב גולמי ועודף כושר ייצור. מה שחסר זו הוודאות לכלל העוסקים בענף בכדי להמשיך ולייצר חלב מפוקח ומוצריו. כמו כן, כושר הייצור בישראל גדול מהביקוש בכ20%, ולכן אין צורך כיום בפתיחה נוספת של השוק לייבוא.
בנוסף, הצו הנוכחי אינו מגדיר כי החלב המיובא יהיה חלב מפוקח. על כן אין ביטחון שהחלב המיובא יימכר במחיר מפוקח לצרכן.
''פתיחת הייבוא הנוכחי הינה בניגוד להסכם שנחתם עם המחלבות בחודש מאי 2023, שמטרתו הייתה להקנות את הוודאות לענף וביניהם החקלאים שמרכז חייהם באזורי פריפריה מרמת הגולן והגליל בצפון, דרך עוטף עזה ועד לערבה בדרום.'' אומרים במשרד החקלאות.
יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״החתימה החד צדדית על הצו המסיר את המכס ופותח את ייבוא החלב הניגר הינה פעולה תקדימית ולא אחראית ובעיקר כניעה לרשתות השיווק והיבואנים שכן אין כלל מחסור בייצור חלב בישראל. ההחלטה בעלת השלכות רוחב אדירות העלולות לפגוע בחקלאי הישראלי המתיישב בפריפריה , מחזיק אדמות סמוכות לגדר הגבול ומשתתף במאמץ הלאומי לשמירה על בטחון המזון. המהלך המתעדף את החקלאי הפולני על זה הישראלי מייצר חוסר יציבות בתקופה מאתגרת מאוד לחקלאות הישראלית. על ממשלת ישראל לתמוך בייצור המקומי, להבטיח את הייצור החקלאי הישראלי ולשמור על ביטחון המזון ולא לפעול באופן חד צדדי ולפגוע במפעל חיים בני עשרות שנים לטובת החלטות פופוליסטיות״.
בעקבות הצהרת שר האוצר בשבוע שעבר, הוגשו שלוש עתירות לבג״צ בדרישה לבטל את החלטת האוצר, על ידי מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב ואגודת מגדלי הצאן (עזיזה). בעתירה חושפים העותרים ''את המניפולציות שעשו בעלי עניין מקרב רשתות השיווק והיבואנים על מנת לייצר אווירה של מצב חירום שבגינו יש צורך לבטל את ההגבלות על ייבוא חלב, תוך הפרה בוטה של כלל ההסכמים עליהם חתומה המדינה מול משק החלב.'' איציק שניידר, מנכ”ל מועצת החלב: “מדובר בצו שישרת את היבואנים ובעלי הרשתות ששוב יעשו קופה על חשבון הציבור תוך פגיעה אנושה במחלבות, בייצור המקומי ובביטחון המזון. אגף התקציבים עשה טעות שהמליץ לשר להפר הסכם חתום עם ענף החלב. פעם הסכם עם האגף היה משהו משמעותי, מהיום אין סיבה לחתום על הסכמים שכעבור חודש מופרים בצורה גסה”.
בית המשפט העליון דחה היום (ד') את העתירות וקבע שהסרת המכס על חלב מיובא תצא לפועל. למרות זאת, על המדינה להשיב תוך חודש לטענות שהוגשו בה וכוללות את תמיכת שר החקלאות דיכטר בעצירת הייבוא.
"כל היחס לרפתנים בישראל בפרט ולחקלאות בכלל הוא מביש", אומר ארנון אושרי בן ה-66, מהרפתנים הוותיקים בארץ מכפר ויתקין. "התחושה שחושבים שאנחנו מיותרים במדינה, שאנחנו מפריעים. חוץ מזה שאומרים לנו שאנחנו 'מלח הארץ' - שום דבר טוב לא עושים למעננו או באים לקראתנו. הממשלה מעדיפה את היבוא על הייצוא". אושרי מוסיף: "את יוקר המחיה גורמות הממשלה והמדינה, לא החקלאים. הכי קל להן לייבוא מים מטורקיה או חלב מאירופה, אבל מה עם החקלאים? מה עם הרפתנים שעובדים 50 שנה באותו מקצוע ועכשיו צריכים לקבל עוד מכה כואבת בכנף? זה נראה שרוצים לגמור אותנו".
עמוס טהר מעזריקם, רפתן ותיק, כואב את המצב: "הממשלה לא העלתה את מחיר החלב המפוקח והכאוס משתלט על העסק. שוק החלב נהדר, יש פה מספיק חלב, אבל הפער בין הייצור של הרפתנים לבין ההיצע ללקוחות הוא בלתי נתפס".
הרפתנים טוענים כי משרד האוצר והעומד בראשו הזניחו את הטיפול בהתייקרות החלב שהייתה ידועה זה שנה ולא חתרו להשיג הסכם שיאפשר את מיתונה באמצעות סבסוד לרפתנים. "אנחנו צריכים להתמודד עם העניין שבעורפנו נושפים היבואנים", מסביר אושרי. "במקום שהמדינה תדאג לביטחון המזון - הם מסרבים להשקיע בחקלאות. זה דבר נורא". גם טהר מסכים: "אנחנו בנקודה קריטית לענף".
לטענתם, התנהלותו של השר סמוטריץ', שהחליט להפר הסכם ענפי שנחתם בתחילת השנה, שכלל התחייבות למחלבות, למעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי, בדומה לזה הקיים בדלק, ומנותק משיקולים פוליטיים. "הרפתנים נפגעים בזה באופן ישיר", מסבירים בענף. "בנושא חקלאות - מתנהלים במדינה בחוסר אחריות משווע. המדינה רוצה לעבור לארבע מחלבות עיקריות בלבד ולהשקיע בייבוא, ומה עם הרפתנים עצמם?". מושב חירום מיוחד למצב ענף החלב ולהחלטה הדרמטית של הממשלה יתקיים בתערוכת "אגרומשוב" באקספו תל אביב.
הרפתן עמוס טהר מעזריקם. צילום: אלבום פרטי
כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, פרסם ביום ראשון האחרון להערות הציבור, צו המבטל בהוראת שעה את המכס בייבוא חלב ניגר, זאת לאור המחסור הקיים בחלב ברשתות. על פי הודעת משרד האוצר, כיום, על ייבוא חלב ניגר חל מכס בשיעור של 40%, המהווה מכס חוסם שהופך את היבוא ללא כדאי כלכלית ומונע יבוא לחלוטין. ''כדי להתמודד עם המחסור, מציע שר האוצר לבטל את המכס לתקופה של כשלושה חודשים, עד 7 באוקטובר 2023. ביטול המכס לא צפוי לגרום להפסד בהכנסות המדינה ממסים, כיוון שאין יבוא לישראל של חלב כזה, וגם לא לגרום נזק לחקלאים בעלי הרפתות, מאחר שהמחלבות ימשיכו לקנות את מכסות החלב הקיימות במחיר המטרה הקיים.''
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״לא ניתן לקבל מצב שבו אין חלב על המדפים. בשל החוסר בחלב ולאחר שהובהר ע״י הקמעונאים הגדולים במדינת ישראל כי יש ביכולתם לייבא חלב באופן מיידי, החלטתי על ביטול המכס של החלב בהוראת שעה. המהלך הזה יחזיר את החלב למדפים בתוך ימים ספורים ויגרום להורדה מיידית של המחירים. לאחר בחינת מספר חלופות החלטתי על הצעד הזה מכיוון שהוא המהיר והמיידי ביותר, הוא פשוט רגולטורית ויאפשר לגשר על הפער במוצרי החלב במדפים בתוך ימים ספורים. בשלושת החודשים הבאים נבחן יחד עם משרד החקלאות את כלל החלופות לפתרון יסודי, הן לבעיית הכמות והן לבעיית המחיר של חלב ומוצריו. המאבק ביוקר המחיה נמצא בראש סדר היום ואני נחוש, יחד אתכם אזרחי ישראל, לנצח במאבק הזה. נמשיך להקל את הנטל הכלכלי מעל אזרחי ישראל לצד השמירה על החקלאות כערך לאומי וציוני ראשון במעלה״
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 18-07-2023
צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
בעקבות אישור תקנות קרן הפיצויים מס רכוש (רשות המיסים) המסדירות את תשלום הפיצויים עבור נזקים עקיפים לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ שחוו פגיעה כלכלית בעקבות ההסלמה הביטחונית במבצע "מגן וחץ", קרן הפיצויים ברשות המסים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכמו על "מסלול החקלאות" כחלק מתקנות הפיצויים לנזקים עקיפים בשל המבצע.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
לפי חישוב שבוצע במשרד עולה כי פוטנציאל הפיצוי יכול להגיע למעלה מ-25 מיליון ₪ לכ-1,000 חקלאים המעבדים את שטחיהם במרחק של עד 20 ק"מ מגבול הרצועה.
במסגרת הסיכום נקבעו שני "מסלולי חקלאות": האחד, עבור חקלאים המחזיקים בשטחים הסמוכים ביותר לרצועת עזה, במרחק של 0 עד 7 ק"מ מהגבול. חקלאים אלו יקבלו פיצוי בהיקף של 4,400 ₪ עבור כל עובד שמועסק במשק שלהם. השני, עבור חקלאים המחזיקים בשטחים יותר מרוחקים, בטווח של 7 עד 20 ק"מ מהרצועה, אשר יקבלו פיצוי בהיקף של 2,000 ₪ עבור כל עובד שמועסק במשק שלהם. חקלאים בטווח של עד 7 ק"מ שייבחרו בכך יוכלו לתבוע פיצוי במסגרת המסלול האדום לנזק עקיף, קרי הוכחת נזק ברמה הפרטנית.
חקלאים בטווח של בין 20 ל-40 ק"מ שלא זכאים למסלול חקלאות ייעודי, יכולים לתבוע פיצוי במסגרת "מסלול שכר" - מסלול רגיל שמופיע בתקנות ומתאים לכלל העסקים.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 17-07-2023
הכירו את מגזין Isra-Tech - מגזין דיגיטלי בשפה האנגלית, שמופץ על ידי כל השגרירויות הישראליות והנספחים המסחריים של ישראל בעולם. למגזין מספר גיליונות, כשכל גיליון עוסק בתחום תעשייה אחר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
מטרת המגזין לחשוף את הטכנולוגיות הישראליות לבעלי העניין הפוטנציאליים בשווקי היעד ברחבי העולם, ביניהם ניתן למנות משקיעים, בעלי חברות ומנהלי פיתוח עסקי של תאגידים, חברות עסקיות וגורמי ממשל המביעים עניין בטכנולוגיות הישראליות.
גיליון Isra-Tech השני יצא לדרך! והפעם הוא עוסק בתחומי אגרוטק, פודטק וטכנולוגיות מים. אם גם אתם בעלי פתרונות בתחומי אגרוטק, פודטק וטכנולוגיות מים, ומחפשים חשיפה והזדמנויות עסקיות בינלאומיות, מוזמנים להשתתף במגזין Isra-Tech בכתבה שיווקית/ מודעה.
מוזמנים לעיין בגיליון הראשון של המגזין, שמופץ בימים אלה ועסק בתחום ה-Climate Tech - בקישור כאן
המגזין ייסגר בסוף יולי 2023 ויופץ בקרב מאות אלפי קוראים בדיגיטל באמצעות מספר ערוצים:
· 108 נציגויות ישראליות בעולם
· 55 הנספחים המסחריים של ישראל
· 48 לשכות המסחר הדו לאומיות בישראל
· 15 לשכות המסחר בחו"ל
· לחברי מכון היצוא
· לחברי התאחדות התעשיינים
. לקבוצות רלוונטיות במדיה החברתית
המגזין מופק על ידי חברת פפריקה הפקות, בשיתוף מכון היצוא, משרד החוץ, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים וארגון הלשכות הדו-לאומיות. חברת פפריקה הפקות, מפיקה מגזינים ומדריכי עסקים לישראל ולחו"ל כבר עשרות שנים. מגזינים אלו הוכיחו את עצמם כבעלי השפעה עסקית, המסייעים בפיתוח ובהגברת היחסים העסקיים בין ישראל למדינות העולם. דוגמאות למגזינים אלו:
מדריך עסקים ישראל-הודו:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/india_israel22
מדריך עסקים ישראל-איחוד האמירויות:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/israel-uae
מדריך עסקים ישראל-יפן:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/Israel-Japan2023
ויש עוד...
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 16-07-2023
צילום: Istock
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Neurology של האגודה האמריקנית לנוירולוגיה, נמצא קשר בין צריכת ירקות עליים ירוקים לבין הפחתת הסיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר. קבוצת הירקות העליים הירוקים היא קבוצה גדולה הכוללת עשרות סוגים, בהם חסה, כרוב, תרד, ברוקולי, בצל ירוק, עירית, עלי חרדל, ארוגולה, רוקט, גרגר הנחלים, מנגולד, סלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, עשבי תיבול ועוד. עוד הוכח כי הקפדה על תזונה בריאה עשויה לסייע בשמירה על תפקוד המוח ולהאט ירידה קוגניטיבית המגיעה עם הגיל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
במחקר, בו השתתפו 581 אנשים שהיו בני 84 בממוצע בתחילת המחקר, עקבו החוקרים אחרי דפוסי התזונה שלהם במשך כ-7 שנים, ואת הקשר לסמנים ביולוגיים שונים לאלצהיימר (כמו: רבדים עמילואידיים, חלבוני tau ופתולוגיה כוללת) ברקמת המוח עצמה, לאחר המוות.
במחקר נמצא כי דפוסי תזונה בריאים יותר, כמו תזונת MIND (תזונה שהותאמה למניעת תהליכים ניווניים במערכת העצבים) ותזונה ים-תיכונית, המדגישות צריכת ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית ועוד, ומכילות פחות מזון מהיר ומטוגן, היו קשורים לפתולוגיה כוללת נמוכה יותר של אלצהיימר. ממצאים אלה נמשכו גם לאחר נטרול משתנים מבלבלים נוספים.
בנוסף, תזונת MIND שמה דגש גם על צריכת ירקות עליים ירוקים (יותר מ-6 מנות בשבוע). במחקר נמצא כי בקרב נבדקים שהיו בשליש הגבוה ביותר של צריכת הירקות העליים הירוקים, הייתה פתולוגיה כוללת פחותה של מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו שבשליש הנמוך ביותר. כן נמצא כי ציון תזונת MIND גבוה יותר בנקודה אחת, היה קשור, לפחות רבדים חלבוניים במוח, בדומה להיות המוח צעיר יותר בכ-4 שנים.
המחקר החדש מצטרף לספרות המדעית המצביעה על קשר בין צריכת ירקות ופירות לבין תפקוד המוח. לדוגמה: במחקר שעקב אחר כ-13,000 נשים אמריקניות במהלך יותר מ-10 שנים, נמצא שהביצועים הקוגניטיביים היו טובים יותר אצל נשים שדיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר של ירקות ממשפחת המצליבים ושל ירקות עליים ירוקים, לעומת הצריכה הנמוכה ביותר. גם צריכת פירות יער ותות שדה, לפחות פעמיים בשבוע מדי שבוע, נמצאה קשורה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב נשים. במחקר שעקב אחר כ-5,000 גברים אירופאים בני 68 בממוצע במשך שש שנים, נמצא שצריכת ויטמין C וּויטמין E בתזונה נקשרה לסיכון מופחת להתפתחות אלצהיימר. גם בסקירת מחקרים חדשה שפורסמה בימים אלה, וכללה 14 מחקרים שהקיפו 242,000 נבדקים, נמצא כי תזונת MIND, הכוללת יותר ירקות, פירות ובפרט ירקות עליים ירוקים, הייתה קשורה בהפחתה של 17% בסיכון לדמנציה.
מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית M.Sc. ויועצת מדעית למועצת הצמחים, מדגישה כי "המחקרים החדשים מדגישים את הפוטנציאל הרב הגלום בתזונה בריאה הכוללת מרכיבים טריים כמו ירקות ופירות, העשירים בנוגדי חמצון ודלקת, ובפרט ירקות עליים ירוקים, לשמירה על תפקוד המוח ולקידום בריאות הציבור. לכן, אנחנו ממליצים על צריכת ירקות ופירות מ-5 קבוצות צבע: אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול. מומלץ לשלב ירקות עליים ירוקים בתזונה באופן יומיומי".
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 09-07-2023
זיהום אוויר מבערות פנימיות של פסולת ביישוב ג'ת. צילום: אורן הרמן, המשרד להגנת הסביבה
תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות מהווה את אחד המפגעים הבריאותיים והסביבתיים החמורים ביותר ביהודה ושומרון. בהיעדר פתרון פסולת מוסדר לכפרים ולערים הפלסטינים, תושביהם שורפים באופן יום יומי מאות טונות פסולת בכ-300 אתרי פסולת פיראטיים. תוצרי שריפות אלו מכילים חומרים המזהמים את האוויר ויוצרים מפגעים חוצי גבולות אשר פוגעים בבריאותם של כלל התושבים ביהודה ובשומרון וכן בישובים צמודי הגדר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
שריפות אלה גורמות לזיהום משמעותי וסיכון לבריאות הציבור, למשאבי הטבע, ולמקורות המים, הן בתחומי אזור יהודה ושומרון והן בתחומי ישראל. מפגעים אלו נובעים, בין היתר, מהעדר תשתיות טיפול מתאימות בפסולת וכן העברה בלתי מבוקרת של פסולת מתחומי ישראל. כתוצאה מכך מבוצעות שריפות פסולת, האסורות גם על פי תחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון, וגורמות למפגעים חמורים.
לפני כחודש, אישרה הממשלה את הצעת המחליטים שהגישה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון. איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, יחד עם מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה, יזם רישום של כמות ומיקום השריפות, וכעת התווסף אופן התיעוד על הקיים, כדי לקבל תמונת מצב בהירה וברורה במטרה לבצע מעקב וקידום הטיפול במפגע החמור.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השריפות הפיראטיות ביהודה ושומרון פוגעות באיכות חיי התושבים ואנו פועלים למיגור התופעה, גם בהתאם להחלטת הממשלה שהעברנו החודש לטיפול במפגעים סביבתיים ובשריפות פסולת ביהודה ושומרון המשפיעות על תושבי האזור ולחיזוק האכיפה הסביבתית. איגוד ערים שומרון והמערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום של המשרד, משתפים פעולה בשגרה ובחירום, לטובת מענה לאירועים סביבתיים. באחרונה הידקנו את שיתוף הפעולה והחלפת המידע בין הגופים לטובת יצירת תמונת מצב מדויקת יותר אודות מפגעי הריח והשריפות בגזרת יו"ש. פעילות זו מיועדת לשיפור העברת המידע הנמסר לציבור ולמקבלי ההחלטות לטובת שיפור התמודדות עם מפגעים אלו"
רפול אנגל, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ומ"מ ראש מועצה אזורית מטה בנימין: "מי שאמון בפועל על הסדרת הנושא בשטחי C הוא המנהל האזרחי, אך בשל היעדרו של פתרון קצה לפסולת הפלסטינית וכן בשל היעדר פעילות למנהל האזרחי בשטחי A ו- B, המפגעים רק מחמירים עם השנים. הקמת מתקנים למיון, טיפול והטמנת פסולת לכלל האוכלוסייה אשר יפעלו במסגרת החוק הישראלי, ובהתאם לאמות המידה המחמירות של המשרד להגנת הסביבה, ויפוקחו על ידי המשרד להגנת הסביבה ונציגי האיגוד, תמנע יצירת מפגעים במקור"
מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, גלעד בן ארי: "מדובר בהוספת נדבך נוסף וחשוב בהתמודדות המורכבת עם תופעת השריפות. תקוותנו היא שהצגת תמונת המצב האמיתית תסייע לפתרון הנושא. חובתה של המדינה לקדם פתרון זה ואנו נמשיך ונפעל לשם כך למען בריאות התושבים והשמירה על הסביבה".
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 09-07-2023
אוניברסיטת חיפה ברקע. מאת : צבי רוג'ר - עיריית חיפה - אגף הדוברות והפרסום, CC BY 3.0,, ויקיפדיה
תרומה משמעותית להעמקת המחקר והפעילות האקדמית של אוניברסיטת חיפה: החברות שברון מדיטרניאן לימיטד ו-רציו אנרגיות ישתפו פעולה עם אוניברסיטת חיפה, כחלק מתכנית ההשקעות החברתיות שלהן, וישקיעו בהקמת מרכז לחקר הים שיקרא "שביל הים" אותו תקים האוניברסיטה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
המרכז החדש ישלב את המחויבות של האוניברסיטה להוראה, למחקר ולתרומה למען הקהילה. "מרכז 'שביל הים' משלב את המחויבות שלנו למחקר למען הקהילה. התרומה החשובה הזו תאפשר לשפר את ההבנה שלנו לגבי החשיבות של 'שביל הים' ולגבי התרומה החברתית של שביל הליכה שמנגיש את חוף הים לציבור", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.
מנכ"ל שברון מדיטרניאן לימיטד (CML) ג'ף יואינג בירך על שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה וציין כי בכל מקום שבו שברון פועלת ברחבי העולם היא שואפת להעצים אנשים וקהילות ולעודד אותם למצות את הפוטנציאל שלהם וכך בישראל.
לדבריו, "ההשקעות החברתיות שלנו בתחומי החינוך, הפיתוח הכלכלי, חקר הסביבה והשמירה עליה מקדמות ומחזקות את הקהילות בהן אנו פועלים. בישראל, ליבת הפעילות של שברון מתבצעת בים ואך טבעי שנשקיע משאבים בהבנה מחקרית של החוף והסביבה הימית בשיתוף פעולה עם מוסד אקדמי מוביל שחרט על דגלו לקדם ערכים המשותפים לחברה שלנו".
מנכ"ל רציו אנרגיות, יגאל לנדאו : "זהו נדבך נוסף בעשייה החברתית של רציו ואנו גאים לתמוך בפרויקט המשלב שני תחומים היקרים מאוד לליבנו - הים והאקדמיה. מרכז 'שביל הים' יאפשר המשך פיתוח המחקר והמצוינות האקדמית באוניברסיטת חיפה, יחד עם תרומה לקהילה ולאזור בו אנו פועלים ופיתוח הנוף לרווחת התושבים והמבקרים".
"שביל הים" הוא שביל הליכה שאורכו כ־240 ק"מ, לאורך חופי הים התיכון - מראש הנקרה ועד זיקים, שמטרתו המרכזית היא להנגיש את חופי הים של ישראל לציבור הרחב ולעודד הליכה בשבילי ישראל. המקטע הראשון של השביל, בין ראש הנקרה ועד לאכזיב נפתח בתחילת שנת 2022.
עוגן הדרך הראשון של שביל הים בראש הנקרה. מאת ד''ר אליק אדלר - מהצלם, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה
שבילי הליכה מקשרים בין הקהילה והסביבה והם כלי חינוכי, בריאותי וחברתי חשוב ביותר. "שביל הים" בישראל משלב אתרי טבע וסביבה, מורשת, ארכיאולגיה, היסטוריה ותרבותי. הוא עובר בשטחים פתוחים ובאזורים עירוניים, בפריפריה ובמרכז, ומהווה כר פורה למחקרים מתחומים רבים ומגוונים.
המרכז שיוקם הודות לתרומה של שברון מדיטרניאן לימיטד ורציו אנרגיות יקדם מחקר בנושאי סביבה וקיימות, משאבי תיירות, נופש ופנאי, שבילי הליכה בעולם ובישראל ופיתוח כלכלי-תיירותי לצד שמירת הסביבה, תוך התמקדות בשביל הים של ישראל.
המרכז יעניק מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר, יקיים כנסים וימי עיון, יפעיל קורס אקדמי בנושא "קיימות סביבתית לאורך שביל הים" ופעילויות אקדמאיות נוספות. המרכז ישלב בין מחקר, הוראה ותרומה לקהילה, כחלק מהחזון אותו חרטה על דגלה אוניברסיטת חיפה.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 07-07-2023
חוף הכרמל. צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
האם נחווה השנה קיץ בלי מדוזות? בניגוד לשנים קודמות, בהן בתקופה זו של השנה נחילי ענק של החוטית הנודדת כבר מגיעים לחופי ישראל, החופים כמעט ונקיים לגמרי ממדוזות. על פי ההערכות של החוקרים של אוניברסיטת חיפה, ייתכן כי מצב זה יישמר לכל אורך הקיץ וכך נחווה קיץ שהוא כמעט נטול מדוזות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
"בהתבסס על שנים קודמות בהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה תופעה זו גם השנה. כלומר, לא יגיע אלינו נחיל גדול וצפוף. אנחנו אומרים זאת בזהירות וכמובן שהמציאות עוד יכולה להשתנות, אבל אם מסתכלים על מקרי העבר, זו בהחלט ההערכה הסבירה, נכון לרגע זה", אמר ד"ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.
בשנים האחרונות, בשלב זה של הקיץ נחיל גדול של החוטית הנודדת כבר ממלא את החופים, המדוזות סותמות את המסננים של תחנות הכוח וכל הליכה לים מלווה בחששות של צריבות. אלא שהשנה, החופים עדיין נקיים כמעט לגמרי והדיווחים על המדוזות הם ספורדיים.
ד"ר אדליסט ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שהקימו את האתר "מדוזות בעם", שבו הציבור הרחב מדווח על מפגש עם מדוזות, מספרים על כך שרוב הדיווחים הם על ים נקי. "בשנים קודמות, היינו מקבלים דיווחים כבר מיאכטונרים ומכמורתנים שנמצאים בלב ים, שהמדוזות בדרך אלינו. בינתיים גם הם מספרים שהים נקי ממדוזות", אומר פרופ' אנג'ל.
גם ד"ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה מספר על תמונה דומה – הפעם ממעוף הציפור. במחקר אותו מוביל ד"ר יואב להן מבית הספר למדעי הים, הם רגילים לזהות את נחיל המדוזות בעזרת מטוס, ואז לשוט אליו כדי לחקור אותו לעומק. ד"ר מזרחי עלה לאוויר בתחילת השבוע, אבל המראה שראה היה ים נקי מהחיות הלבנות והצורבות. "השטח שסקרנו מהאוויר היה רחב מאוד. טסנו במרחק של 6 מייל מקו החוף ולאורך כל החופים ולא נצפו נחילי מדוזות. ראינו מעט מדוזות שייתכן והן נשארו באזור מתקופות החורף והאביב", אמר ד"ר מזרחי, שחוזה גם הוא בסבירות גבוהה שהקיץ הזה יהיה נקי יחסית ממדוזות.
חוף הכרמל. צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
אז למה המדוזות לא מגיעות? כמו תמיד כשמדובר בענייני מדוזות, מדובר בהערכות. למרות שבכל שנה אוספים החוקרים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי. אפשרות אחת היא שינוי בזרמי הים, שאולי סחפו את המדוזות לאזורים אחרים. אולם לדברי החוקרים, הם לא מזהים דיווחים על נחילי מדוזות במקומות אחרים, אליהם יכלו להגיע בעקבות שינוי בזרמים. בנוסף לכך, הזרם הצפוני, שיכול אולי לסחוף את המדוזות אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם חלק מההסבר לתופעה.
ההערכה המרכזית עליה מסכימים החוקרים היא ששינויי אקלים גרמו לכך שמי הים התחממו בצורה איטית יותר השנה ולכן הטמפרטורה הנוחה ל"הבשלת" הפוליפים למדוזות התאחרה בכשבועיים. לאור זאת, ההערכה הראשונית של פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט הייתה שגם המדוזות יאחרו במשך זמן דומה. אולם הזמן עבר והמדוזות מיאנו להגיע. אז מה בכל זאת קרה? "אנחנו עדיין מעריכים כי תהליך הרבייה של המדוזות אכן התקיים באיחור של שבועיים-שלושה, אולם ייתכן שכשהן כן הבשילו, נכנס לתמונה גורם אחר, למשל בעל חיים שטורף את המדוזות כשהן עדיין קטנות. ייתכן כמובן שקרו דברים אחרים, שהרי הים הוא מערכת מורכבת וסבוכה", אמר פרופ' אנג'ל.
כאמור, החוקרים מזהים בשנים האחרונות מספר קייצים דומים, למשל בשנים 2016, 2018 ו-2021. לדבריהם, על פי מה שהתרחש בשנים אלו, הם צופים שגם השנה נראה קיץ דומה שבו יגיעו מעט מדוזות לחופי ארצנו. מבחינתם, זוהי בהחלט בשורה טובה למתרחצים – אולם הם עדיין מזכירים כי מדובר בהערכות ולאור מורכבותה של המערכת הימית, המצב עוד יכול להשתנות. פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט מבקשים מהמתרחצים להמשיך ולדווח באתר "מדוזות בעם", www.meduzot.co.il , בוודאי אם הם נתקלים במדוזות, אבל גם אם לא! הדיווחים מסייעים גם לציבור הרחב וגם לאיסוף המידע הרב שנתי שלהם.
"אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב'סוף המדוזות' – אז הוא טועה. מה שקרה השנה לא אומר דבר לגבי אוכלוסיית המדוזות שיושבות בקרקעית הים, כשהן עדיין בשלב הפוליפ. רוב הסיכויים שמושבות הפוליפים עדיין קיימות ומחכות לתנאים המתאימים לבקוע ולשחרר לים מדוזות בוגרות. כך שלפי כל מה שאנחנו יודעים כעת, המדוזות ממש אינן הולכות להעלם. השנה הנוכחית היא רק מכה קלה בכנף עבורן", סיכם פרופ' אנג'ל.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 03-07-2023
אסדת טיפול בגז טבעי ממאגר לוויתן. מאת Amir.bendavid - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה
מחזקים את השקיפות במשק הגז הישראלי: לראשונה מזה שנה וחצי, רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות מפרסמת היום (ב') את מחיר הגז הטבעי הרבעוני הממוצע לשוק המקומי ברבעון הראשון לשנת 2023, שהינו 4.65 דולר למטר קוב. הפרסום הינו פרסום תקופתי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
המחיר מבוסס על מכירות של ספקי גז טבעי ללקוחות מקומיים לפי דיווחים שמעבירים הספקים במסגרת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב 2022.
הגז הטבעי הוא המקור העיקרי לייצור חשמל במשק ומהווה כ-70% מתמהיל מקורות האנרגיה המשמשים לייצור חשמל. בנוסף, גז טבעי משמש כמקור אנרגיה של מפעלי תעשייה מקומיים רבים ובתי חולים.
מהלך זה, מציינים ברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, נועד להגביר את השקיפות במשק הגז הישראלי לטובת כלל הצרכנים וגורמים נוספים במשק ומחוצה לו, וכן לסייע בתפעול השוטף של משק הגז הטבעי.
באתר משרד האנרגיה והתשתיות ניתן לראות את מחיר הגז הטבעי הממוצע החל מהרבעון הראשון של שנת 2022. המחיר שמפרסמת רשות הגז הטבעי מבוסס על מכירות של ספקי גז טבעי ללקוחות מקומיים לפי דיווחים שהם מעבירים במסגרת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב 2022, כאשר הדיווח הראשון במסגרת התקנות התקבל במאי 2022 והתייחס לרבעון הראשון של 2022.
בעבר, פירסמה רשות הגז הטבעי במשרד מדי רבעון את חלופות מחיר הגז הטבעי בהתאם למתווה הגז. בשנה וחצי האחרונות, מאז סיום תקופת המעבר שנקבעה במתווה, לא היה פרסום על מחירי הגז הטבעי במשק.
ברשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה והתשתיות מסבירים כי הגברת השקיפות, דרך הפרסום, תתרום לפיתוח משק הגז הטבעי בהתאם למטרות שהוגדרו בחוק משק הגז הטבעי.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 03-07-2023
מפרץ אילת. Image by Carlos / Saigon - Vietnam from Pixabay
הפיתוח המואץ בשנים האחרונות בחוף הירדני, הכולל הגבהה מסיבית של פני השטח מחריף את בעיית הנגר הגוברת באזור אילת. הגבהת פני השטח גורמת למעבר מוגבר של מי שיטפונות לתוך שטח ישראל, ובפרט לכיוון החלק המזרחי והחוף הצפוני של העיר אילת ומשפיע רבות על תכניות הפיתוח של העיר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
בכדי לתת מענה לבעיית הנגר, רשות הניקוז קידמה את התכנית אשר אושרה במשרד החקלאות על פי חוק הניקוז. חתימת ההסכם והשקת הפרוייקט התקיימו הבוקר (א').
משרד החקלאות תקצב בשנים האחרונות את רשות הניקוז לטובת ביצוע מקטעים ראשונים בפרויקט. כעת, המשרד מתקצב את היתרה במימון מההסכם המשותף בין אגף התקציבים באוצר לבין רשות מקרקעי ישראל. המהלך ישחרר חסם לקידום פרויקט "הלגונה" באזור המלונות הצפוני של אילת המקודם על ידי רשות מקרקעי ישראל.
עבודות הפיתוח באילת הן חלק ממהלך רחב בהשקעה חסרת תקדים בהובלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, במטרה להיערך באופן מיטבי להשלכות צפויות של משבר אקלים גלובלי וצמצום תופעות חוזרות של שיטפונות והצפות במרחב העירוני והכפרי.
בתוך כך, המשרד חתם בשנה האחרונה על הסכם עם משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל להקצאת סכום תוספתי בהיקף של כ-1.2 מיליארד ₪ לקידום 13 פרויקטים חיוניים לתשתיות ניקוז תומכות פיתוח בכל רחבי הארץ. במסגרתו אושרה התכנית הגדולה והראשונה מהסכם זה בעלות של כ-200 מיליון ₪ במסגרתה, מתכוננת הסטת תעלת הקינט כ-70 מטר מזרחה ממיקומה הנוכחי בקטע שאורכו כ-900 מטר מהים לכיוון מפגש התעלה עם רח' קאמפן, לטובת תכנית מלונאות ונופש סביב הלגונה באילת.
חתימת ההסכם והשקת פרויקט הקינט. צילום: יהודה בן יתח, יוד צילומים - באדיבות משרד החקלאות
בנוסף, מתוכננת הסדרת תעלת הקינט, הסדרת וייצוב גדות וחתך אורכי בקטע שאורכו כ-2,000 מטר ממפגש התעלה עם רח' קאמפן ועד מסוף רבין. צעדים אלו מתוכננים כדי לאפשר מעבר נגר באירוע שיטפון המתאים לספיקת התכן בהתאם למאושר בתכנית מפעל הניקוז. על מנת להבטיח את הצלחת התכנית, יינקטו הצעדים הבאים: הקמת תעלה בשיפוע אורכי רציף, קירות צד תומכים, תחתית מבוטנת, יועתקו תשתיות, השפלת מי תהום, יוקמו מעבירי מים לכלי רכב ולהולכי רגל ותבנה תחנת שאיבה לסחרור מים.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ משה אבוטבול: "אני שמח שאנו זוכים היום לנחת בבשורה של חניכת פרויקט תוכנית הקינט בעיר אילת, דבר שיתן בעז"ה עוגן ביטחוני מפני שיטפונות ואסונות חס וחלילה העלולים להיגרם ולמניעת אובדן רכוש ונפש. משרד החקלאות פועל בכל דרך לבלימת ומניעת שיטפונות ויחד עם רשויות הניקוז, משרדי ממשלה, רשויות המקומיות ושותפים נוספים חתומים יחד על פרויקטים רבים בתחום, ובעלויות של מיליארדי שקלים למען מטרה חשובה זו. בהזדמנות זו, אני מודה לשר החקלאות היקר מר אבי דיכטר, ולמנכ"ל הנמרץ, אורן לביא, ולידידי ד"ר דוד אסף סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה במשרד על ההובלה וההצלחה ושיתוף הפעולה הפורה בתחום הניקוז ושימור הקרקע במדינה. נמשיך יחד בתנופה גדולה, עד לביצוע מושלם של כלל הפרויקטים הרבים, הנמצאים בתכנון ועשיה ברחבי הארץ".
השקת פרויקט תעלת הקינט. צילום: יהודה בן יתח, יוד צילומים - באדיבות משרד החקלאות
ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "תכנית זו מהווה עדות לפעילות משרד החקלאות ולתקציבים שהמשרד נותן במטרה להילחם באתגרים שונים שמזמנים לנו שינויים האקלים, ביניהם שיטפונות והצפות. תכנית זו תאפשר הגנה מיטבית של אילת מפני הצפות ושיטפונות תוך שמירת ייחודה של אילת כעיר תיירות חשובה במדינת ישראל".
שי קרפ, מנהל מרחב דרום ברשות מקרקעי ישראל: "התוכנית להגנה על אילת מפני הצפות ושיטפונות במרכזה תעלת הקינט היא בשורה חשובה ונחוצה לעיר ולאזור, שתאפשר רציפות תקינה של חיי היומיום ותמנע שיבושים או נזקי תשתיות האופייניים לאזור מעת לעת גם באירועי מזג אויר גשום. התוכנית, שרשות מקרקעי ישראל היא שותפה במימונה, גובשה בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים ובשיתוף פעולה פורה, מקצועי וחשוב שכלל את משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות ניקוז ונחלים ערבה. פרויקט הקינט יאפשר את פיתוח האזור, ייתן מענה גם לפיתוח עתידי ויאפשר פתרונות איכותיים התואמים את הצרכים והאתגרים הצפויים בראייה ארוכת טווח".
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 02-07-2023
עב-שן קטלני מול חופי הרצליה. צילום: אורי אגר
להקה של 4-5 דולפינים מהמין עב־שן קטלני נצפתה ביום ששי האחרון מול חופי הרצליה. התיעוד הנדיר הועבר ע"י תומר, אורי וזהר ממועדון 'דרך הים' בהרצליה, דרך אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע, וממנה לעמותת דלפיס – למען היונקים הימיים בישראל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
השלושה סיפרו: "הדולפינים שפגשנו היו שונים מאלה שיוצא לנו להיתקל בהם בדרך כלל. הם היו כהים יותר, גדולים יותר ועם אף פחוס ועבה. כאלה מעולם לא ראינו. זה היה מרגש מאוד. ידענו שחשוב לדווח כדי שיכירו את התצפית".
לדברי ד״ר אביעד שיינין מדלפיס, ראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, העב־שן הקטלני נדיר יחסית בים התיכון ומרבית התצפיות האחרונות שלו הן ממזרח הים התיכון. הוא קרוב המשפחה של הלוויתן הקטלן (האורקה) והוא דולפין מרשים מאוד באורך של כשישה מטרים, בצבע שחור פחם.
"הדיווח המרגש שהועבר גם לדלפיס הינו הדיווח השני של להקת עב־שן קטלני עד כה בשנת 2023. דיווחי עב־שן קטלני בישראל אינם שכיחים ובדלפיס מתקבלים דיווחים בודדים בכל שנה. השינוי המעניין שאנו עדים אליו, הוא כי בעבר התצפיות היו רחוקות מהחוף ובשלוש השנים האחרונות ישנם דיווחים גם מקרבת החוף״, מוסיף שיינין.
צילום: אורי אגר
בחברה להגנת הטבע מציינים כי לאחרונה הושקה תוכנית אב חדשה להגנה על הים העמוק שצפויה להיכנס לתוקף עד שנת 2030 ועיקרה הגנה על 30% מהשטח הימי של ישראל. התוכנית אומצה ע"י השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, והוכנה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, אוניברסיטת חיפה, בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
הדס גן-פרקל, רכזת אפליקציית SeaWatch ב"חצי הכחול" של החברה להגנת הטבע, מוסיפה כי תיעוד להקת הדולפינים מול חופי הרצליה ממחישה את המגוון הביולוגי הראוי להגנה בים הישראלי. "שטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון, נפרש על פני 21,000 קמ"ר ודומה בהיקפו לשטחה היבשתי של מדינת ישראל. מרחב זה, שכולו מוגדר ים עמוק, משמש דולפינים, לווייתנים, צבי ים ועוד מיני דגל, וכן כאזור הרבייה של טונה כחולת סנפיר וכרישי עומק. במרחב זה נמצאים בתי גידול מורכבים וייחודיים, אך למרות זאת, דווקא שם לחצי הפיתוח הולכים וגוברים: כוונות משרד האנרגיה להרחיב את חיפושי הגז ולהניח תשתיות לייצוא שלו, דיג הרסני וכוונות לפיתוח כלכלי נוסף, כמו אנרגיות מתחדשות וחקלאות ימית", היא אומרת.
העב־שן הקטלני חי באוקיינוס ההודי, חלקו המזרחי של האוקיינוס השקט, ברצועות החוף של האוקיינוס האטלנטי, בים התיכון ובים הבלטי. הוא נחשב לשחיין מהיר ונמרץ מאוד, ומסוגל גם לקפוץ לגובה מתוך המים. הוא ניזון בטבע בעיקר מדגים ודיונונים בגדלים שונים.
עב-שן קטלני מול חופי הרצליה. צילום: אורי אגר
בחברה להגנת הטבע מזכירים כי החל מ־1 ביולי חלה בים התיכון עונת הגיוס, בה הדגים הצעירים מצטרפים אל האוכלוסייה הבוגרת, וניתן להבחין בעלייה חדה בשיעור הדגיגים שנידוגים בדיג מכמורת. לכן, החל מימים אלו ולמשך חודשיים בלבד, המכמורות בישראל אמורות לשבות מפעילות, ועמדת החברה להגנת הטבע היא שיש להשבית שיטת דיג הרסנית זו לצמיתות. אם בכל זאת צפיתם במכמורות בים, אנא דווחו על כך באפליקציית SeaWatch.
למידע נוסף על עונת הרבייה והגיוס: https://bit.ly/2xxLTfN
לתוכנית האב לשמורות טבע ימיות - הקליקו כאן
הורידו את SeaWatch לדיווח על מפגעים בים: https://onelink.to/n8jhgj
ראיתם יונק ימי? שמרו מרחק, צלמו ודווחו לעמותת דלפיס בקישור: https://www.delphis.ngo/reporting או באפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 02-07-2023
מנגו מעמק הירדן. צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
בשבוע שעבר נערך סיור מקצועי למעל 100 מגדלים ומנהלי חברות בענף, במטעים באזור עמק בית שאן, לסקירת מצב ענף המנגו בישראל. בסיור הוצגו מחקרים יישומיים וחדשניים הנערכים בעמק להגדלת יבולים ומניעת נשירת חנטים, וכמו כן פרויקטים להשבחת ואקלום זנים חדשים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
הסיור נערך ביוזמת מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל, שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.
סיור מגדלי מנגו במטעי מנגו באזור עמק בית שאן. צילום: שי צעידי
אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, דיווח כי קטיף המנגו החל בימים אלה ויימשך עד חודש דצמבר, כאשר היבול צפוי להגיע לכ-55 אלף טון, לעומת 60 אלף טון אשתקד, ירידה הנובעת מתקופה קרה בעונת האביב, שהשפיעה על החנטה בחלק מהחלקות.
עם זאת, ענף המנגו נמצא בצמיחה של כ-50% בתפוקת הפרי בשמונה השנים האחרונות, כאשר בשנת 2015 היבול העונתי עמד על כ-40 אלף טון. שטחי הגידול בישראל משתרעים על פני כ-25 אלף דונם, עיקרם בסובב כנרת ובעמק המעיינות, והיתר בערבה, בקעת הירדן ועוטף עזה.
מטע מנגו. צילום: אלקנה בן ישר יו''ר שולחן המנגו במועצת הצמחים
עוד ציין בן ישר, כי נרשמת עלייה עקבית בביקוש העולמי למנגו הישראלי, שממצב אותו כענף הייצוא השלישי בהיקפו בתחום הפירות, אחרי האבוקדו והתמר. "עיקר הייצוא, שעמד בעונה הקודמת על כ-17 אלף טון, מופנה מדי שנה לשוק האירופי, המתקרב לרוויה והתחרות בו נעשית קשה יותר, ועל כן, פועל שולחן מגדלי המנגו לפתיחת שווקים חדשים בצפון אמריקה ובמדינות המפרץ, במטרה להבטיח את המשך הצמיחה בענף. ייחודו של המנגו הישראלי מתבטא בציפה נטולת הסיבים, בטעמים משובחים, בחיי המדף ארוכים, ובשלל הזנים, ברובם פיתוח ישראלי, המבשילים לאורך הקיץ והסתיו" אמר בן ישר בסיור.
צילום: תקשורות יעל שביט
ראובן דור, מנהל קשרי חוץ במו"פ צפון: "המשימות העיקריות העומדות בפני ענף המנגו, הינן הגדלת היבולים, הארכת עונת השיווק, ופתיחת שווקים חדשים בעולם, במטרה להקנות למגדלים הישראלים יתרון יחסי על פני מתחריהם בעולם, ולהבטיח את המשך השגשוג. לשם כך, משקיע ענף המנגו מאמצים רבים במחקר לאיתור כנה חזקה ופורייה יותר מהכנה 13/1 שרוב מטעי ישראל נטועים בה, ובהוספת זנים מאוחרים, איכותיים וצבעוניים לסל הגידולים, באמצעות פרויקט השבחת זנים, ותכנית אינטרודוקציה לאקלום זנים מהעולם, המבוצעים על ידי מו״פ צפון בהובלת ד״ר נבות גלפז, ובמימון המדענית הראשית במשרד החקלאות ושולחן מגדלי המנגו".
מחקרים לאקלום זני מנגו חדשים במו''פ צפון-מיגל. צילום: תקשורות יעל שביט
כחלק מהסיור, ערכו המשתתפים טקס פרידה מרגש והרמת כוסית לכבוד פרישתו לגמלאות של מיקי נוי, ממ"ר סובטרופיים ארצי בשה"מ, בתום שנים רבות של תרומה ועשייה עבור ענף המנגו בפרט, והחקלאות הישראלית בכלל.
בסיור השתתפו- אלקנה בן ישר, יו"ר 'שולחן המנגו' במועצת הצמחים, חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון, מיקי נוי ממ"ר סובטרופיים ארצי בשה"מ, משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, ראובן דור מנהל קשרי חוץ במו"פ צפון, ד"ר נבות גלפז חוקר במו"פ צפון, שי צעידי טעמי קינן, מדריכי סובטרופיים, ומעל 100 מגדלים ומנהלי חברות בתחום המנגו.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 30-06-2023
''ניווט את הספינה ביד בוטחת''. אבו וילן נושא דברים בוועידת התנועה הקיבוצית החמישית. צילום: דנה בר-און - באדיבות התנועה הקיבוצית
אבשלום (אבו) וילן הודיע בישיבת מזכירות התאחדות חקלאי ישראל האחרונה על סיום תפקידו כמזכ"ל ההתאחדות. וילן, חבר קיבוץ נגבה, מכהן בתפקיד כ-14 שנים. לפני כן כיהן כחבר כנסת מטעם מרצ במשך עשור ועמד בראש הלובי החקלאי, לאחר שהיה שלוש שנים בתפקיד מזכ"ל הקיבוץ הארצי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
התאחדות חקלאי ישראל, ארגון הגג של חקלאי ישראל, מאגדת בתוכה את תנועות ההתיישבות ואת ארגוני המגדלים הענפיים. יו"ר ההתאחדות הוא מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח. מזכירות ההתאחדות קיבלה את בקשתו של וילן, והמועמד להחליפו, אורי דורמן מהמושבה קדמת צבי, התארח בישיבה והציג את עצמו ואת קורות חייו ויכולותיו. לא נערכה הצבעה בעניין מינוי של דורמן וההחלטה תתקבל בישיבת המזכירות הבאה.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הודה לאבשלום וילן על מילוי התפקיד המורכב, בימי סערה ושרב, תוך עמידה איתנה וגאה על משמר החקלאות וחקלאי ישראל. "אבו ידע לנווט אותנו ביד בוטחת ואחראית בשנים סוערות לחקלאות ולחקלאים ונעזר בניסיונו הרב להוביל אותנו ביחד - התנועות והארגונים - על מנת לאפשר לחקלאות הישראלית לצלוח מכשולים ולשגשג", אמר מאיר.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 28-06-2023
חלקת דובדבנים במטע מרום גולן. צילום: מו''פ צפון
יבולים מסחריים בזני הדובדבן 'סוויט-הארט' ו-'רגינה', צפויים לשפר את היצע ואיכות הזנים האפילים בישראל, ולהאריך את עונת השיווק בעוד כשלושה שבועות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
הזנים הוצגו לראשונה במטעי אלוני הבשן ומרום גולן, במסגרת הסיור השנתי למגדלי הדובדבן שהתקיים ברמת הגולן ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, ענף הפירות במועצת הצמחים ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.
זן הדובדבן 'סוויט-הארט' - זן פטנט שהובא לארץ על ידי מועצת הצמחים, וזן ה-'רגינה' שהובא על ידי משתלת חנני, ואוקלמו כחלק מתכנית האינטרודוקציה של מו"פ צפון, נחשבים לזני דובדבן איכותיים במיוחד בזכות טעמם, מוצקותם, צבעם, רגישות נמוכה להסתדקות ועמידות טובה באחסון.
חלקת זני הדובדבנים סוויט-הארט ורגינה במטע מרום גולן. צילום: מו''פ צפון
זן ה-'סוויט הארט', העומד להיקטף בתחילת חודש יולי ולהניב לראשונה יבול מסחרי מאופיין ביבול ממוצע גבוה, כ-1.9 טון לדונם. שטחי גידולו משתרעים כיום על כ-100 דונם מניבים במטעי אלוני הבשן, מרום גולן, אל-רום ועין זיוון. עקב הצלחת היבול ונטיעות צעירות ומתוכננות במטעי צפון הגולן, יורחבו שטחי הגידול המניבים בכ-100 דונם נוספים כבר בשנים הקרובות.
זן ה-'רגינה', המבשיל במקביל לזן הוותיק 'בינג' ונקטף בימים אלה ועד סוף חודש יוני, יניב יבולים מסחריים זו השנה השנייה, כ-1.5 טון ממוצע לדונם. שטחי הגידול של הדובדבן מזן 'רגינה' משתרעים כיום על כ-35 דונם מניבים במטעי עין זיוון, מרום גולן, אלוני הבשן ויראון, וכ-70 דונם נוספים של נטיעות צעירות ומתוכננות במשקי צפון רמת הגולן.
נטיעות דובדבן צעירות במטע רמת מגשימים,תל פארס. צילום: מו''פ צפון
ד"ר מיכל אקרמן-לברט, חוקרת עצי פרי נשירים במו"פ צפון-מיגל: "עונת הדובדבן המאוחרת, התבססה עד היום בעיקר על הזן האפיל 'בינג' הנקטף עד שלהי חודש יוני ואחראי לכ-30% מהיבול הארצי. כעת, בזכות הצטרפות שני הזנים האיכותיים החדשים לסל הגידולים המסחריים, וההרחבה הצפויה בשטחי הגידול שלהם, יתאפשר בשנים הקרובות לגוון את היצע הדובדבן, לשפר את איכות התוצרת ולהאריך את עונת הגידול והשיווק, מה שייטיב הן עם המגדלים, והן עם הצרכן הישראלי".
מימין: דר' ענת זיסוביץ-חריט שה''מ, משה עגיב-מו''פ צפון, דר' מיכל אקרמן-לברט מו''פ צפון, איל יונאי מועצת הצמחים, רז ליבנה ונורי מורג מטע אל-רום, שמעון אנטמן מועצת הצמחים, טל מור ועלי אלקיש מטע מרום גולן
במהלך הסיור המקצועי, בהובלת איל יונאי יו"ר שולחן הדובדבן במועצת הצמחים, ד"ר מיכל אקרמן-לברט ממו"פ צפון, שמעון אנטמן ממועצת הצמחים וד"ר ענת זיסוביץ-חריט משה"מ, הציגו מגדלים מאלוני הבשן, מרום גולן, רמת מגשימים ויונתן, שיטות עיצוב חדשות, פרוטוקולים שונים לממשק גידול, ותוצאות ראשוניות של מחקרים בתחום גידול הדובדבן. עוד התארחו המשתתפים בבית האריזה 'פירות גולן' של 'בראשית', בו קיבלו סקירה על טכנולוגיות קירור חדישות לאיסום פרי הדובדבן בין שבוע לחודש (לפי הזן), ועל חידושים במעבדה לביקורת איכות, שיאפשרו התייעלות משמעותית בדיגום הפרי.
מנתוני 'ארגון מגדלי הפירות בישראל', עולה כי יבול הדובדבן הארצי יגיע השנה לכ-4,300 טון, בדומה לממוצע הרב שנתי. שטחי הגידול בישראל משתרעים על כ-5,000 דונם, כאשר למעלה מ-90% מהדובדבנים בארץ גדלים באזור הגליל ובגולן. זני הדובדבן העיקריים הם ה'בינג'-30%, 'רנייר'-20%, 'בורלא'- 15%, 'רויאל דון'- 10%, 'הידל פינדל'- 7%, 'צ'ינוק'- 5%, 'ואן'- 5%, 'סטלה'- 5%, 'סאם'- 3%.
» פורסם בחדשות
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 28-06-2023
שחפית גמדית. צילום: אנדרה זערור, נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקימדיה
כאלף אפרוחים של שחפיות מתו לאחרונה מגורם שטרם זוהה רשמית במושבת השחפיות הדוגרות בעתלית. האירוע החל לפני כחודש ובתוך כמה ימים, מתו רוב האפרוחים - מרביתם בני שלושה עד חמישה ימים בלבד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
בעתלית, מתקיים פרויקט המשותף לרשות הטבע והגנים ולחברה להגנת הטבע, במסגרתו מתבצע מעקב רציף, יום ולילה, אחר המתרחש במושבה, באמצעות מצלמות המופעלות על ידי צוות מתנדבים מיומנים. בנוסף, רשות הטבע והגנים הקימה סביב המושבה אמצעי הגנה, אשר שומרים על השחפיות המקננות מפני פגיעה של טורפים כמו תנים, כלבים, שועלים וחתולים.
לפני כחודש, החל אירוע תמותה באי מבודד, אשר נמצא במושבת השחפיות שדוגרות בעתלית. בתוך כמה ימים, מתו רוב האפרוחים במושבה - כאלף אפרוחי שחפית הים, מרביתם בני ימים אחדים (5-3 ימים).
במושבת הקינון בעתלית, דוגרים מעל אלף זוגות של שחפית הים ועוד כ-200 זוגות, של השחפית הגמדית. זו מושבת הקינון העיקרית של שחפית הים והיחידה בארץ, של השחפית הגמדית. תמותה פתאומית זו, פירושה חיסול עונת הקינון, עבור שני מיני השחפיות, אשר נמצאים בסכנת הכחדה בישראל.
אפרוח שלא שרד את המגיפה. צילום: ד"ר יוסף כיאט, פרויקט השחפיות בעתלית
אפרוחים מתים וגוססים ודגימות מפרטים בודדים בריאים, ששרדו את המגיפה, נלקחו לבדיקות מעבדה, במספר עיתויים, על ידי ד"ר יוסף כיאט, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע ומנהל הפרויקט ועל ידי וטרינר רשות הטבע והגנים. בבדיקות שנערכו במכון הווטרינרי של השירותים הווטרינרים, נדחתה האפשרות של תחלואה בשפעת העופות. החשש עלה, מכיוון ששפעת עופות, זוהתה לאחרונה בשחפיות ים במרכז ובמזרח אירופה. בבדיקות נשללה גם האפשרות לפגיעה על ידי נגיף הניוקסל, שפגע אנושות במושבה זו בשנת 2016 בשחפיות משני המינים, בעיקר באפרוחים, אך גם בבוגרים.
מה שנמצא, זו דווקא נגיעות מובהקות בחיידק shigelloides Plesiomonas – שבודד בתרביות נקיות מאיברים שונים, שהגיעו ממספר פרטים. מדובר בחיידק אופורטוניסט, שיכול לגרום למקרי תמותה ותחלואה באפרוחים באופן ישיר (מקרה חריג דומה, תואר בספרות המדעית כגורם תחלואה ותמותה יד עם חיידק אחר, באפרוחי פינגווין, שהוחזקו בגן החיות באזל בשוויץ) או באופן עקיף, בעקבות חשיפה לגורם ראשוני, כגון נגיעות בווירוס. דגימות הועברו לבדיקות נוספות, שנועדו לזהות מעורבות של נגיפים אחרים, אך עדיין אין תשובות.
בבדיקות שערכו פקחי רט"ג במושבות האחרות המוכרות של שחפיות הים, נמצא: באי היונים, כנראה הייתה פגיעה דומה לעתלית וכלל לא זוהו אפרוחים, אך נספרו כ - 80 זוגות בדגירה ובתחילת קינון; בשמורת החולה, במושבה היחידה המוכרת ממזרח לקו פרשת המים, נמצאו 37 קינים פעילים, עם יותר מאפרוח לזוג, מה שמעיד שכנראה מושבה זו לא נפגעה.
צילום: ד"ר יוסף כיאט, פרויקט השחפיות בעתלית
"שני המינים, שחפית הים והשחפית הגמדית, מגיעים לעתלית בעונת האביב ומבלים את החורף לחופי מזרח אפריקה ודרומה", מסביר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע. "מושבת הקינון בעתלית, תומכת במעל 90% מהאוכלוסייה הדוגרת בישראל, של שני המינים. ישנה חשיבות רבה, להגנה מקסימלית על מושבת קינון של השחפיות בעתלית, בה נמצא אחוז גבוה כל כך, מהאוכלוסייה הדוגרת בישראל. עם זאת, במושבה כל כך צפופה, כמו זו בעתלית, הסיכון להדבקה מהירה, במקרה של מחלה התוקפת את המושבה, הוא בגדר 'כל הביצים בסל אחד', כפי שהתרחש, לצערנו, באירוע הנוכחי. מצב זה, הוא תוצאה של המגמה המדאיגה, של פגיעה וצמצום בתי גידול לחים במרכז וצפון ישראל, בעשורים האחרונים. ישנו צורך דחוף, לייצר ולשמר אתרי קינון נוספים לשחפיות ברחבי ישראל, אשר יאפשרו את הורדת הצפיפות הגבוהה במושבת הקינון בעתלית. למרבה המזל, התפרצות זו, של מחלה אשר אירעה בעתלית, לא פגעה בבוגרים, אלא רק באפרוחים. עם זאת, אירוע זה משמש תמרור אזהרה, לקראת אירועים חמורים יותר, אשר עלולים להתרחש בעתיד".הופעה שכיחה יחסית, של מחלות מדבקות בפרט ופתוגנים בכלל, הינו איום, שנצטרך להמשיך להיערך אליו, לאור התהליכים להם אנו עדים בארץ ובעולם, עם התפרצויות של מחלות המופיעות בתדירות שכנראה הולכת ועולה כנראה, כשפעת עופות.
הצד המעודד בסיפור, הוא ההצלחה של שיתוף הפעולה בין הגופים, שכולל מצלמות, הנצפות על ידי מתנדבות ומתנדבים: בזכות המצלמות, זוהתה מהר התחלואה ובעקבותיה - תגובה מהירה של הגורמים הווטרינריים שלנו, שיחד עם המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, תאפשר לחקור את התופעה ולזהות את גורמי התמותה. במקרים רבים בעבר, התמותה והכישלון בקינון, זוהו רק בדיעבד, לקראת סוף העונה, וברוב המקרים, נותרנו חסרי אונים לתוצאות הקשות וללא תשובות שיאפשרו להיערך לשנים הבאות".
» פורסם בחדשות