הרקפת נחשבת למלכת החורף בשל תכונתה המופלאה לפרוח כל עונת החורף בשפע ולתקופה ארוכה. הרקפת מזוהה כצמח בר אולם ניתן לשלבה גם בגינה הפרטית בערוגה או בעציץ.
הרקפת יכולה להוסיף מוקד עניין צבעוני בפינה ירוקה או בנויה. נסו לשתול אותה בפינה שולטת ומוצלת בשולי מדשאה או סביב לעץ בודד, באדנית מרפסת או לרגלי מדרגות הכניסה לבית.
את הרקפת ניתן גם לשתול במיכלים בגדלים, צורות וצבעים שונים ולמקם באזורים הראויים להדגשה. הרקפת מוסיפה שיק מיוחד לסלים תלויים כשהיא משולבת עם צמחי עלווה משתלשלים. את הרקפת מומלץ להציג בגובה העין או במבט על.
במשתלות חישתיל מגדלי שתילי רקפות, ממליצים על "ארבע הדברות" לגידול מוצלח של רקפות שניתן לזכור אותן לפי ראשי התיבות א.ק.נ.ד
אור - הרקפת צריכה הרבה אור.
קור - הרקפת סובלת בחום לכן יש למצוא לה פינה קרירה ומוצלת. אם אין כזו, חכו לימי הקור ועד אז הסתפקו בחלון צפוני. השקו את הרקפת רק אחרי שהמים התקררו.
ניקוז - הרקפת צריכה ניקוז טוב ולכן עדיף לשתול אותה בעציץ עם מצע מקצועי. יש להימנע מעודפי השקיה.
דישון - פריחה היא תהליך עתיר אנרגיה ולכן יש דשן את הרקפת בצורה סדירה.
לעידוד הפריחה מומלץ להוריד פרחים יבשים בסיבוב קל ללא מספריים.
כיצד תדעו לבחור רקפת טובה?
יש לשים לב שהפריחה מרוכזת כולה בזר מהודק במרכז העציץ, אומר מני שדמי ממשתלות חישתיל. אם הפרחים נפרדים זה מזה, הדבר מעיד על כך שהשתיל הצעיר עבר אירוע של חום יתר ולכן זמן הפריחה יהיה קצר יותר והפרחים מדולדלים ובמקרה כזה תיהנו ממנו לתקופה קצרה בלבד.
בנוסף, כשבוחרים עציץ רקפות צריך לשם לב לכך שהצמח בעל עלווה שמכסה את כל פני העציץ, כך שלא ניתן לראות את האדמה. המשמעות היא שבעת ההשקיה צריך להסיט מעט את העלים כדי להשקות את האדמה.
עלי העלווה צריכים להיות מוצקים, ללא חורים או כתמים ולא נמעכים ביד. העלים צריכים להיות חלקים ובוהקים ולא מעוותים. בדיקת העלים מצביעה על רמת ההגנה על הפקעת, מה רמת המזיקים והמחלות וכן את ההיסטוריה של הצמח (אם עבר אירועים מיוחדים).
ניתן לשמור פקעות לשנה הבאה: בגמר הפריחה השאירו את הרקפת בעציץ ויבשו אותה עד לקמילה. הסירו את שאריות העלים. שמרו את העציץ במקום מאוורר ומוצל.
השקו מחדש אחרי ראש השנה.
מידע והמלצות נוספות באתר הנוי והתחביב של חישתיל