בארץ ובעולם, חקלאים נעזרים בתנשמות כמדבירות ביולוגיות של מכרסמים. הם עושים זאת על-ידי התקנת תיבות קינון באזורים החקלאיים הרצויים. בכך גדל מספרן של התנשמות וגדל לחץ הטריפה על המכרסמים.
מדוע שיטה זו עובדת כל-כך טוב בארץ? את ההצלחה יש ליחס לשני גורמים: ראשית, לחקלאים הישראלים שקונים, בונים ומתקינים את התיבות בשדותיהם. שנית, לעובדה כי בישראל יש את ריכוז התנשמות הגדול ביותר בעולם, והללו מקננות בתיבות שאנו מציבים. אם נתעכב על הגורם הראשון, נבין שישראל מובילה בעולם בשימוש בתנשמות כמדביר ביולוגי כיוון שהחקלאי הישראלי הוא לרוב משכיל ופתוח לנסות דברים חדשים (דבר נדיר בקרב חקלאים בעולם), כמו-כן, החקלאים בארץ אוהבים טבע.
כעת הגיע הזמן שאנו כחוקרים נעניק חזרה מניסיוננו לעזרת לחקלאים.
תיבות הקינון הן האמצעי העיקרי בפרויקט התנשמות, והן נרכשות ומותקנות ע"י החקלאים עצמם, אך נדרשת הדרכה כדי שההשקעה תניב פירות. על-אף שרעיון השימוש בתנשמות מקורו בארגוני סביבה ובחוקרים אקדמאיים, גם בישראל וגם בעולם, את הטמעת השיטה מבצעים בעיקר החקלאים.
לצערנו, יש הרבה "פייק ניוז", או פרטי מידע שגויים, ברשת האינטרנט בנוגע לשימוש בתנשמות ובנוגע לעיצוב תיבות קינון. אנו גילינו שעיקר הידע על תיבות הקינון והפרויקט בארץ מגיע בעיקר מחובבי צפרות, בעלי עניין בתנשמות, אך ללא הידע וההכשרה הנדרשים בכדי להדריך את החקלאים כיצד לבנות תיבת קינון ולהתקינה (באילו חומרים יש להשתמש, מבנה התיבה, היכן למקמה וכיצד.
למשל, מצאנו כי מוצעות שיטות יקרות להצבת העמוד או שיטות שאינן יציבות דיו ועוד). לאור זאת, קיים חוסר אחידות במידע המתקבל על נתוני התיבות ושימושן. לכן ראינו חשיבות רבה, כמי שחקרו והשקיעו שנים רבות בלימוד וצבירת ניסיון בשימוש בתנשמות בחקלאות, לשתף מניסיוננו את החקלאים בכדי להביא לניצול מרבי מהשקעתם של החקלאים.
עודכן לאחרונה בתאריך 22-5-2019