הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

תיירות כפרית - חדשות ואירועים



פסח גיאולוגי - טיול במחצבות המשוקמות


הקרן לשיקום מחצבות ממליצה על טיול פסח אל המחצבות הגיאולוגיות המשוקמות. מסע מרתק אל תקופות קדומות של מליוני שנים. הכניסה ללא תשלום

שלומית קידר, פורטל החקלאות הישראלי
תאריכים: 25-3-2010

מחצבות הן צורך בחיי היום יום שלנו, משאב לחומרי גלם המיועדים לסלילת כבישים, הקמת בתים ועוד. בגמר ניצול חומרי הגלם, ננטשות המחצבות ומהוות מוקד למפגעים הסביבתיים כאשר הן הופכות למזבלות. כאשר השלכה בלתי מבוקרת של פסולת ואשפה גורמת להתרבות מזיקים לחקלאות, מכרסמים, חרקים וכד', לזיהום מי התהום בגלל שטיפת חומרים רעילים משטח המחצבה ע"י הגשמים, כאן נכנסת לפעילות הקרן לשיקום מחצבות, אשר על ידי תכנית מקצועית של מתכנני נוף ומהנדסים מחזירה לטבע את שנלקח ממנו והופכת את האתר לידידותי ותיירותי, הכולל אלמנטים שונים.

בשל האופי של החציבה באתרים אלו, הופכות חלק מהמחצבות בישראל, לאתרים גיאולוגיים כאלו שבאופן טבעי לא היינו יכולים להתבונן בעזרתן בחלקי האדמה והשכבות הרבות לעומק הקרקע. המחצבות מאפשרות לנו להתבונן מבחינה גיאולוגית בתהליכים שעברו על האזור לאורך אלפי ומיליוני שנים, כאשר הסיפור מסופר בשכבות האדמה הנחשפות עם החציבה. את הסיפור המרתק הזה, משאירים בקרן לשיקום מחצבות כפי שהוא, כך שאתרי החציבה המשוקמים הופכים למוזיאונים גיאולוגיים.

באתרים המתוחזקים על ידי רשות הטבע והגנים, ניתן לבקר ללא תשלום, והקרן לשיקום מחצבות ממליצה על סיורים מרתקים אלו בחוה"מ פסח.

ברוב המחצבות המומלצות כאן קיימים הסברים על גבי שילוט המסביר את הנושא הגיאולוגי ועל הממצאים הנראים באתר, להלן כמה מהן:

מחצבת קרני חיטין (נבי שועייב)

אדריכליות הנוף תמי סרגוסי וטלי טוך מהקרן לשיקום מחצבות, תכננו את שיקום המחצבה, תוך שימור השכבות הגיאולוגיות הוולקניות הייחודיות באתר עליהן ניתן ללמוד משילוט שהותקן באתר, הכולל איורים והסברים מילוליים הממחישים את ההתפרצות הוולקנית שהתרחשה במקום לפני 4.5 מיליון שנים.

בסיור במקום ניתן להבחין בסלעי משקע ימיים, סלעים וולקניים שונים והעתקה של "בלוקי מסלע". כמו כן מבחינים במחצבה המשוקמת בארבעה קילוחי בזלת ובשתי תופעות של הרבדת חלקיקים וולקניים (טוף), סלעי משקע ימיים, סלעים וולקניים שונים והעתקה.

סוגי הסלע הנחשפים, לפי סדר הרבדתם:
בבסיס החתך חשוף גיר ימי משוכב היטב, מתקופת האאוקן (לפני כ- 40 מיליון שנה), המכיל מעט בולבוסי צור. במקומות מסוימים הוא חומם ("נאפה") על ידי קילוח לבה לוהט שזרם עליו.
מעל מונחת קרקע אדמדמה מאובנת המצביעה על תקופה של בליית סלעי הגיר בהשפעת חשיפה לאוויר, מעליה רבוד טוף ירקרק, תוצאה של התפרצות וולקנית שהייתה מתונה בראשיתה.
סלע פירוקלסטי, בנוי משברי חומר וולקני שנפלט לאוויר בהתפרצות, וכולל: טוף שהוא סלע המורכב מחלקיקים וולקניים מלוכדים הקטנים מ- 4 מ"מ; אגלומרט - חלקיקים וולקניים גדולים, לא ממוינים, המכילים גם פצצות וולקניות, המעיד על התגברות עצמת הפעילות הוולקנית. בתוך ההר נראה בברור משפך שחור , שהינו קילוח בזלת, שהוא לבה שהתמצקה אשר התפרץ מלב האדמה.

מחצבת קרני חיטין שוקמה ע"י הקרן לשיקום מחצבות, מועצה אזורית גליל תחתון ומינהל מקרקעי ישראל במיליון שקלים, הפכה לאתר תיירות, תצפית ולימוד בו גן גיאולוגי, פתוח למבקרים, המתופעל ע"י רשות הטבע והגנים. הכניסה לאתר ללא תשלום.

במחצבה המשוקמת קרני חיטין הוקם חניון דרכים, כולל חניה מותאמת לנכים ופינות ישיבה.

לגן הגיאולוגי קרני חיטין מגיעים דרך כביש מס' 7717 הפונה מערבה מכביש הגישה המערבי לטבריה, כביש 77. אחרי הפנייה ימינה לארבל ולפני הפנייה לכפר זיתים, פונים שמאלה, דרומה, בכביש לנבי שועייב. אחרי כ- 800 מ' מגיעים לאתר המשוקם ולחנייה שבו, הנמצאים בצד הכביש ומדרום לו. מהאתר נצפים נופים מרהיבים של בקעת ארבל, הכנרת וחלקים מהגליל התחתון, העליון והגולן.

מצפור חפציבהמצפור חפציבה

סיפור ההתיישבות במקום ושחזור עמדת הכבל שהניעה את מכונות חיתוך השיש הייחודי. מחצבה זו הינה היחידה בה ניתן למצוא "שיש" אמיתי בארץ ישראל. מצפור חפציבה שוקם כחניון יום וכולל מקום התכנסות ולימוד על התופעות הגיאולוגיות הייחודיות הנחשפות במקום, תצפית מרהיבה אל נוף על עמק חרוד, שביל טיול ופינות ישיבה ומנוחה. כמו כן משתלב מצפור המחצבה המשוקמת, במסלול טיול עם ה"גן היפני" הנמצא בקיבוץ חפציבה ואתרים נוספים בגלבוע. אתר המצפור מהווה חלק מתכנית שביל נוף בית הכנסת העתיק בבית אלפא למרגלות הגלבוע המתוכנן ממחצבת חפציבה ששוקמה ועד לישוב גדעונה. השטח המשתרע על פני 80 דונם, כלול בשמורת טבע גלבוע ויתוחזק ע"י רשות הטבע והגנים. כמו כן במחצבה המשוקמת ניטעו עצי ארץ ישראל ושיחים, הוקמה מערכת השקיה, נבנו מסלעות ונסללה דרך גישה.

מחצבת חפציבה הופעלה לראשונה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת ע"י תעשיית אבן וסיד. באתר הוקמה מערכת גלגילות על עמודים שהובילו בהר כבל בעובי 4 מ"מ לחיתוך השיש הייחודי, וכיום ניתן לצפות בתהליך זה ששוחזר ביזמתו של רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שוחזר סיפור ההתיישבות במקום וחלק מחדר מכונות שהניע את הכבל על עמודי הגלגלים כ- 3 ק"מ עד מחשוף הסלע וחזרה לחדר מכונות. מתקן שפעל בזמנו 24 שעות ביממה, וחתך את השיש ללוחות. מחצבת חפציבה חושפת תופעות גיאולוגיות ייחודיות, ניתן לצפות במחדר מגמטי שהתרומם, לפני 10 מיליון שנה, ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק 1,000 מ'. כתוצאה מהמגע, עבר הדולומיט התמרה (מטמורפוזה) והתקבל "שיש חפציבה".

הכניסה למצפור ללא תשלום - איך מגיעים? לא רחוק מקיבוץ בית השיטה, פנייה לקיבוץ חפציבה. בשער הקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור המרהיב בעונה זו בה הטבע פורח באזור הגלבוע בשלל גווניו והסיור צבעוני ומרתק.

מחצבות החד"צ (חרסית דמוית צור) במכתש רמון

לראשונה בישראל מבוצע שיקום נופי, אקולוגי ופונקציונאלי משולב בשטח כה נרחב! השטח המשוקם בלב מכתש רמון "ציר צבעי רמון" , כולל חניון לילה, טיול רגלי לארוך שביל מסומן ,אזור האכלת נשרים, נקודות תצפית עם הסברים על תופעות גיאולוגיות שנחשפו במהלך עשרות שנות החציבה. לאורך הגבעות והקרקע ניתן להבחין בצבעים שונים ועזים בשכבות המסמלות תקופות ואירועי קרקע שונים המוסברים ע"י לוחיות באזור הכרייה.המתבוננים היטב בקרקע יכולים לגלות שלל מאובנים שרובם יצורים ימיים. באזור הכרייה נמצאו גם שלדי כרישים וחיות ימיות נוספות. המאובנים שמורים ואין להזיז או לקחת אותם כמובן.

מכתש רמון נחשב לייחודי בעולם החושף שכבות סלע בנות מאות מיליוני שנים ותופעות גיאולוגיות ייחודיות, המושכות המוני מבקרים מכל העולם. באזורי מכתשי הנגב פועלים לשימור הנוף הייחודי באזור תוך שיקום המחצבות, הסדרת הניקוז והסרת המפגעים.

פרויקט השיקום שעדיין לא הסתיים כולל את בורות הכרייה של החרסית דמוית צור וחרסית השוקולד שהופקו במכתש רמון במשך עשרות שנים.כחלק מהפרויקט שאושר ישוקם גם אתר המפעל הישן של חברת נגב מינרלים שפורק, בו פעלו עד לפני כ- 3 שנים מתקנים שעיבדו את חומרי הגלם, וסיפקו תעסוקה לתושבי מצפה רמון. פרויקט זה הינו חלק מתקציב כולל של שיקום מחצבות ואתרי כרייה במכתש רמון העומד על 28 מיליון ₪ ומקיף 5,000 דונם שיקום.

פרטים לגבי מחצבות נוספות באתר הקרן לשיקום מחצבות

התמונות באדיבות הקרן לשיקום מחצבות