צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבההחקלאות הישראלית עומדת בשנים האחרונות בפני אתגרים לא פשוטים, כאשר חקלאים רבים סוגרים משקים חקלאיים, בין היתר בשל הגזירות הכלכליות שמושתות עליהם על ידי הממשלה. מאידך, הצעירים ממעטים להיכנס לענף שנמצא במשבר קשה. על כל אלה, נוסף גם העדר תכנית אסטרטגית לענף החקלאות הישראלי, המצב הבטחוני ביישובים החקלאיים סמוכי הגדר בעוטף עזה, הפשיעה החקלאית ועוד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקלקראת הבחירות שיתקיימו בשבוע הבא, התקיים לפני מספר ימים כנס ארצי בהשתתפות בכירי המפלגות השונות שכותרתו: "בוחרים חקלאות", במהלכו הציגו החקלאים בפני בכירי המפלגות את דרישותיהם לקראת הקמת הממשלה הבאה. הכנס התקיים ביוזמת התאחדות חקלאי ישראל, המועצה האזורית מגידו, תנועות ההתיישבות, המועצות האזוריות ומפעלי העמק .
בכנס לקחו חלק כ- 600 חקלאים מכל רחבי הארץ, שרת המשפטים איילת שקד – הימין החדש, שר התחבורה ישראל כץ – הליכוד, יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, משה בוגי יעלון – כחול לבן, בצלאל סמוטריץ' – האיחוד הלאומי, תמר זנדברג – מרצ, עופר שלח – כחול לבן, השר לשירותי דת, יצחק וקנין – ש"ס, חיים ילין - העבודה, ח"כ עמר בר לב – העבודה, ח"כ איתן ברושי – העבודה ורם שמואלי ממפלגת כולנו.
מארגני הכנס נפרדו מראשי הלובי החקלאי בכנסת: "אנו מודים לכם בשם חקלאי ישראל על פועלכם הרב ותרומתכם החשובה למען החקלאות הישראלית, ההתיישבות וקידום המרחב הכפרי כולו" .
חה''כ עומר בר לב ממפלגת העבודה וחבר הלובי החקלאי: " דווקא כמי שאינו גדל בקיבוץ או במושב, אני מוקיר ומכיר את החשיבות של ערך החקלאות וערך ההתיישבות העובדת. את ההכרה בערך החקלאות למדתי תחת האלונקה עם בני תנועות הקיבוצים והמושבים, לכן החלטתי ללמוד חקלאות, להיות אגרונום במקצועי ולעבוד בתחנת ניסיונות. מפלגת העבודה היא שנבנתה, וגם היום בנויה על שורשי ההתיישבות העובדת. כפי שאמר אבי גבאי - כשנהיה חלק מהממשלה הבאה, נדרוש לקבל את משרד החקלאות ולהוביל שינוי דרמטי במקומה של החקלאות במדינת ישראל".
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור ״הוויכוח הגדול שלנו הוא על תפיסת העולם. כמה חשוב הייצור המקומי, החזקת הקרקע, ערך העבודה. אידיאולוגית כולם מסכימים אותנו אבל כשמדברים על מחיר, כאן מתחיל הסיפור. כל המפלגות רואות את הדברים באופן דומה לנו אבל לא את הפתרון. יש להוריד את עלויות הייצור- במים, בעובדים זרים ועוד. חייבים להחזיר את חדוות היצירה של החקלאי שקם בבוקר לפלפל, לרפת, לדיר ולמטעים. שיקום עם שמחה. למרות כל הקשיים היו לנו הישגים לחקלאות כולה בעובדים הזרים, רפורמה אדירה במים ועוד. גם אנחנו החקלאים צריכים לשנות את השיח ממסכנות וסופיות לגאווה. אנחנו פועלים להכניס את נושאי החקלאות למצעים של המפלגות ולמו״מ הקואליציוני״.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״אנו פועלים להכניס את נושאי החקלאות בכלל המפלגות וכחלק מהמו״מ להרכבת הממשלה. במאה הימים הראשונים שלאחר הבחירות על הממשלה החדשה לקבל שתי החלטות חשובות שישפיעו על עתיד החקלאות כולה: הראשונה להכין תוכנית אסטרטגית לחקלאות הישראלית והשניה להגיע להסכם בענף חלב שיאפשר את המשך קיום הענף בצורה מתוכננת. שני הדברים הללו אפשריים למען עתידה וקיומה של החקלאות הישראלית״.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "תושבי העוטף חווים טרור פסיכולוגי קשה, אבל ראש ממשלת ישראל לא מרגיש צורך להגיע ולפגוש אותם כי הם לא מצביעים עבורו. ביקרתי אתמול ביחד עם מטה התנועה הקיבוצית בקיבוצים צמודי הגדר בעוטף עזה. חברי הקיבוצים האלה חיים בחודשים האחרונים תחת טרור פסיכולוגי קשה. בניגוד גמור למסורת תרבות ההנהגה במדינת ישראל ב-60 השנים הראשונות, ראש ממשלת ישראל לא מרגיש שום צורך לבוא לתמוך בהם. כי הם לא מצביעים עבורו".
מאיר הוסיף: "באתי לכאן לדבר על חקלאות, אז הנה חקלאות: יום שלם עסקנו בלימוד אופקי התעסוקה החדשים בעוטף עזה, אבל היתרון היחסי הגדול של עוטף עזה הוא בשני ענפים - גידול תפוחי אדמה. וענף החלב. הרפתות הטובות בישראל הן שם. אני תובע ממקבלי ההחלטות לשמור על הפרנסה הזאת, כפרנסה המכבדת את העובדים בה. אם תושבי ישראל יידעו שהמילקי יעלה עוד כמה אגורות אבל המשמעות היא רווחה גדולה יותר לתושבי עוטף עזה אין לי ספק שהם יהיו מוכנים לשלם את המחיר. המציאות בעוטף עזה מוכיחה את מה שממשלת נתניהו מנסה למחוק ציונות משמעותה חקלאות עברית ועיבוד האדמה בכל מחיר. נתניהו שכח שהציונות היא לא רק כלכלה. כולנו בעד הוזלת יוקר המחיה, אבל זהו לא נושא אחד ויחיד. יש עוד שיקולים, חשובים יותר. זה המחיר שאנו כמדינה משלמים על עצמאותנו. כאן לא שווייץ*
''אנחנו נאבקים על זכותנו לחיות כאן'' אמר ניר מאיר. ''הציבור מחויב לתמוך באלה העומדים בשמו, בחזית, אבל הממשלה הסירה כל אחריות והשאירה את תושבי העוטף להתמודד לבדם מול טרור החמאס. אני תובע ממקבלי ההחלטות לשמור על הפרנסה של החקלאים בעוטף. הציונות, משמעותה חקלאות עברית וגיבוי ותמיכה, כלכלית ומוראלית, ליישובים ולתושבים השומרים יום יום ולילה לילה על גבולות המדינה. מי שאינו מבין זאת לא ראוי יותר להיות ראש ממשלת ישראל".
מנכ"ל מועצת הדבש, זאב מידן: ''הממשלה הבאה שתקום חייבת להיות מחויבת לתמיכה גורפת בחקלאות, ענף אשר לא זכה לטיפול הולם בשנים האחרונות. כמו כן, חובה לסבסד חקלאות, במקום להעמיס על החקלאים תקנות, הגבלות ומיסים, כמו גם פתיחת יבוא, שפוגעת בחקלאי ישראל. על הממשלה לקדם חקלאות לקיום ייצור מזון באופן עצמאי, ללא תלות במדינות אחרות''.
''יש לנו קושי לשכנע את הבנים, להמשיך לעסוק בחקלאות שהפכה, לצערנו, לענף שאינו אטרקטיבי ואינו רווחי'' הוסיף מידן. ''הממשלה שכחה, כי החקלאות אף שומרת על שטחי הלאום של המדינה. אני מקווה, כי הממשלה הבאה תשמור על מועצות הייצור והרגולציה, בכדי להגן על החקלאות וליצור סדר ושמירה על החקלאות בכלל וענף הדבש ודבורי הדבש בפרט, אשר נעלמות מהעולם, זאת למען הבטחת ייצור מזון מהצומח" עוד מוסיף מידן: "יש לחזק בממשלה את משרד החקלאות, שיהיה עוצמתי וחזק, תוך גיבוי מלא מרוה"מ ומשרד האוצר".
שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, ממפלגת כחול-לבן: "יש היום מדיניות בנושא החקלאות והיא נגד חקלאות. הייתי עד לפני שנתיים וחצי בממשלה ואני אומר שאין תכנון רב שנתי בשום תחום מלבד הביטחון. כאשר לא מעבדים קרקע, אנחנו מאבדים אותה. יש התנכלות מכוונת לחקלאים כדי שיתייאשו. במקום לעודד התיישבות של דור ממשיך, לא תהיה התיישבות. תנו עדיפות לדור ממשיך. מה שעושים לחקלאים זה אירועים של פלילי- לאומני. זה טרור חקלאי. יש הסתכלות על החקלאי כמי שנמצא אחרון בסדרי העדיפויות. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו על מנת שמשרד החקלאות יהיה בידי כחול לבן''
יו''ר מפלגת העבודה אבי גבאי: ״אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי מאז הצטרפותי למפלגת העבודה זה להכיר את החקלאים במדינת ישראל. אנחנו בכנס בוחרים חקלאות וההסתכלות על החקלאות ככלכלה - כל התעשיה הקיבוצית לא היתה קיימת בלי חקלאות. תפקיד שר החקלאות זה להצמיח את החקלאות ולגרום לשגשוגה. רוב ההוצאות שהפכו לעול על החקלאים הם בגלל שהממשלה גרמה לה לכך. מפלגת העבודה היא המפלגה של החקלאות. לא יהיה מי שישמור על החקלאות בלי מפלגת העבודה״.
שרת המשפטים איילת שקד: ״כשנכנסתי לפוליטיקה רציתי לקחת את משרד החקלאות אבל קיבלתי את תיק המשפטים. לצערי למגזר החקלאי אין לו מספיק ייצוג בכנסת. בעבר היה לו כוח פוליטי משמעותי . במפלגה שלנו אנחנו משקיעים ומאמינים בחקלאות. צריך להסתכל על החקלאות כערך ולא כענף כלכלי. הימין החדש יכניס להסכמים הקואליציוניים את נושאי החקלאות שאנחנו מאמינים בהם. בסופו של יום השר שהכי משפיע על החקלאות הוא שר האוצר שמכין את חוק ההסדרים. לגבי הותמ״ל, יש היגיון בותמ״ל- בגלל משבר הדיור . המדינה צריכה לבנות אבל צריך לשפר את חוק הותמ״ל ולתעדף קרקע שהיא מעובדת תיפגע פחות״.
מ"מ שר החוץ, שר התחבורה ושר המודיעין, ישראל כץ: ״הירי על יישובי הדרום ולטווחים שונים: קיבוצי ומושבי עוטף עזה ותל אביב ומשמרת, נמצאים באותו דין והתחייבות. אין סיכוי שבדור הזה תושבי עזה יוותרו על אותה אדמה שהם רוצים להגיע אליה בתוך מדינת ישראל. הנהגת החמאס אחראי למצבם של העזתים ולתוקפנות כלפי ישראל. אין הבדל בין הכסף מקטאר לכסף מאבו מאזן''.
''הרכבת לדרום ולאילת תחזק את ההתיישבות. 60 אחוז משטח המדינה הוא מדברי ולא מיושב והרכבות יביאו לצמיחת וריבוי יישובים. בכל פעם שמגיע דיון בממשלה בנושא החקלאות, אני אומר שאם רוצים לשמר את החקלאות ולחזק אותה בכל תחומי המדינה חייבים לעבור לשיטה של סבסוד ישיר למגדל משום שאחרת אין אפשרות לקיים כאן חקלאות. הדבר שצריך לעשות אחרי הבחירות זה לקיים דיון ולהביא תכנית שמבוססת על העקרונות האלה ואז לא נהיה תלויים כל פעם בזה שפקידי האוצר יקבעו מי יפול ומי יקום. המאבק למען החקלאות הוא נגד הזרם ולכן צריך לעצב שיטה שתאפשר לחקלאות להמשיך ולהתקיים'' אמר השר כץ.
יו״ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג׳ג׳: ״אני מגיע הנה אחרי 24 שעות מתוחות בדרום. אני מבקש להגיד תודה לחיילי צהל ששומרים עלינו ולציין את גבורתם של תושבי העוטף והדרום, כמו גם את ראשי הרשויות, שכבר למודי ניסיון בסבבי הסלמה והשגרה הפכה לשגרת חירום, הכוללת הפרות סדר על הגבול, הפרות שנשמעות היטב ביישובים, הפרחת בלונים והצתת שדותינו. ותושבי הדרום והחקלאים שומרים בגאון על קרקעות המדינה, מסמנים את הגבולות ומעבדים עד התלם האחרון. רק לפני שבוע יצאנו לקציר מוקדם, על מנת למנוע את ההצתות, והחקלאים סופגים הפסדים רבים בשל כך, העיקר למנוע את המראות של השדות השרופים שראינו בשנה שעברה ולחזק את מוראל התושבים". עוד הוסיף חג׳ג׳ ״על אף שהחקלאות היא נכס אסטרטגי-לאומי, היא לא זכתה עד כה ליחס הראוי. ומהיום אנחנו אומרים עד כאן! היום בכל המפלגות יודעים שהחקלאים הם כח אלקטוראלי. אנחנו נפגשים עם ראשי המפלגות לפגישות אישיות, ואני מוכרח לציין שיש שינוי בתפיסה וניתן לראות זאת במצעי המפלגות.״
ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי שאירח, יזם וארגן את הכנס אמר: "ממשלת ישראל חייבת לפעול בעוצמה מול הטרור אך בד בבד לפעול בכל דרך לייצר הסדרים לטווח ארוך ולהביא תקווה לעם. החקלאות היא לא עוד סקטור או קבוצת לחץ אלא היא ערך ואינטרס לאומי ממדרגה ראשונה״.
חולבסקי הוסיף: ״אני קורא לכל המפלגות להתנגד לשדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל, זה לא נימבי, זאת הגנה ושמירה על העמק הנפלא של התיישבות וחקלאות וזה צורך אסטרטגי לאומי, ערכי ומעשי, גאוגרפי ודמוגרפי בראייה של עשרות שנים לעתיד – שדה תעופה בנגב. אני קורא לכל המפלגות לתמוך בביטול חוק הותמ"ל. הותמ"ל הוא מוסד כוחני, חד צדדי, אנטי תכנוני, היסטרי ורע מאוד למדינה, להתיישבות ולחקלאות. יש לבטל אותו ולחזור לתכנון שפוי, מאוזן וחכם שמביא בחשבון את הצורך לפיתוח עירוני, התחדשות עירונית ושמירה על המרחב הכפרי, החקלאות וההתיישבות. אני קורא לכל המפלגות לתמוך בחקיקה מרחיקת לכת נגד הטרור החקלאי ולתמוך בהקצאת משאבים משמעותיים לאכיפה קשוחה ובלתי מתפשרת בנושא כאוב זה".
יו"ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יאיר ריינמן: "האינטרס בקיומה של חקלאות משגשגת היא קודם לכל של המדינה ורק לאחר מכן של החקלאים. המדינה אולי איננה אחראית על הגורמים למשבר בה מצויה החקלאות, אך לה, לצד החקלאים, האחריות והכלים למציאת פתרונות. על כלל המפלגות להתחייב כי לצד התמיכה ההצהרתית בחקלאות, יפעלו ביחד עם החקלאים ליצירת תשתית שתאפשר קיומה של חקלאות ישראלית כענף משקי משגשג, ובראש הדברים יתמכו ויפעלו לחקיקת חוק ״החקלאות״ בכנסת הבאה''.
מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן: "המדיניות של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים הראו כי המרחב הכפרי חייב ליזום שינוי כדי שהמדינה תגבש מדיניות אחרת כפי שזו מתרחשת בעולם המודרני. ממשל חדש הוא הזדמנות לעודד בחירה של מפלגות שהחקלאות והמרחב הכפרי חשוב להם. זה קורה באירופה ובארצות רבות אחרות ולטובת המדינה ואזרחיה חשוב שזה יקרה בישראל".
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת: "החקלאות מבטאת את החיבור שלנו לאדמה, לארץ ישראל כבית חיינו, לשורשים שלנו במקום התלישות שאפיינה את חיינו בגלות. מי שמחובר לשורש, יהיה מחובר לזהותו לתרבותו, ולא ישכח את עצמו. לכן יש כאן ערך לאומי עמוק שמעבר לאינטרסים הכלכליים. כדברי הרצל את הציונות יש לקיים בכלים מתחדשים "בכל האמצעים של ההווה". החקלאות זקוקה להתחדשות ולחדשנות, כדי להתקיים ולהתפתח בתחרות הוגנת, ולכן חוץ מחוק החקלאות ותכנית לאומית כוללת, המפתח תלוי בהתחדשות ובחדשנות. האתגר חוזר לפתחנו כחקלאים להיחלץ ולהיות חלק מהתחדשות זו, ולהכין את הכלים ליישום חקלאות חדשה".
מנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן: "אין יום שעובר שלא פונה חקלאי לשומר החדש לקבלת סיוע לספר ולשתף במקרי פלישה, הצתה, גניבה, פרוטקשן ועוד. יש לנו חקלאים וחקלאות נהדרת אבל ללא שינוי תפיסה לגביה נאבד את אחד האוצרות היקרים במדינה. ערב הבחירות, מצופה ממי שעומד לייצג את הציבור בכנסת ובממשלה להכיר בסכנת אובדן המשילות ונטישת הקרקעות. זה לא הבעיה של החקלאים זו בעיה לאומית שמחייבת תכנית פעולה. עתיד החקלאות יצמח בפרויקט ממשלתי לאומי של בניית דור החקלאים הבאים, בהכנסת תחום החקלאות כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך החל מגיל גן ועל ידי חיזוק התשתיות שיאפשרו מחקר ופיתוח של חקלאות העתיד״.
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר: "לא ייתכן חקלאות בלי מים במחיר סביר, באיכות ובכמות מספקת, שמירת הקרקע - הפיתוח המואץ נוגס בקרקע הפורייה החקלאית, יש לתמוך ולסייע לחקלאות כמקובל בעולם". בצר הוסיף: "יש להתנגד נחרצות להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. הדבר יפגע בחקלאות, בשמירת השטחים הירוקים ובאיכות הסביבה, ויהרוס את האופי המיוחד של העמק המהווה נכס היסטורי ולאומי למדינת ישראל. בבחירות הקרובות, החקלאים יבחרו במי שיתחייב מראש לפעול לשמירת עתיד החקלאות והחקלאים".
עו"ד גיל עוז ממשרד עוז, כוחן, בטשא לוטן עינב ושות' שהנחה את הכנס אמר: "אנחנו לא נלך עוד שבי אחר סמלים המבטאים ציונות. לא דרגות, לא כיפות סרוגות, לא הצהרות ולא מצעים יפים. התחייבו עבור מדינת ישראל לטפל במשבר החקלאות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים או שלא נצביע עבורכם! עלינו לומר בקול ברור לכל מנהיגי המפלגות, הכנס הזה הוא קו פרשת המים מבחינתנו. עלינו לדעת היום האם אתם אתנו? האם אתם ראויים לתמיכת ציבור החקלאים? והם אתם ראויים להיקרא מפלגה ציונית?".
