עובדים זרים בחקלאות בערבה, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהועדת הכספים פתחה היום (ב') את מושב החורף בדיון המשך לעניין היטל העסקת עובדים זרים בענפי המשק השונים - חקלאות, סיעוד, מסעדנות, בנייה, תיירות וניקיון. מהדיון עלה, כי ההיטל אין משיג את מטרתו בהעסקת עובדים ישראליים שלא מעוניינים לעבוד בענפים אלו, גורם לקשיים כלכליים ותורם להעלאת יוקר המחייה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקבמהלך הדיון קראו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וחברי כנסת נוספים לביטול ההיטלים בענפים שונים, נוכח העובדה שאלה לא גרמו לכניסת עובדים ישראלים לאותם תחומים ורק הקשו על בעלי העסקים בישראל, במיוחד בתחומי העיסוק שישראלים אינם מעוניינים לעבוד בהם, וכן ההיטל בחקלאות שהושהה בהוראת שעה מ-2016 ל-3 שנים, עד 2019
יו"ר הוועדה קרא לשר האוצר להתגייס לנושא באמצעות חקיקה לגבי כל אחד מהתחומים, וקרא ליתר חברי הוועדה לביטול מידי של המיסוי בענף המסעדנות בו מגיעים עסקים רבים לכדי פשיטת רגל, לצד ביטול מדורג ביתר התחומים והזרמת עובדים זרים באופן מוסדר במקביל.
ח"כ מירב בן ארי ציינה כי שר האוצר מגויס לעניין המסעדנות, אך יש לבחון האם יש מניעים פוליטיים מאחורי הקריאה לביטול המיסוי. אנשי המקצוע בתחומים השונים הצביעו על קושי לגייס עובדים ישראלים ולצד כך קבלו על העלויות הגבוהות שבהעסקת עובדים זרים נוכח נטל המס.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מבקש להעלות לדיון היום את כל הנושא של היטל העסקת עובדים זרים, כולל החקלאות, כל ההיטל הזה לדעתי מיותר וצריך למצוא לו פתרונות. אנחנו מדברים על חקלאות, בנייה, מסעדנות ותיירות – קיימנו דיון ספציפי על המסעדנות, הגענו להסכמה על הרע במיעוטו כדי שאנשים לא יקרסו ונבקש לבטל את המס נוכח המצב שם מידית. בחקלאות ביטלנו בהוראת שעה מ-2016 ל-3 שנים, עד 2019, נצטרך לבטל את המס הזה, שלא יתקיים יותר''.
גפני הוסיף ואמר: ''נצרך לדבר גם על הסיעוד והבנייה, נכין על הכל חוקים, נידבר עם שר האוצר, לדעת כל החברים כאן המס מיותר לחלוטין, הוא לא השיג את מטרתו, אין עובד ישראלי שבגלל המס הזה התחיל לעבוד בחקלאות, בבנייה, אין דבר כזה. רוצים לעשות מס לשם הכנסה תמסו, לא שקר בעיני כולם עם מס מיותר. אני מבקש שזה יעשה בדיון עם האוצר, אבל בחקלאות והמסעדנות זה צריך להיעשות מהר".
יו''ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ איתן ברושי: "הממשלה יודעת שבחלק מהתחומים כמו החקלאות אין חקלאות מתקדמת בלי עובדים זרים וכוחות מחוץ המדינה, הממשלה יודעת שהיא מונעת את עבודת הפלסטינים שהייתה חלק חשוב מעבודת החקלאות ותחומים נוספים, לא אפשרו עובדים ירדנים לחקלאות. המדינה הפכה את העובדים הזרים שהם חוסר ברירה למקור הכנסה לקופת האוצר''.
''מדיניות הממשלה'' הוסיף ברושי, ''היא לקחת את מצוקת כח העבודה ולהפוך את העובדים הזרים למקור הכנסה לקופתה. האבסורד הגדול ביותר הוא שהעובד הזר אשר מקבל את כל הזכויות הסוציאליות, כולל פנסיה, מוגן יותר מהמעסיק שלו. האלטרנטיבה היא להפוך ראשית את הוויתור על מס המעסיקים בגובה 160 מיליון ₪ בשנה מהוראת שעה להוראה קבועה. הדבר השני הוא לצמצם את העלויות שהמדינה מטילה על כח האדם שהיא תומכת בהבאתו. לא ניתן לעודד הבאת עובדים זרים למקצועות השונים ולהטיל על המעסיקים את העלויות הרבות הכרוכות בכך".
אבשלום וילן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל: "היו את כל ההתחייבויות שזה מס זמני, כלכלת ישראל במצב סביר פלוס ולדעת כולם זה לא היטל שנכון כלכלית. אני מציע להיכנס למהלך מדורג עד 2021 -2022 לביטול ההיטל בכל התחומים".
ח"כ מיכל רוזין: "הושקעו כספים בלנסות להביא עובדים גם לתחום הבנייה, גם לחקלאות, גם למלונאות, המטרה להביא לעבודה עברית לא אבדה לצד כך זה לא העניין. יש מהענפים האלה שמשלמים משכורות טובות, זה לא נכון שהמעסיקים רוצים דווקא את העובדים הזרים, אנחנו מאשימים שלא בצדק את העובדים הזרים והמעסיקים, ההעסקה של הזרים גם מונעת פשיעה, יש לבטל את המס".
ח"כ מיקי זוהר: "אני מבקש שבסוף הדיון נוציא פנייה מסודרת לשר האוצר כחלון לבטל את המס הזה ובכך גם נפחית את העלויות היקרות כמעט בכל תחום, כך נאפשר למעסיקים פחות עומס רגולטורי וגם נפחית את יוקר המחייה, זו העת, עוד מעט בחירות".
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "בשולחן הזה מה ששולט זה יוקר המחייה, כל שקל שמשלמים למישהו מביא לכך שאו שהמוצר מתייקר לצרכן או שהוא יקר מידי ולא ניתן למכורו והעסק פושט רגל. במדינת ישראל גובים מיליארד ו-200 מיליון ₪ בכל שנה על העובדים הזרים בענפים השונים, ברור שהמטרה היא תקציבית, זה לא תורם להעסקת עובדים ישראלים, אז תעלו מיסים ותפסיקו לספר לציבור שמורידים וביד השנייה תעלו אותם".
ח"כ יצחק ועקנין: "זה מצב בלתי אפשרי, אם המדינה חושבת שיש לה עודף של עובדים לבניין למשל שתאמר את זה, אבל זה לא נכון. כחלון בשנים האחרונות מכניס עובדים בכמויות אדירות לתחום. עובדים זרים זה לא דבר זול, זה עולה לחקלאי הרבה מאוד, זה הולך ישירות לעלויות של הצרכן. אנחנו לא צריכים להאריך את המס הזה לכלל ענפי המשק".
שניאור, בעלי בית אבות: "יש היטל על סיעוד בגובה 20 אחוז לכל עובד זר בבתי האבות מנגד למי שמביא עובד פרטי לביתו יש פטור מוחלט, אנחנו מבקשים להשוות את המצב. אין לנו יכולת להעסיק ישראלים, לא משנה כמה נשלם, עובדים ישראלים לא רוצים להגיע לתחום הסיעוד שהינו מאוד קשה ואנחנו לא יכולים להותיר בתי אבות ללא מטפלים".
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות: "רשות המיסים גובה מהענף שלנו כ-100 מיליון ₪ כאשר הרשות לא מצליחה לגבות חלק גדול מהכסף כי העסקים קורסים לפני כן ויש פשיטות רגל, זה קורה כל יום. היום באין אבטלה, ההיטל רק גדל ועומד על יותר מ-20 אחוז, זה הורג אותנו. אין אלטרנטיבה, אין עובדים אחרים. אנחנו לא ארגון זכויות אדם, אנחנו צריכים עובדים, עלות עובד כזה ששוטף כלים במטבח זה 15 אלף ₪, אנחנו מעסיקים אותם כי אף אחד לא מוכן לעשות את העבודה הזו. אנחנו לא מרגישים שהדבר עומד על הפרק מבחינת השר".
ח"כ מירב בן ארי: "יש ניסיון לפתור את הבעיה, העניין ש-60 אחוז מהעסקים כבר שילמו את הסכומים. השאלה האם ההתנגדות למס נובעת משיקולים כלכלים או משיקולים פוליטיים, כל אדם מהישוב היה מבין שהעסקים בקריסה, שר האוצר מגויס, כולם בעניין, ניתן לעשות את זה". ח"כ גפני: "ההחלטה מתחילה בכלכלה, לדעתי שר האוצר רוצה לבטל את המס על המסעדנות, אפשר לומר שזה כלכלי, אפשר לומר שזה פוליטי, אנחנו חיים בבניין פוליטי, החלטות הם גם פוליטיות – אם מסעדות קורסות נצטרך להסביר למה".
ח"כ עודד פורר: "הבעיה היא לא רק במסעדות, מי שמעסיק עובד זר שבוי בידיים של העובד כי הוא לא יכול לשחרר אותו. ממשלת ישראל צריכה לגבש מדיניות לגבי עובדים זרים. ככל שלא עושים את זה מסודר זה נתקעים עם מסתננים. אני מציע לפתוח עוד מכסות לעובדים זרים בתחומים האלה בצורה מסודרת ומהצד השני כן להטיל היטלים על מסתננים, אני רוצה שהמסתננים יצאו החוצה ויבואו עובדים זרים אחרים לתקופה קצובה בצורה מסודרת ברישיון".
יצחק גורביץ, התאחדות בוני הארץ: "מספר הישראלים הגיע בענף הבנייה לשיא, הישראלים נכנסו בזכות הזרים והפלסטינים, אם יכולנו להעלות את מספרם היה עולה גם מספר הישראלים כי לצד כל עובד ישראלי אנחנו צריכים 3-4 עובדים שיעשו את העבודות הרטובות. היעדר העובדים מעקב את הבנייה. אנחנו משלמים 15 אחוז מס על כל עובד זר, זה 4 אחוז ייקור בעלויות הבנייה כתוצאה מאותו היטל".
מוריה ברוט, משרד העבודה והרווחה: "חשוב לשים לב שמדיניות של אגרות כן מגינה על עובדים ישראלים, התקבלו במקביל כמה החלטות בתקופה האחרונה לעניין סיוע להעסקת עובדים זרים. חשוב מבחינתנו לראות את ההשלכות אם יבוטלו אגרות, מה יקרה כאשר יכנסו יותר עובדים זרים לענפים האלה. לעניין עובדים סיעודיים נעשו כמה וכמה צעדים".
אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר: "אני מצטרף לדברים של מוריה. יש השפעה של העסקת עובדים זרים, לא סתם יצא דו"ח בנושא, המטרה היא להשוות את העלויות של עובדים זרים לאלה של עובדים ישראלים".
ח"כ דודי אמסלם: "חשבתם שההיטלים יביאו עובדים צעירים ישראלים ולא באו, אז מה יוצא מזה? לכן הדבר צריך להיעצר".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון "אנחנו רוצים לבטל את ההיטל על העובדים הזרים, כדי לא לערב סוגיה שהיא שונה, אני רוצה להפריד בין המסתננים לעובדים שהם עובדים חוקיים שמביאים אותם למטרה מסוימת - לעבוד. לכן הפתרון מדבר בשלב זה על עובדים זרים חוקיים, בנוגע למסתננים יצטרכו לדון בנפרד. הסיעוד הוא במצב הקשה ביותר, אי אפשר להביא עובדים, מעלים את המחירים ואחר כך אנחנו רואים מה קורה עם התעללויות בזקנים, אני מבקש להגדיל את המכסות, שיהיו מכסות יותר גדולות ללא מסתננים ואז ב-3 שנים בהליך מדורג מבטלים את ההיטל. כך בכל התחומים, יהיו מכסות עובדים יותר גבוהות בסופו של הליך ומבטלים את ההיטל באופן מדורג. במסעדנות אני רוצה לעשות זאת באופן מידי. חשוב לי לדעת בכמה כסף מדובר בכל ענף, אני מצפה לתשובות מהאוצר. אני מבקש תשובות, זו סוגיה חברתית מהמדרגה הראשונה, במקביל נצטרך למצוא מתווה גם בנוגע למסתננים".
