צילום: באדיבות ארגון 'לקט ישראל' - בנק המזון הלאומישנתיים מאז שעברה בקריאה טרומית, ויום לפני יום המזון העולמי, אישרה היום (ב') ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הצעת חוק לעידוד תרומת עודפי מזון בישראל, ובשבוע היא צפויה לעלות לקריאה שניה ושלישית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמשמעות ההצעה, כי מי שתורם מזון ו/או מחלק אותו, יהיה פטור מאחריות אם לא התרשל ואם לא הפר את החוק.
הצעת חוק זו מקודמת במרץ בשנתיים אלו על ידי יוזמיה, חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יחיאל חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס, שולי מועלם ומרדכי יוגב - בסיוע לקט ישראל.
מטרת החוק 'לעידוד הצלת עודפי מזון', הידוע בכינויו "חוק השומרוני הטוב" וקיים כבר שנים בארה"ב, היא הגנה על תורמי מזון ועמותות מזון, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם.
היא נועדה בראש ובראשונה להסיר ממי שמעוניין לתרום מזון את החשש שמא יישא באחריות במקרה שבו יגרם נזק מהמזון שנתרם. בנוסף, הוסיפה הוועדה להצעת החוק סעיף הקובע כי שר הבריאות יעניק אחת לשנה אות הכרה לעסקים התורמים מזון על פי אמות מידה שיקבע.
על פי הנתונים שעולים מדו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל של ארגון לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, כ-33% מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד לאורך שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונאות והצריכה. מדובר בכ-2.3 מיליון טון מזון בשנה, בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל, המהווים 1.6% מהתוצר הלאומי. מתוכו, כ-50% הינו אובדן שאינו ראוי למאכל, ואינו בר-הצלה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: ''כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק ובתי מלון – נזרק. הסיבה העיקרית לכך שמוסדות אלו אינם מוכנים לתרום את המזון במקום להשליכו לפח, הוא החשש מחשיפה לתביעות. לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, משנת 1980, האחריות לפיצויים על נזק גוף שנגרם כתוצאה מפגם במוצר, לרבות מזון, מוטלת על היצרן. כמו כן, נטל ההוכחה נופל על היצרן להוכיח כי הפגם נוצר לאחר שהמוצר יצא משליטתו. זהו נטל כבד אשר מביא לכך שבעלי המוסדות האמורים מעדיפים שלא להסתכן בתרומת המזון העודף."
צילום: באדיבות ארגון 'לקט ישראל'היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד ענת מימין הבהירה כי הצעת החוק אינה משנה בפועל את מצב האחריות המשפטית הקיים בחוק, אלא נועדה להבהיר לתורמים פוטנציאליים שאם יפעלו על פי הנדרש בחוק לא יוכלו להינזק מהתרומה, וכאן כוחה בעידוד והגדלת היקף התרומות.
ח"כ אורי מקלב: "כל ילד שלישי סובל מעוני וממחסור במזון ועלינו לעשות מאמץ כדי להביא פתרון ויש פתרונות. אנחנו לא מדברים פה על שאריות מזון שנזרקים לפח, אלא במזון איכותי שהיה נמכר בכסף מלא. מדובר בארגונים שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו בנושא זה רוצים לייצג את החלשים והרעבים".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "אני מברכת על צעד נוסף בדרך לתיקון משמעותי להצלת מזון ראוי עבור אוכלוסיות שידן אינה משגת. ועדת הרווחה סיימה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית על מנת שמזון ראוי לא ייזרק אלא יגיע לאלפי ילדים, קשישים ומשפחות בישראל שזקוקות לו".
ח"כ יחיאל (חיליק) בר: "הצעת החוק מעמידה את ישראל באותו קו בהצלת מזון ובדאגה לשכבות החלשות כמו מדינות אחרות בעולם דוגמת ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. כולי תקוה שמדובר בצעד ראשון מיני רבים בתחום הצלת המזון, אשר משתמש במשאבים הקיימים ותורם חברתית, כלכלית ולאיכות הסביבה".
ח"כ שולי מועלם: "אחד מבסיסי הקיום של החברה הישראלית הוא ערכים של ערבות הדדית, דאגה לזולת ועשיית חסד. ישראל של היום היא חברת שפע ויחד עם זה ישנה מציאות של ילדים וקשישים רעבים ומשפחות שהתזונה שלהן לא מספקת. מאידך טונות של מזון מרקיב או מושל לפח מסיבות שרובן המכריע טכניות ולוגיסטיות. אסור לנו להשלים עם אובדן של מזון רב כל כך. אישורו של החוק להצלת מזון יאפשר העברת המזון בצורה תקינה ובריאה לעשרות אלפי משפחות, מהלך שממנו כולנו נרוויח".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, ארגון אשר שותף לקידום הצעת החוק: "חוק עידוד תרומות מזון פותח פתח למאות ארגונים וחברות עסקיות שיש ברשותם מדי יום עודפי מזון טובים וראויים ושאינם לוקחים חלק בתרומות מזון כיום, בשל חוסר הוודאות לגבי ההגנה. על פי ההערכות, החוק ישלש את היקף תרומות המזון, וירחיב את הפעילות של הצלת מזון, וזו הזדמנות אדירה לתת מענה לחוסר הביטחון התזונתי ולצמצם פערים חברתיים בישראל. זו גם הזדמנות של ישראל להצטרף למדינות רבות אחרות שכבר הסדירו את הנושא בחוק, לטובת המאבק בבזבוז מזון".
יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף בירך את כל המעורבים בקידום הצעת החוק ואמר "זה מהלך אדיר של תרומה לשם שמיים, אני גאה להיות שותף ליוזמה".
להשלמת הליך החקיקה תעלה הצעת החוק כאמור להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
