הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


עדות לתעשיית אלכוהול הקדומה ביותר בעולם התגלתה בכרמל


במערת רקפת שבכרמל התגלו עדויות לתעשייה לייצור בירה ע''י בני התרבות הנטופית אשר חיו כאן לפני 13 אלף שנים, והיו מן הראשונים בעולם שעברו להתיישבות קבע. החוקרים: ביצוע הפעולות הנדרשות לייצור האלכוהול דרשו מאמץ והתמקצעות גדולה

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  13-10-2018



המכתשים החצובים באבן לאחסון הדגנים לפני ואחרי ההתססה, צילום: דני נדל - באדיבות אוניברסיטת חיפה

העדות הקדומה ביותר בעולם ליצור אלכוהול, התגלתה לאחרונה במערת רקפת שבכרמל, זאת במסגרת מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סטנפורד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו לפני כ-13 אלף שנים, והוא מקדים בכחמשת אלפים שנים את האתר הקדום ביותר שהתגלה עד כה, בצפון סין.

"מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו את הקברים במצע של פרחים. גילינו את היכולות הטכנולוגיות שלהם דרך מגוון של כלים וכעת אנחנו מגלים שהם ייצרו בירה וצרכו אותה, ככל הנראה בטקסים מיוחדים", אומר פרופ' דני נדל ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירות במערת רקפת.

בני התרבות הנטופית, שחיו לפני כ-15,000-11,500 שנים, היו מן הראשונים בעולם לנטוש את חיי הנוודות ולעבור להתיישבות קבע הכוללת הקמת מבנים בעלי יסודות אבן. הר הכרמל היה מן החשובים והצפופים במערכת היישוב הנטופית, ואתרים נאטופים בכרמל ובסביבתו נחקרים ע"י ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה כבר עשרות שנים.


מערת רקפת בכרמל, צילום: ענת רגב-גיסיס ודני נדל - באדיבות אוניברסיטת חיפה

במחקרים קודמים במערת רקפת גילה פרופ' נדל קברים נטופים ועדויות לכך שהקברים רופדו על ידי מצע של פרחים ועלים. ממצא נוסף שנמצא באתר היה עשרות מכתשים החצובים באבן, בעומק של כמה עשרות סנטימטרים, שתוארכו לתקופה של לפני כ-13 אלף שנים.

המחקר הנוכחי, לו היו שותפים גם פרופ' דני רוזנברג מהמעבדה לחקר כלי אבן עתיקים במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, התמקד בבדיקה של שרידי עמילנים ופיטוליתים המייצגים שרידי משקעים שנמצאו בשלושה המכתשים האלה וכן במחקר של סימני שימוש מיקרוסקופיים.

הבדיקה הראשונה הראתה עדויות למספר דגנים שונים שאוחסנו באותם מכתשים, בין היתר חיטה, שעורה, שיבולת שועל, קטניות ופשתן. בבדיקה המיקרוסקופית התגלו בשניים מתוך שלושת המכתשים שרידים מיקרוסקופיים של גרגרי עמילן שעברו שינויים מורפולוגים המתאימים לשינויים שעובר גרגר בעמילן במקרה של התססה.


צוות החפירה, צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה

לדברי החוקרים, העדויות מראות שהמכתשים שימשו לאחסון של דגנים לפני שלב ההתססה ואחרי שלב ההתססה. במכתש השלישי נמצאו עדויות לכך שהוא שימש לאחסון, אבל גם ככלי קיבול שבו ניתן להכות ולכתוש את גרגרי הדגנים, שלב הכרחי בהתססה.

המזון אוחסן ככל הנראה בסוג של סלים שהקלו על הוצאת והכנסת המזון למכתשים, זאת לאור שאריות של סיבים שנמצאו גם הם בתחתית המכתשים, כאשר הבדיקה המיקרוסקופית הראתה עדויות לכך שהסיבים סובבו ועובדו בצורה שמתאימה לדפוס של סלים קלועים.

"יצירת המכתשים הללו בתוך האבן, ואחר כך ביצוע הפעולות הנדרשות כדי לייצר אלכוהול דרשו מאמץ והתמקצעות גדולה, מה שמעיד על החשיבות הטקסית הרבה שבני התרבות הנטופית נתנו ליצירת האלכוהול. מכיוון שהם היו הראשונים להשקיע מאמץ ניכר גם בטקסי ומנהגי הקבורה שלהם, אין זה מן הנמנע שיצירת האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנטופית", אומר פרופ' נדל.