הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מעסיקים בענף החקלאות יפרישו כספים עבור תנאים סוציאליים לעובד זר


על פי התקנות שאושרו היום, הפיקדון בגובה 516 ₪ יבטיח את ההפרשות הסוציאליות לצורכי פנסיה, פיצויי פיטורים ועוד, וכן את תנאי ההעסקה המגיעים לעובד הזר. הכסף יינתן לעובד עם יציאתו מישראל

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  10-07-2018



עובדים זרים בחקלאות, צילום: מוטי אביבי

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום תקנות של שרי הפנים והעבודה והרווחה, לפיהן מעסיק בענף החקלאות יפקיד לפיקדון עובדים זרים אותם הוא מעסיק 516 שקלים מדי חודש.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף, הודיע כי הוא מגיש רביזיה על אישור התקנות, בה הוא מתכוון לדון בעוד כחודשיים. "יש לכם חודשיים לדבר עם כל הגורמים הרלבנטיים ולהגיע איתם להסכמות, אחרת נאשר את התקנות כפי שהן" אמר ח"כ אלאלוף לחקלאים. יש לציין, כי החובה להפריש את הכספים קיימת כבר היום בחוק.

על פי התקנות, הפיקדון יבטיח את ההפרשות הסוציאליות לצורכי פנסיה, פיצויי פיטורים ועוד, וכן את תנאי ההעסקה המגיעים לעובד הזר. הכסף יינתן לעובד עם יציאתו מישראל. אם לא ייצא מישראל במועד פקיעת רישיון העבודה שלו, הפיקדון יחולט באופן הדרגתי. זאת בהמשך לאישור שנתנה הוועדה לפני כשנה לנכות משכר העובדים הזרים סכום של 528 שקלים בגין הוצאות דיור.

"זו הפעם החמישית שאנחנו דנים בנושא'' אמר יו"ר הוועדה אלאלוף. ''אנחנו מקיימים את הדיון למרות כל הלחצים הפוליטיים לדחות אותו. הדיון הזה לא ידחה יותר. אתם פוגעים בעובדים. האחריות שלי היא למנוע את הפגיעה בעובדים האלה. רק בחקלאות זה תמיד מלווה בתלונות ובהתנהגויות לא ראויות. אלה הזכויות הבסיסיות ביותר של העובדים שמשרתים אתכם."

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור יוסף אמר: "אין פה תוספת עלות של שקל אחד. החובה להפריש את הכספים קיימת כבר היום בחוק. מה שקורה זה שהסכום לא משולם במלואו בחלק מהמקרים, מי שאומר שיש פה תוספת עלות זה אומר שהוא לא משלם לעובד את מה שמגיע לו."

דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים: ''החקלאים במדינה מפרישים היום את כל הזכויות הפנסיוניות לחשבון שפתחו ספציפית לטובת העובדים. אין חקלאי שלא מפריש ואם יש חקלאי שלא מפריש על פי חוק, יואיל בטובו פרופ' מור יוסף לפעול ולטפל בו. כוונת המחוקק בתחילת הדרך הייתה לעשות את זה דרך קרנות ביטול ולא פיקדון למדינה. אם עובד חלילה בורח, דרך חברת הביטוח ניתן לקזז את הסכום אבל אם העברתי למדינה אז הלך הכסף. אם נעמיס עוד עלויות על החקלאים, לא נוכל לבוא מחר בבוקר לדיון ולשאול למה עלו מחירי העגבניות."

אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "החוק הזה התחיל במאי 2009 בחוק ההסדרים. אנחנו עקרונית חושבים שבמדינת ישראל כל מעסיק חייב לקיים את חוקי המדינה. הוויכוח הוא על ההוצאות שהשיתו על החקלאים שרי האוצר לדורותיהם כדי לחלוב את כבשת הרש. יש ניסיון של המדינה לקושש כמה גרושים מכבשת הרש."

בדיון השתתפו חקלאים רבים שהתרעמו על התקנות ותקפו אותן בחריפות. אחד החקלאים אמר שאם החוק עובר, החקלאים צריכים לצאת למרד נגד הממשלה. אחר הוסיף שהמדיניות הזו הולכת לחסל את החקלאות. חקלאי אחר ציין: "אנחנו חיים מהתאילנדים והם חיים מאתנו. אם הסימביוזה הזו לא תתקיים כולם יפגעו."

יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף דחה את הטענות ואמר: "יש לכם פה אחריות על עובדים. אתם משבחים אותם כשזה נוח לכם ומזלזלים בהם כשזה נוח לכם. כל החקלאות עומדת דווקא על 500 שקל האלה? זו דמגוגיה."

כאמור, התקנות אושרו בכפוף לרביזיה שהגיש יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף, שהודיע כי בכוונתו לדון בה בעוד כחודשיים, עד אז הוא מקווה כי החקלאים יגיעו להסכמות עם כל הגופים הרלבנטיים.