הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


בין תקווה לייאוש: נחשפו עשרות מטבעות מתקופת המרד הגדול


המטבעות שעליהן הוטבעו מילים בכתב עברי קדום, הוטמנו במערת מסתור. 'לחרות ציון' נכתב עליהן בתחילת המרד ו'לגאלת ציון' בימיו האחרונים, לפני חורבן הבית. מה שנראה כמטמון שגרתי, מתברר כתגלית מפתיעה. במערה נמצאו גם שברי כלי חרס רבים, בעיקר קנקנים וסירי בישול

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  27-03-2018



המטבעות שנמצאו בחפירה, צילום: ד"ר איילת מזר - המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית

עשרות מטבעות ברונזה מתקופת המרד הגדול נחשפו לאחרונה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתר העפל בשטח גן לאומי סביב חומות ירושלים. החפירות במקום מנוהלות על ידי ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

התושבים היהודים באותה תקופה הותירו אחריהם את מטבעות הברונזה במערה גדולה בשטח של כ-100 מ''ר הממוקמת מדרום לכותל הדרומי של הר הבית,בימים הנוראים של סוף תקופת בית שני.

ניתן להבחין בהבדל מהותי בין מטבעות הברונזה שהוטבעו בשנים הראשונות והאחרונות של המרד היהודי נגד האימפריה הרומית (בין השנים 70-66 לספירה), כאשר בתחילתו, כשלמורדים הייתה תקווה ואמונה בהצלחתם, הכיתוב שהופיע על המטבעות בכתב העברי הקדום, היה "לחירות ציון". לעומת זאת, בשנת המרד הרביעית וטרם החורבן המכונה בידי החוקרים "שנת ארבע" ניתן להבחין בייאושם של המורדים שהתבטא בכיתוב על המטבעות שהפך להיות "לגאלת ציון".

ד"ר אילת מזר הוסיפה: "גילוי של עשרות מטבעות במרכז ירושלים הקדומה, הנושאים את הכיתוב "לחרות / לגאלת ציון", הוא בעל חשיבות מיוחדת בתקופה זו, כאשר המדינה היהודית מתכוננת לחגוג את פסח 2000 שנים מאוחר יותר, חג המסמל יותר מכל את חירותו של עם ישראל".


ארכיאולוגית שמשתתפת בחפירות, צילום: ד"ר איילת מזר - המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית

המטבעות מעוטרים בסמלים יהודיים כגון ארבעת המינים - לולב, הדס, אתרוג וערבה, ועץ דקל שסימל את יהודה וגביע שימש בבית המקדש. דגם מטבע "שנת ארבע", בצרוף הכתובת "לגאלת ציון", הוא זה המצוי כיום על מטבעות ה 10 ₪ של מדינת ישראל.

המטבעות נשמרו היטב, קרוב לוודאי משום שהם שימשו לזמן קצר בלבד. תופעה יוצאת דופן נוספת היא שמערה גדולה שכזו, שהייתה גלויה בחלקה, נותרה מיותמת לאחר חורבן בית שני ובמשך אלפי שנים לא נעשה בה שום שימוש.

כמות דומה של מטבעות "שנת ארבע" נמצאה במבנה קשת רובינסון הסמוכה לכותל המערבי של הר הבית, על ידי פרופ' בנימין מזר, סבה של ד"ר אילת מזר, שהוביל את חפירות הר הבית מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בין השנים 1978-1968.

השרידים המתוארכים לזמן המרד במערת העופל נמצאו בדיוק מעל שכבה מהתקופה החשמונאית, הממוקמת בבסיס המערה. עיבוד מפורט של הממצאים מהמערה יפורסם בכרך השלישי של הדו"חות הסופיים של חפירות העופל; הכרך השני מתפרסם השבוע.

חפירות העופל נמצאות בשטח הגן הלאומי "סביב חומות ירושלים העתיקה", המנוהל על-ידי רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. החפירות מומנו על ידי תרומתו הנדיבה של ארמסטרונג קולג' באוקלהומה, שתלמידיו משתתפים גם הם בחפירות.