הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ההתיישבות החלוצית בנגב: אתר המורשת בית אשל נחנך מחדש


בית אשל שהוקם כנקודת מאחז חקלאית סמוך לבאר שבע, היה אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. היישוב נחרב בקרבות הקשים במלחמת העצמאות, ושרידיו הוכרזו כאתר לאומי לאחר שננטש. המבנים שוקמו ושופצו והמקום נחנך אתמול בטקס רשמי ע''י קק''ל

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  25-01-2018



מאיר צור בטקס אתמול, צילום: יהודה פרץ - באדיבות קק''ל

בית אשל, אחד האתרים החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל והנגב, אשר סימל את ראשית ההתיישבות החלוצית באזור, נחנך אתמול (ד') באופן רשמי, לאחר שהסתיימו עבודות השיפוץ והשחזור שביצעה קק"ל במקום.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הטקס התקיים במעמד יו"ר קק"ל, דניאל עטר, נציגי וותיקי בית אשל, ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים. השיקום נעשה בשיתוף ידידי קק"ל בגרמניה.

היישוב בית אשל הוקם כנקודת מאחז חקלאית בנגב והיה אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום חקלאות בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור ובמטרה לשמור על הקרקעות באזור על ידי עבודת האדמה. היישוב עלה לקרקע באוגוסט 1943 -2 ק"מ מזרחית לבאר שבע.

המייסדים היו קבוצה של עליית הנוער יוצאי אוסטריה שהתחנכו בכפר ויתקין ועברו הכשרה בשימרון. בניגוד לקיבוצים רביבים וגבולות, תושבי בית אשל שאפו להקים במקום מושב עובדים. היישוב התבסס על ענפי הפלחה, לול, גן ירק קטן וענפי מלאכה שונים, עיבוד צמר כבשים, פחחיה ועוד. מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר, כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ ניר-עם, אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ונבטים.

בית
בית אשל בדצמבר 1943, צילום: זולטן קלוגר - לע''מ -ויקיפדיה

כתחליף לצורכי החקלאות, נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת סולל בונה על פי התכנון של האדריכל יעקב מטריקין. במסגרת ניסיונות החקלאות, נבנה סכר אדמה בוואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום ננטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח אך נחרב כולו במלחמה.

בדצמבר 1947 הותקף היישוב השכן נבטים על ידי כמה מאות אנשי כנופיות מכפרי דרום הר חברון. הפורעים הונסו על ידי אלתור הפעלת מטוס קל שהיה באותה עת בבית אשל ועליו העמיסו מקלע ורימונים. הנגב נותק ממרכז הארץ וגוש נבטים בית אשל, שהכביש אליו עבר דרך באר שבע, נותק מההתיישבות שממערב לבאר שבע. לאחר התלבטויות רבות הוחלט לפנות מהמקום את הילדים והאמהות שהועמסו על שיריוניות של הצבא הבריטי והועברו על ידם תוך עקיפת באר שבע ודרך חאן יונס עד ניר-עם ומשם לכפר ויתקין.

בחודש מאי 1948 במהלך הפלישה המצרית וקרבות מלחמת העצמאות, היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד חיל המשלוח המצרי. מיד לאחר הפלישה המצרית התמקם כח מרגמות ותותחים מצרי בקרבת היישוב ופתח בהרעשה עזה בה נהרג מפקד המקום משה אלברט מקיבוץ עין חרוד.

חברי היישוב יחד עם אנשי הפלמ"ח ותגבורת מתנועת המושבים התחפרו עמוק באדמה וספגו במשך 5 חודשים הפגזות כבדות ביותר. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה באר שבע, וגוש נבטים בית אשל חובר שוב למדינת ישראל. לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב העובדים היוגב.


צילום: דפנה כהן-נוריאל, תנועת המושבים

קרן קימת לישראל, שליוותה את אנשי בית אשל וסייעה להם במהלך השנים לרכוש קרקעות בנגב, לקחה על עצמה לשקם את המקום כאתר מורשת שמספר על הנחישות וההחלטיות מתיישבי בית אשל להישאר במקום חרף הקשיים שעמדו בפניהם.

"אנו שומרים על המורשת לא רק בגלל שהיא חשובה אלא כי מה שנשאר מבית אשל הוא עולם ערכים שבמציאות שלנו הולך ונעלם" אמר בנאומו יו"ר קק"ל, דניאל עטר. "המטרה שלנו היא להביא לבית אשל את תנועות הנוער והתושבים שילמדו על ההתיישבות והחקלאות בנגב. היום המקום הזה יושב באמצע שכונת מגורים ובעתיד ייבנו סביבו כארבעת אלפים יחידות דיור. נתון זה אומר לנו הכל על מורשת בית אשל, מחזון לאחיזה בקרקע והתיישבות. תודה לותיקי בית אשל מה שהשארתם כאן ואני מודה לעובדי קק"ל על פועלם למען הנגב."

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע: "תודה רבה לדניאל עטר, חברי היקר, ולקק"ל על הפעילות בבאר שבע. לא רחוק מכאן נבנה בימים אלה, בשותפות קק"ל, האגם הגדול ביותר בישראל. הריאה הירוקה הזאת הופכת להיות המקום התוסס והחי לא רק לתושבי באר שבע אלא לנגב כולו. אנו רוצה להודות לוותיקי בית אשל. כולנו חייבים לכם תודה על פועלכם. אנשים ששמו את טובת המדינה לפני טובת עצמם. בלי החזון שלהם לא הייתה מדינה ולא הייתה באר שבע".

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: ״אנחנו נמצאים במעמד מרגש מאוד. הנחישות שהיתה לכם כאן בהיותכם מגנים עוד לפני קום המדינה על הנקודה הדרומית ביותר לצד הערכים שהצבתם לחברה הישראלית ולנו בני המושבים הם הסמן הימני של כולנו .זו אותה הנחישות והתעוזה שהייתה לכם להקים את אתר בית אשל כאשר אתם היום בני 96. אני תקווה שמדינת ישראל תפעל למימוש הערכים שלכם בהתיישבות בחברות ובחקלאות. אני מצדיע לכם המייסדים והבנים של בית אשל״.