חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
לראשונה: מבנה גאורגי נחשף לחוף הים הישראלי
 
רצפת פסיפס צבעונית שעליה כתובת בת כ- 1500 שנה נחשפה בתל הקדום של אשדוד-ים. על הפסיפס, שככל הנראה שימש כרצפת כנסיה או מנזר, מצוינת שנת הקמת המבנה לפי המניין הגיאורגי, שנים רבות לפני שנעשה בו שימוש בגאורגיה עצמה
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  23-11-2017
 

הפסיפס והכתובת. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב

רצפת פסיפס מרשימה מלפני כ-1500 שנים שעליה כתובת בשפה היוונית המציינת את המניין הגיאורגי, נחשפה בחפירות הארכיאולוגיות בתל הקדום של אשדוד-ים בחודש אוגוסט האחרון. להערכת החוקרים, הרצפה היתה שייכת לכנסייה או למנזר גאורגי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

העיר העתיקה אשדוד-ים, ששכנה באזור החוף הדרומי של אשדוד של ימינו, הייתה בתקופה הביזנטית אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ-ישראלי. העיר, המכונה במקורות בני התקופה 'אזוטוס פארליוס", השתרעה על פני שטח נרחב, ובמפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות ורחוב שעמודים בצדדיו. אשדוד-ים העתיקה, שנחבאת תחת דיונות החול, החלה לספק בעונת החפירות האחרונה הפתעות של ממש, השופכות אור על תושביה הקדומים של העיר.

בחפירה נחשפה רצפת פסיפס מרשימה, ובה כתובת הנצחה ביוונית בת ארבע שורות המוקדשת לבוני המבנה. בכתובת מוזכר הבישוף פרוקופיוס, אשר בימיו הוקמה הכנסייה, ושנת הקמתה - כנראה לפי המניין הגאורגי:"[בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס], מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292".


העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק - רשות העתיקות

זוהי העונה השלישית בה מתקיימות החפירות במקום, בניהולם של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם פרופ' אנגליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג. הפסיפס הצבעוני התגלה במהלך הרחבת פרויקט החפירות באתר העתיקות של אשדוד-ים, בשיתוף פעולה של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין, ד"ר בלבינה באבלר מאוניברסיטת גוטינגן, וסער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות.

לדברי ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים שפענחה את הכתובת, יש לקבוע את תאריכה על פי המניין הגאורגי לשנת 539 ספירה. לדבריה, "זו ההופעה הקדומה ביותר של השימוש במניין הגאורגי בארץ ישראל, שנים ארוכות לפני שנעשה בו שימוש בגאורגיה עצמה".


"ככל הידוע לנו, כיום מתקיימת באשדוד הקהילה היהודית-גאורגית הגדולה בעולם. עדויות של ממש לחיי הגאורגים בארץ ישראל כבר בתקופה הביזנטית, נמצאו בעבר במרחק עשרות קילומטרים מאשדוד- באזור ירושלים וסביבותיה'' אומרים החוקרים. ''זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. המקורות ההיסטוריים מספרים כי הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם פטר האיברי שהה באשדוד- ים לפני מותו, ועתה נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית".

החוקרים מוסיפים, כי מבנה ציבורי זה, שרק החל להיחשף, הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רחב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית. ''בימים אלו אנו שוקדים על גיוס תקציבים נוספים על מנת להמשיך את מפעל החשיפה הארכיאולוגית של אשדוד ים".


צילום: ענת רסיוק - רשות העתיקות
 
 
 
 
 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית