הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הצלחה מדהימה לתערוכת ''AgroIsrael - יבול שיא'' 2017


כ-8000 אנשים ביקרו בתערוכה שהתקיימה במעיין חרוד, בה הציגו מעל 120 מציגים, בעיקר מתחום המיכון החקלאי, יצרני מערכות השקיה ומים, דשנים ועוד. במקביל התקיימה 'הוועידה השנתית לחדשנות ולחקלאות ישראלית', בהשתתפות שר החקלאות, יו''ר קק''ל וראשי ההתיישבות והחקלאות, שנשמעו אופטימיים

עמוס דה-וינטר, עורך קו למושב  02-11-2017



תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד ממעוף הציפור - העשירית ברציפות, צילום: נתנאל חדד

מזג האוויר הנאה והמגוון הרחב של ביתני תצוגה הביאו להצלחה מדהימה של תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017. כ-8000 אנשים ביקרו בתערוכה שהתקיימה ביום חמישי שעבר במעיין חרוד, שבמועצה האזורית גלבוע.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתערוכה הציגו מעל 120 מציגים, בעיקר מתחום המיכון החקלאי, יצרני מערכות השקיה ומים, דשנים ועוד. הייתה זו תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" העשירית ברציפות, התערוכה גדלה משנה לשנה והתערוכה החקלאית היחידה המתקיימת באזור הצפון.

באופן מסורתי התקיימה התערוכה במקביל ל"וועידה השנתית לחדשות ולחקלאות ישראלית", בה השתתפו שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, חבר הכנסת ויו"ר השדולה החקלאית, איתן ברושי, יו"ר קרן קיימת לישראל, דני עטר ומזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

מקדימים את העולם ב-15 שנים בתחום המחקר של קנאביס רפואי

שר החקלאות, אורי אריאל, בירך את כל באי התערוכה והוועידה ואמר: "לעניות דעתי וכנכתב בתנ"ך אנחנו נמצאים בארץ חלב ודבש. זה הרבה מאוד בזכותכם, בזכות החקלאים, בזכות כל אלה העוסקים בענייני החקלאות, המביאים את החקלאים ואת החקלאות במדינת ישראל למקומות שהם בשיא העולמי. זה נוצר כתוצאה משיתופי פעולה פוריים בין החקלאים בין הממשלה לבין המחקר והפיתוח".

"נתון שרוב האנשים לא מכירים - מדינת ישראל משקיעה מידי שנה כחצי מיליארד שקל במחקר ופיתוח. אנחנו נמצאים בסדר גודל של השקעה במו"פ, כולל המו"פים האזוריים, של כמיליארד שקל כל שנה. כל עשור יש משהו שמוביל אותנו קדימה. הגידול המוביל שייכנס בעזרת השם בשנה הקרובה, 2018, הוא הקנאביס הרפואי. הוא יביא למדינת ישראל סדר גודל – וזו הערכה הזקוקה עוד להוכחה – כמיליארד דולר כל שנה. זה יהיה מסודר. הממשלה תאשר בשבועות הקרובים את עניין הייצוא. אנחנו מקדימים את כל העולם ואני לא מגזים, בחמש-עשר שנים בתחום המחקר של קנאביס רפואי, גם בגידול, גם בייצור התרופות וגם בפרוטוקולים של הגידול בהכוונה ממוקדת כלפי מחלות שונות. ישנן עשרות אפליקציות שפיתחנו מוכוונות למחלות כאלה ואחרות. אנחנו מתכוונים כמובן לתת עדיפות לגידול באזורי הפריפריה." אמר אריאל.


שר החקלאות אורי אריאל בתערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017, צילום: נתנאל חדד

השר הזכיר את תעשיית הטקסטיל שנעלמה מישראל ואמר כי לחקלאות לעומת זאת, יש משמעות לאומית ולכן המדינה תשקיע בצמיחתה. לדבריו, בימים הקרובים יצא משרד החקלאות בקול קורא, לחלוקת מענקים שיעזרו בעשרות מיליוני שקלים בתחום המיכון החקלאי. "אנחנו נשלש את התקציב בנושא ונצא ב'קול קורא' לתוכנית שעשינו עם משרד האוצר, ניתן לחקלאים הצעירים החוזרים הביתה, מענק מוגדל של 40% מתוך הכרת הצורך בתרומה שבחקלאות במדינה." השר הוסיף כי המשרד יסייע בהקמת 6-7 יישובים חדשים, בהם הישוב מיטל, בעמק המעיינות, בגליל התחתון, כמה יישובים בסביבות ערד ועוד.

חה"כ איתן ברושי אמר בוועידה: "אנחנו לא מרוצים מהמצב בו נמצאים החקלאות וההתיישבות והדברים אמנם לא התחילו בקדנציה של השר הנוכחי אבל כן בממשלות האחרונות, כולל הממשלה הזאת. יש שחיקה גדולה במעמד החקלאי וההתיישבות, יש מגמה, צריך להגיד, של שינוי, אבל כנראה גם של עיכוב. יש בעיה - תסתכלו על הנתונים, איזו ירידה יש בייצוא החקלאי ב-2016 ולא תהיה פה חקלאות בלי ייצוא. וגם הייצור הוא בקיפאון ואם אתה עומד במקום – אתה הולך אחורה''.

"אני רוצה להעלות נושא שהשר לא הזכיר אבל הוא קורה כרגע: יש הפקעת קרקעות משמעותית על ידי הממשלה בוותמ"לים שלא לצורך להקמת בנייני מגורים ולצערי במרכז ולא בפריפריה. אני מדבר על עשרות אלפי דונמים שגנבו אותם משטחים ירוקים ומעובדים לטובת בנייה במרכז הארץ. הדבר הזה נעשה על ידי מי שהיו בעבר אנשיו של אריק שרון, כאביגדור יצחקי ואם אריק שרון היה בחיים – הוא בחיים לא היה נותן יד להפקעת קרקעות מהחקלאים." חה"כ ברושי קרא לאנשי תנועת הקיבוץ הדתי להתעשת ולהשפיע על שרי "הבית היהודי" המייצגים אותם בממשלה, להשפיע על ההחלטות והגזירות של הממשלה לטובת החקלאים. "הפקעת הקרקעות היא חמורה עד כדי איום על קיומם של יישובים, בעיקר במושבים". אמר ברושי.


ביתן משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתערוכה, צילום: נתנאל חדד

דני עטר, יושב ראש קק"ל, אמר: "אני שמח להשתתף בתערוכה ובוועידה הזאת, בעיקר בתקופה ששוחטים פרות קדושות במדינה והדבר, אולי הדבר האחרון שניסו לעשות זה הכחדה של קק"ל והמוסד הציוני החשוב הזה. זה המקום לומר תודה לחה"כ איתן ברושי על ההתייצבות שלו לצד קק"ל ואני רוצה לומר לכם פה, הנסיון להשתלט על הנכסים של העם היהודי ושל קק"ל נעשה על ידי הממשלה למעט שני אנשים שייכים לקואליציה וניהלו מאבק אמיתי למען קק"ל ואחד מהם הוא השר אורי אריאל. וזה הרבה יותר קשה לעת זאת מהמקום בו הוא נמצא מאשר המקום בו איתן ואני נמצאים, להתייצב נגד הממשלה כשהוא יושב בממשלה וגם חה"כ בצלאל סמוטריץ' שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בוועדת הכספים."

עטר הוסיף: "אני חושב שב-20 או יותר השנים האחרונות רשמנו שרשרת ארוכה מאוד של כישלונות. הגיע הזמן לקחת את משקפי הצמיחה של נשר אורי אריאל, לקחת את החקלאות ולהחזיר אותה למה שהיא הייתה פעם. באותו רגע שאנחנו נצליח לשווק את הענף הזה נכון, שהחקלאות היא ערך לאומי, גם בראיה של ייצור חקלאי, גם בעניין השמירה על השטחים הפתוחים, גם בעניין של השמירה על גבולות המדינה וגם בהרבה דברים אחרים – באותו רגע שאנחנו נצליח להפנים את זה כערך, באותו הרגע המשחק ישתנה''.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אמר בוועידה כי לאחרונה אנו עדים להשקעה חסרת תקדים, גם בהשקעה בדור הצעיר וגם בסיוע למגדלי הבקר במרעה, "יש כאן השקעה מדהימה גם של השר, משרד החקלאות והממשלה וגם עבודה של איתן, יחד כדי לעזור לחקלאים, מגדלי הבקר במרעה וגם כדי לצמצם את 'המשלוחים החיים'."

ייצוא אגרו-טכנולוגיה

מיד לאחר דברי הפתיחה התקיים מושב ופאנל מומחים בנושא: "כנס יצואנים: אגרו טכנולוגיה (ייצוא) ישראלית". בפאנל השתתפו גדי אריאל, מנכ"ל מכון הייצוא, ג'מאל זועבי, מרכז בכיר לסיוע לתעשייה במשרד הכלכלה, לאה פורת, מנהלת אגף אגרוטכנולוגיה במכון הייצוא, צפריר אסף, מנהל מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסיים, במשרד הכלכלה, יעל קוז'וקרו, מנהלת פרויקטים לקידום ייצוא המרכז לסחר חוץ משרד החקלאות, ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית חממות טרנדליינס ישראל, אמנון אופן, דירקטור בחברת נען-דן ג'יין, עו"ד יאיר אסטליין, משרד עו"ד אסטליין ושות', עידו מסלטון, מנהל מודיעין עסקי, דשנים וחומרים כימיים מקבוצת כיל. הפאנל התקיים בהנחיית אופיר ליבשטיין, יו"ר עמותת אגריטך.

גדי אריאל, מנכ"ל מכון הייצוא, פתח את הפאנל: "בשנים הקרובות עלול להיות מחסור במזון בעולם. הפיתרון לדבר מצריך פיתוח ושימוש בטכנולוגיות חדשות. אנחנו במכון הייצוא רואים חשיבות בפיתוח החקלאות, דווקא בנושא בטחון המזון, לעודד את החברות העוסקות בנושא ולעודד גם את המשקיעים בתחום. אני רוצה לציין את השר אורי אריאל שמשקיע ימים ולילות לקידום העניין. בשבועות האחרונים לקחנו על עצמנו ביחד עם מנהל סחר חוץ ומשרד החקלאות לקדם את חשיפת הטכנולוגיות החקלאיות הישראליות ברחבי העולם, הן ע"י משלחות, כמו שהיה בביקור ראש הממשלה בדרום אמריקה והן על ידי השתתפות בתערוכות ברחבי העולם''.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

אריאל הוסיף, כי מכון הייצוא שם לו למטרה לסייע לחברות בתחילת דרכן, מתוך הבנה שלקידום החברות הללו נזקקת המרצה בפריצה לשווקים בחו"ל. ''ולנו יש את הכלים לנושא מבחינה תקציבית והן מבחינת מאמץ של המנהל לסחר חוץ. מהקטע של תחילת הייצוא, קבלת מידע, ביקור בתערוכות, מידע על ספקים ומשקיעים ברחבי העולם ועוד כהנה וכהנה דברים. אני פונה מעל במה זו לכל החברות, גם הצעירות, גם המבוססות והמבוגרות, להצטרף לפעילות של מכון היצוא, להכיר את מנהלת האגף לאגרוטכנולוגיה שיושבת פה - להשתמש בנו ואנו לרשותכם, הדלת פתוחה ואתם מוזמנים."

לאה פורת, מנהלת אגף אגרוטכנולוגיה במכון הייצוא, אמרה: "המטרה שלנו במכון היא למנף את החברות מכלל התחומים בתעשייה הישראלית לייצוא בכל רחבי העולם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה בשגרירויות ובעצם ביחד אנחנו עושים פעילויות במשלחות ובתערוכות במשך כל השנה. ענף אגרוטכנולוגיה זה בעצם מטריה רחבה של חברות העוסקות בטכנולוגיה לחקלאות גם של החקלאות המודרנית וגם של החקלאות הקלאסית, חברות של דשנים, זרעים, הדברה, חממות, בעלי חיים, ההשקיה כמובן ובכל תחום בחקלאות''


מושב הפאנל בתערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

''עוסקים גם בחקלאות מדייקת, כשאנחנו מדברים על חדשנות אנחנו מדברים על פריצה של חקלאות מדייקת ואנחנו ממנפים את החברות הללו בביטוח העסקי, ביצירת הזדמנויות עסקיות, אנחנו יוצרים במהלך כל השנה, כל יום, זיהוי הזדמנויות ובעצם לעשות את השילוב המוצלח ביותר בין החברות הישראליות לחברות ברחבי העולם. אני פוגשת את אנשי החברות כל יום, מזהים את הדרישה ומה המצב של החברה שמגיעה אלינו, בין אם זו חברה גדולה או קטנה ואנחנו נותנים שירותים של ייעוץ לסחר בינלאומי, לסקרים ועוד וסבסוד כמובן של כל השירותים הללו ע"י מכון הייצוא." אמרה פורת.

צפריר אסף, מנהל מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסיים במשרד הכלכלה, דיבר על פעילויות המחלקה שהוא עומד בראשה: "אנחנו עוסקים גם במיפוי ההזדמנויות הטמונות בשיתוף פעולה עם מוסדות פיננסים לפיתוח, בהם הבנק העולמי, בין היתר אנחנו עוזרים לכם להגיע לאנשים הנכונים ולסייע לכם כדי לייצא. כולכם מכירים לא פעם את הצורך בייעוץ, אם לצרכים פיננסיים או אחרים. אנחנו מפעילים מערך גדול מאוד של יועצים, אנחנו מביאים את האנשים שיש להם ניסיון בעבודה חקלאית ואם יש לכם צורך מסוים נניח ייעוץ פיננסי אנחנו מחפשים את אותו יועץ ועונים על הצורך שלכם."

יעל קוז'וקרו, מנהלת פרויקטים לקידום ייצוא המרכז לסחר חוץ משרד החקלאות, אף היא דיברה על הסיוע שמשרד החקלאות מעניק ליצואנים הישראליים בחקלאות וציינה את העבודות הנמרצות המתבצעות לקידום תעשיית אגריטך שתתקיים בשנה הבאה.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית חממות טרנדליינס ישראל: "הפעילות שלנו עוסקת בקידום יזמות ובהשקעות. אנחנו משקיעים בשני תחומים עיקריים, אחד זה בתחום המדיקל (רפואה) והתחום השני זה תחום האגטק (חממה טכנו חקלאית). אנחנו רואים את התפקיד שלנו כגשר לא תיאורטי בין נציגי החקלאות שרוב נציגיה נמצאים פה לחקלאות העתיד.  אנו שותפים לגישה שכולם מדברים עליה של המחסור הצפוי במזון וצריך להאכיל יותר אנשים ב-2050 אבל אם נרצה להאכיל אותם, אז צריך טכנולוגיות חדישות כדי לתת מענה לדרישה היעילה והחדשנית של איך מנהלים חוות חקלאיות היום, איך מנהלים ידע שיכול למתג מחדש את אותם חקלאים, איך מספקים חלבונים לאוכלוסייה, אולי צריך להפסיק לגדל בקר? אולי כל התחום הביולוגי לפתרון בעיות של הדברה: פתרונות להגדלת היבול מבלי לפגוע בתוצרת, כל הנושא של איך לייצר יותר מפחות, יוצר את מה שאנחנו מכנים חקלאות העתיד."

אמנון אופן, דירקטור בחברת נען-דן ג'יין: "לא יודע אם כולם יודעים אבל חברות השקיה בישראל ישנן בסך הכל ארבע, ארבע חברות השולטות על 50% משוק ההשקיה העולמי, שמסתכם בסדר גודל של כמיליארד וחצי דולר. החברות האלה פועלות בכמאה מדינות ברחבי העולם, כאשר לצד החברות האלה יש כאלף חברות מקומיות. הסוד הגדול הוא כשתעשיית ההשקיה התחילה בקיבוצים. חברת נען-דן חוגגת עכשיו 80 שנה מתחילת הפעילות. זה לא שכול העולם לא יודע לייצר ממטיר או טפטפת. אז למה פונים אלינו? כיוון שחקלאות היא נושא מאוד מורכב ואנחנו לא מוכרים אביזרים אלא נותנים פתרון כוללני, כולל פרויקטי Turn Key, שאומרים לחקלאים 'קח, יש לך את הכול מאלף ועד תף'. כל זה היה נכון כאשר משרד החקלאות תמך בנושא של מחקר ופיתוח, ברגע ההיקף של המחקר והפיתוח מתמעט בישראל - אין לנו שום יתרון בעולם. לכן אני קורא למשרד החקלאות להמשיך ולעודד את הנושא של מחקר ופיתוח ונושא שהחקלאים מאוד זקוקים לו, זה שירות ההדרכה והמקצוע."


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

עידו מסלטון, מנהל מודיעין עסקי, דשנים וחומרים כימיים מקבוצת כיל, אמר כי בחברתו מזהים: "מגמה של שיפור בטכנולוגיות והמשך השיפור בדשנים מורכבים יותר ומותאמים יותר לקרקע בכל אזור ואזור. אנחנו רואים בעיקר את המדינות המתפתחות עם קצב גידול מדהים, אם אנחנו מדברים על פרטים שנמצאים כבר בשלב די מתקדם מבחינת דישון, עדין לא כמו אירופה וארה"ב אבל עדיין די מתקדם, זה בהודו, שם השימושים בדשנים מורכבים הולכים ומתרחבים. אנחנו בדשנים מתאימים בהתאם לגמרי את הכיוון, מסתכלים, בוחנים ומכירים בצורך העולמי לשימוש יעיל יותר ותפוקה גבוהה יותר מכל דונם. הכוונה היא להפיק יותר תוצרת מדונם ושם יש פוטנציאל גדול מאוד."

במהלך המושב אמרו חקלאים שהדוברים במושב מדברים בעיקר על יצוא טכנולוגיות חקלאיות ופחות על יצוא תוצרת חקלאית ישראלית, שהשווקים שלה מצטמצמים משנה לשנה. ממכון היצוא נמסר כי במכון יש מחלקה ליצוא תוצרת חקלאית וכל יצואן קטן וגדול מוזמנים לבוא ולשמוע מה יש למחלקה להציע ולהביא לשינוי המצב.

השוק הסיטונאי לאן?

נעל את הוועידה כנס מגדלים שעסק בנושא: "שוק סיטונאי בעידן רשתות השיווק", שמשך אליו קהל רב. בכנס נערך פאנל בהשתתפות יעל שאלתיאלי, חברת דירקטוריון חברת "השוק הסיטונאי בישראל", מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי פירות וירקות בישראל, אבשלום (אבו) וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ד"ר יעל כחל, מהמחלקה לכלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. את הכנס הנחה פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים.


מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות. "כמה שנשפר את צריפין זה לא ייקרא שוק", צילום: נתי חדד

יעל שאלתיאל, חברת דירקטוריון חברת "השוק הסיטונאי בישראל", אמרה: "אין לי בשורות טובות אבל יש לי תקוות טובות. החברה הוקמה בשנת 2011 ומטרתה הייתה הקמת שוק סיטונאי למטרופולין דן. המיקום שנקבע בהחלטת הממשלה היה בצומת מסובים ולצערנו נתקלנו בהתנגדויות קשות מאוד מול עיריית אור יהודה. אולי דוגמא לכך שהשלטון המרכזי לא יכול לכפות את החלטותיו על רשות מקומית. ומספר שנים איבדנו גם במאבק הזה נגד ראש הרשות שאחר כך הוחלף וגם ראשת העיר החדשה, גם היא הדרישות שלה היו מאוד לא הגיוניות ומכאן עלה הצורך במיקום חדש. אנחנו עובדים עכשיו על החומר שהתקבל (בנוגע למיקום חדש) ואנחנו עובדים עכשיו על הכנת התוכנית והכנה למשא ומתן."

הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי פירות וירקות, אמר: "אני 35 שנה בתחום ו-35 שנה אני שומע שבקרוב יוקם שוק סיטונאי חדש. אני אומר לכם: כמי שבקיא היטב בכל מה שקשור בשוק הסיטונאי העכשווי והעתידי, שוק סיטונאי חדש לא ניתן לבנות בקרוב. זה לא ניתן כי השיווק הסיטונאי במדינת ישראל נמצא בצרות גדולות ביותר. רשתות השיווק נוגסות בו בצורה לא הוגנת, בעיקר משום שהמדינה מאפשרת להן למכור פירות וירקות במחירי הפסד, דבר שגורם לחיסול של כל הירקניות במדינה. דבר זה מחליש באופן דרמטי את השיווק הסיטונאי שתלוי באותן ירקניות." לטענת קרן יש לחוקק חוק שאוסר מכירת תוצרת במחירי הפסד, חייבים לצמצם את הכוח של רשתות השיווק ולשדרג את השוק הסיטונאי הקיים בצריפין.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

אבשלום (אבו) וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "השוק הסיטונאי כביכול לא מוקם בשל בעיות עם ראש עיריית אור יהודה אבל השוק אינו מוקם בעיקר בגלל שממשלת ישראל אומרת שהיא רוצה אבל עושה קולות של כאילו. ראינו את שר החקלאות ובאמת הוא מאוד משתדל, אבל כשאורי אריאל רוצה משהו בתחום הפוליטי הוא מעביר אותו בשניות, 80 מיליון, 100 מיליון''.

"למה אני אומר את זה? כי האוצר גרר רגליים. בעצם מדובר על כוחם של הרשתות, מדובר בכלל על לוס לידר (מכירה בהפסד). בגרמניה ובצרפת יש יחסית הרבה יותר חקלאים מאשר בישראל. לכן החוק שם עבר. בישראל הכוח הפוליטי מתחלק בצורה הכי פחות נכונה. אין שום סיכוי להעביר חוק בעניין הלוס לידר כשביתן מחזיק בקרב העובדים שלו 100-150 עובדים חברי ליכוד, רמי לוי כנ"ל ויש לו מהלכים גם בליכוד ובכולנו ולכן הרשתות מחזיקות היום 50%-60% מהשיווק של פירות וירקות. אגב, הפירות והירקות הן הדבר הרווחי ביותר ברשתות. ולכן אם לא נצליח לכפות על הממשלה להקים את השוק הסיטונאי שירכז 20%-25% מהשיווק, הידיים והרגלים של החקלאים יהיו קשורים לרשתות." אמר וילן.


תערוכת "AgroIsrael - יבול שיא" 2017 בעין חרוד, צילום: נתנאל חדד

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות: "אני מתפלא על הרצל שקובע שלא יהיה שוק, שהוא מייצג פחות את המגדלים ויותר את הסיטונאים. אני מלווה את נושא השוק הסיטונאי כבר יותר מ-20 שנה, בארגון עשינו הרבה תוכניות, הצלחנו להביא את התותח הכי גדול את רענן כהן שנלחם מול האוצר והגיע אף למבקר המדינה. אבל יש פה כל מיני אינטרסים, מעבר להתנגדות של אור יהודה, קשרי הון שלטון. "אני חושב שאין שום סיכוי לרעיונות של הרצל בנושא שדרוג השוק הקיים. כמה שנשפר את צריפין זה לא ייקרא שוק. הסיכוי היחידי הוא להחליש את הרשתות, לעשות מקום שיווק נורמאלי, של חנויות של בתי קירור, אריזה, אלטרנטיבה מחוץ לרשתות. למצוא היום מקום מחוץ למסובים זה באמת עניין של עוד 10-15 שנה."

ד"ר יעל כחל, מהמחלקה לכלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אחד הדברים שאנחנו חושבים שצריכים להתקיים זה יותר חוזים כתובים בין מגדלים לקמעונאיים, עם מחיר קבוע לחודשים ולא חוזים שבחלקם כלל לא נקבע מחיר. כשאנחנו מסתכלים על העולם, אז יש מגמה במכירת ירקות של שיווק מקוון. היום כבר לא צריך להיות ליד הירקות או הפרי כדי לרכוש אותו. אפשר לחשוב על פלטפורמה וירטואלית שתאפשר שיווק מקוון בישראל. ברור שאי אפשר לנהל את כל השיווק הסיטונאי רק על ידי שיווק וירטואלי, אבל לפחות חלק מהמכירה יכולה להתבצע כך."

בעוד הרצל קרן אמר בכנס כי אינו מאמין שהשוק הסיטונאי יקום בכלל, טוענת יעל שאלתיאל, כי הקמת השוק תתבצע בעוד כחמש שנים.