הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


המרכז הארכיאולוגי 'פסיפס לוד' יוצא לדרך


הפסיפס הנודע מלפני 2000, אשר הוצג עד כה בפני מאות אלפי מבקרים במוזיאונים החשובים בעולם, הוא מהמרהיבים והשלמים שנחשפו בעולם. הוא יוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו - ובעתיד יוצג באתר ההיסטורי שבו נחשף לראשונה, בתוך מבנה מודרני

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  21-10-2017



הדמיית המרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד, אדריכל עמית נמליך - באדיבות רשות העתיקות

אבן הפינה של 'מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי' הונחה ביום חמישי האחרון בטקס חגיגי בהשתתפות ראש עיריית לוד עו"ד יאיר רביבו, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון והתורמת להקמת המרכז גב' שלבי וייט.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

פסיפס לוד הנודע, אשר הוצג עד כה בפני מאות אלפי מבקרים במוזיאונים החשובים בעולם דוגמת המטרופוליטן, הלובר, הארמיטז' והמוזיאון הישן בברלין, הוא מהמרהיבים והשלמים שנחשפו בעולם.

הפסיפס התגלה במפתיע בשנת 1996 על ידי מרים אבישר מרשות העתיקות, כחלק מחפירה שמטרתה היתה הצלת ממצאים ארכיאולוגיים לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר, כפי שתכננה העירייה. הוא תוארך לתקופה הרומית - סוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4 לספירה.


פסיפס לוד כפי שנחשף בשטח. צילום: SKYVIEW - באדיבות רשות העתיקות

בהיעדר תקציב לשימור ופיתוח האתר לתצוגה, כוסה הפסיפס בתום החפירה. זאת, עד שבשנת 2009 מצאה רשות העתיקות - בנדיבותה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, תקציב לחשיפתו המחודשת והוצאתו לצורך שימור, ולבסוף - להחזרתו לאתר כמרכז ארכיאולוגי.



הפסיפס, היוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו, שימש למעשה כרצפת אולם הטרקלין של וילה, שהייתה חלק משכונה של בתי אמידים בלוד בתקופות הרומית והביזנטית. אורכו כ-17 מ' ורוחבו כ-9 מ', והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים ואף כלי שיט. עיצובו מושפע מפסיפסי צפון אפריקה. מעניין לציין, שבניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה, לא מופיעים בו תיאורים של בני אדם. דרומית לפסיפס זה נמצא פסיפס צבעוני נוסף שהיה חלק ממבנה הוילה, ואף הוא ישולב במבנה המוזיאון.



אתר הפסיפס נמצא בצפון מזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש מספר אחת המקשר בין תל-אביב לירושלים וכביש מספר שש המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר - בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה ואת הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי, שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.



הפסיפס יוצג לקהל הרחב, ויאפשר לקהל המבקרים לראות ולחוות אותו מזוויות שונות ולהתרשם מיופיו הייחודי. המרכז יבקש לחבר את התושבים למורשת התרבותית החשובה של עירם. מדובר בפרויקט יחודי של הצגת ממצא ברמה העולמית באתרו המקורי, בתוך מבנה מודרני שמכבד ומתקשר עם הווילה שבה שכן בעבר.


הדמיית המרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד, אדריכל עמית נמליך - באדיבות רשות העתיקות

ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו: "אחרי כ-21 שנה, הגענו ליום הגדול שבו אנו מניחים את אבן הפינה ל"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", מוקד לגאווה מקומית וחיבור להיסטוריה רבת השנים של העיר לוד - העתיקה בעולם.בקרוב מאוד, החלום שלנו בעיר אשר כולה פסיפס של תרבויות, יתגשם לנגד עיננו כאשר ייחנך בלוד אחד המוזיאונים החשובים, שיציב את לוד במפת התיירות העולמית. נאפשר למבקרים מכל הארץ והעולם לראות את האוצר המדהים הזה כאן בלוד. המרכז החדש יהווה חזית מכובדת ונקודת כניסה מרשימה לעיר, ויחבר את המבקרים למסלול תיירותי שיכלול אתרים היסטוריים מרהיבים שאנו משקמים במסגרת פיתוח העיר העתיקה, בהם חאן אל ח'ילו, בית הקשתות, השוק העירוני המפורסם שלנו, וכן מוזיאון התנאים ובית עירייה חדש שאנו מקימים. בשם תושבי העיר אני שמח למסור את תודתי לתורמת היקרה גב' שלבי וייט, ולמנהל לרשות העתיקות ולכל הצוות המקצועי על השותפות. לוד העתיקה מתחדשת".


התורמת שלבי וייט,. ראש עיריית לוד יאיר רביבו ומנהל רשות העתיקות ישראל חסון, צילום: יניב ברמן - באדיבות רשות העתיקות

לדברי התורמת גב' שלבי וייט, "מוזיאון לוד יהיה הגשמת חלום, שנולד כשבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב, לפני 20 שנה. היוזמה הזו לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות.

מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "לאחר 20 שנות התמדה של רשות העתיקות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, אשר בעיני היא ידידת הארכיאולוגיה הישראלית, הגב' שלבי וייט, זכינו למפגש עם הנהגה עירונית ראויה ומחוייבת בלוד, ואני שמח שנזכה את אזרחי העולם והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו 2000 שנה בסבלנות על מנת שניתן לו את הכבוד הראוי. רשות העתיקות הביאה לביטוי בפרויקט זה את כל מגוון יכולותיה המקצועיות, החל מהפיקוח דרך ביצוע חפירה ארכיאולוגית זהירה, אחראית ומקצועית, וכלה ברמת שימור מהגבוהות בעולם, ועל כך יבורכו עובדיה".

אדריכל הפרויקט: עמית נמליך
מנהלת הפרויקט: אדר' לילך גינת נוימרק, משרד 'מעשה שימור'
ניהול הפרויקט מטעם רשות העתיקות – רענן כסלו, ראש מינהל שימור
ניהול הפרויקט מטעם עיריית לוד – עו"ד בן מיוסט, מנכ"ל החברה הכללית לוד