חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
עתירה לבג''צ: לעצור את תכניות הפיתוח של קידוחי הגז כריש ותנין
 
העותרות 'החברה להגנת הטבע' ו'אדם טבע ודין' פנו לבית המשפט שיורה על עיכוב מתן האישור הסופי לתכנית הפיתוח, עד שיתקיים הליך נאות הכולל בחינת חלופות, השלכות על הסביבה ופרסום לציבור - בהתאם לקבוע בחוק. ''מי שמאשר את הקידוחים הוא משרד האנרגיה בלבד, ללא שקיפות והרחק מהעין הציבורית''
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  14-09-2017
 

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

'החברה להגנת הטבע' וארגון 'אדם טבע ודין', הגישו הבוקר (ה') עתירה לבג"צ, נגד משרד האנרגיה והממונה על ענייני הנפט במשרד, בדרישה שיבטל את האישור שנתן לתכנית הפיתוח של מתקני הפקת הגז "כריש" ו - "תנין", שבתחום המים הכלכליים של ישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לטענת הגופים שהגישו את העתירה, אישור תכנית הפיתוח, צריך להינתן רק לאחר השלמת תסקיר השפעה על הסביבה, הכולל בחינת חלופות, פרסום לציבור ומתן הזדמנות לציבור להעיר את הערותיו והשגותיו בנוגע לתכניות אלה.

על פי שתי העותרות: "כיום, היחסים בין המדינה, היזמים והציבור, אינם מוסדרים ולמרות הסכנות – מי שמאשר את הקידוחים הוא משרד האנרגיה בלבד, ללא שקיפות והרחק מהעין הציבורית. התוצאה - במקרה של פגיעה סביבתית, כתוצאה מפעולות פיתוח ותפעול, אין למדינה מענה אפקטיבי. לא יכול להיות שהגורם המאשר, הוא גם הגורם המפקח"

"מצבורי הגז שהתגלו בראשית המאה ה - 21 בתחום המים הכלכליים, הם יקרי ערך ואין חולק באשר לחשיבותן של תגליות אלו לכלכלת ישראל, לאיכות החיים ולבריאות תושביה, כמו גם לסביבה ולטבע הישראלי", נכתב בעתירה, אותה כתבה עו"ד נועה יאיון, מהמחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע. "על אף זאת, ואולי בשל כך בדיוק – הסדרת היחסים, התפקידים והזכויות בין המדינה - החברות היזמיות - והציבור, בעליו של משאבי הטבע, עוררו וממשיכות לעורר מחלוקות ציבוריות ומשפטיות ערות וכבדות".

"החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין - עמותות הפועלות ללא לאות לשמירה על הסביבה והטבע הישראלי, כבר עשרות שנים, מברכות על גילויי הגז הללו, בהיותם מקור אנרגיה נקי וסביבתי (בוודאי בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים), המקנה לישראל עצמאות אנרגטית, מאפשר לה לפעול להורדתו של יוקר המחיה (במישרין – כגון במחירי החשמל והתחבורה – ובעקיפין – במחיריהם של טובין ושירותים המיוצרים בה) ומבטיח לה הכנסות עודפות (מתשלומי תמלוגים ומיסים שונים) המשרתות את הציבור הישראלי הרחב. לאור זאת, העותרות בהחלט רואות יתרונות רבים בהגעתו המהירה והבטוחה לחופי ישראל''.

"עם זאת, בשנים האחרונות – ועוד יותר מכך: בשנים הקרובות, הבאות עלינו לטובה – יש עלייה משמעותית – הן כמותית והן איכותית – בהיקפן של פעילויות הפיתוח במים הכלכליים של ישראל. אלא שבמקביל לכך, המסגרת הרגולטורית החלה על פעילויות אלו ומסדירה אותן, אינה ברורה כלל''.

תכנית הפיתוח של מאגרי הגז "תנין" ו-"כריש", המצויים בתחומי המים הכלכליים של ישראל (מרחק של כ - 120 קילומטרים מקו החוף), הוגשה ביוני 2017. כמות הגז הטבעי במאגרים אלה, יחדיו נאמדת בכ - BCM55, ופיתוחם כולל כ-9 קידוחי הפקה, אסדה, צנרת תת ימית ומערכות הולכה. תכנית הפיתוח הזו, המשתרעת על פני שטח של עשרות קמ"ר, שלאחריה ניתן יהיה להתחיל בעבודות, על מנת להפיק גז מן המאגרים - קודמה ואושרה בהליך בזק (כ - 3 חודשים), באישורו של הממונה על ענייני הנפט בלבד, ללא שקיפות, ללא פרסום, ללא מעורבות כלשהי של הציבור.

זאת, על אף שאם היה מוקם בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל, היה נדרש לעמידה בהוראות חוק התכנון והבניה במלואן – כולל הגשת תכנית מפורטת, עריכת תסקיר השפעה על הסביבה, דיונים במוסדות התכנון והליכי התנגדויות ועררים. זאת, בנוסף להליכי הרישוי המחוייבים על פי חוק הנפט. על פי שתי העותרות, "הפער הבלתי נתפש הזה, בין רגולציה סדורה, מאוזנת, שקופה ואחראית בתחומי המים הטריטוריאליים (עד 22 ק"מ מהחוף), ובין הריק הרגולטורי המצוי מק"מ מספר 23 ועד ל - 370 ק"מ מהחוף (תחום המים הכלכליים), לא רק שאינו סביר ואינו מידתי – הוא גם מסוכן לאדם ולסביבה הימית והיבשתית, ובמיוחד - אינו עולה בקנה אחד עם פרשנות המדינה באשר לדינים החלים במים הכלכליים, עם הפסיקה, ועם הנהוג במדינות אחרות בעולם.

בחברה להגנת הטבע מציינים כי "הגז והנפט הם משאבי טבע, השייכים לציבור, שלפעולות הפיתוח שלהם יש השלכות סביבתיות שליליות משמעותיות. מספיק להזכיר את אסון מפרץ מקסיקו מ - 2010, שהותיר, מעבר לאבדות בנפש, גם 800 קילומטר של חוף מזוהם, סגירה של 225 אלף קמ"ר לדיג, נזק של מיליארדי דולרים לתעשיית התיירות ונזק סביבתי אדיר".

עוד מוסיפים בארגונים כי ''אחד העקרונות המשמעותיים ביותר למניעת פגיעה בסביבה, הן כתוצאה מכשלים שונים כדוגמת דליפות, והן כתוצאה מפיתוח ותפעול שוטפים - הוא הפרדת הגורם המאשר, מן הגורם המפקח. למסקנה הזו הגיעו מדינות שונות בעולם, בדרך כלל, בדיעבד ולאחר קרות אסונות [כגון ארה"ב, לאחר אסון מפרץ מקסיקו]. בישראל, כאמור, הגורם הרגולטורי היחיד המאשר את תכנית הפיתוח של "כריש" ו - "תנין" - הוא הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, האמון ונבחן, על פי הצלחתו להביא (במהירות) את הגז לתחומי ישראל''.

''הסיבה לכך, היא שבכל הנוגע לרגולציה החלה בתחומי המים הכלכליים, בוודאי בכל הנוגע לרגולציה הסביבתית – תכנונית, מתקיים חוסר בהירות רגולטורי מובהק, מוכר ומתמשך. זאת, על אף פניות חוזרות ונשנות מטעם העותרות להבהיר את המצב הרגולטורי בתחומים אלו. המדינה עצמה מכירה בחוסר הוודאות הרגולטורית המתקיימת במים הכלכליים, ומסיבה זו מנסה לקדם זה מעל לעשור (!) את חוק אזורים ימיים, שיגדיר את החקיקה וההסדרים שיחולו בתחומי המים הכלכליים. חוק אזורים ימיים אמור לאפשר ודאות רגולטורית גם ליזמים - וגם לציבור, על מנת שידע ויכיר את זכויותיו במשאבי הטבע, שהם קניין הציבור, בסופו של יום. ב - 2014 אושר נוסח בוועדת שרים, שכלל היבטים המחייבים מעורבות של הציבור בפיתוח שדות הגז, כמו גם סמכויות למשרד להגנת הסביבה, שיאפשרו לו לעשות את תפקידו. מאז, ובלחץ של גורמים שונים שלא מעוניינים בפיקוח ציבורי, או ממשלתי, על פיתוח שדות הגז, הנוסח התדרדר משמעותית - גם מן הבחינה הציבורית - וגם מן הבחינה הסביבתית''.

"כיום, בתחומי המים הכלכליים של ישראל, מתקיימת פעילות פיתוח ענפה של חיפוש והפקת גז ונפט. פעילות זו צפויה להתגבר. בימים אלו נידונה תכנית הפיתוח של "כריש" ו"תנין", תכנית פיתוח משמעותית בהיקפיה וחשיבותה למשק לחברה ולסביבה בישראל. תכנית הפיתוח הזה צפויה להיות מאושרת על ידי משרד האנרגיה בלבד, עם מעורבות זניחה של המשרד להגנת הסביבה, באמצעות דברי חקיקה מצומצמים, שעוסקים אך במניעת דליפות, ללא מעורבות ציבורית, ללא פרסום, ללא מתן אפשרות להתנגד. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות הפרשניים של המדינה, באשר לדינים החלים באזורים הימיים, אינו תואם את הפסיקה ואינו עומד בשורה אחת עם הרגולציה הבינלאומית. לאור כל זאת, אישור תכנית הפיתוח של "כריש" ו"תנין", מבלי לחייבם בתכנון פרטני של מתקני ההפקה, על ידי מוסד תכנון ארצי כהגדרתו בחוק, לאחר השלמת תסקיר השפעה על הסביבה, הכולל בחינת חלופות ביצוע במידת הצורך, המתייחס לתכנון זה, פרסומו לציבור הרחב, ומתן הזדמנות לציבור בעלי העניין והידע להעיר את הערותיו ביחס לתכנון כאמור, אינו סביר, אינו מידתי – ואינו יכול לעמוד.

"לאור כל האמור, יתבקש בית המשפט להורות על עיכוב מתן אישור סופי לתכנית הפיתוח, או כל אישור אחר, המאפשר תחילת ביצוע והקמה של מתקני ההפקה במתחמים המכונים "כריש" ו - "תנין", שבתחום המים הכלכליים של ישראל, וזאת עד שיתקיים הליך נאות, בהתאם לקבוע בחוק התכנון והבנייה".
 
 
 
 
 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית