חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
בית ויצמן נפתח מחדש לקהל הרחב
 
יותר מ-80 שנה לאחר הקמתו, ביתו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל נפתח מחדש - לאחר שעבר תהליך שימור מקיף. הארגון הבינלאומי Iconic Houses הודיע, כי הבית שתוכנן ע''י אריך מנדלסון, אחד מענקי האדריכלות המודרנית, יהיה המבנה הראשון בישראל שיצורף למועדון 'הבתים האיקוניים'
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  05-07-2017
 

בית ויצמן בתום תהליך השימור, צילום: מיקלה ברסטו

מאגר מים מיסתורי מתחת למרפסת המזרחית, מעטפת שעם מבודדת בקירות ומערכת ניקוז נסתרת בעמודי הבריכה – אלה רק כמה מהגילויים החדשים בבית ויצמן שבו בוצע בשנה החולפת תהליך שימור מחמיר. בימים אלה נפתח הבית מחדש לביקורי הקהל הרחב.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יותר מ-80 שנה לאחר הקמתו, ביתו של חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, שתיכנן אחד מענקי האדריכלות המודרנית, אריך מנדלסון, ממשיך לעורר עניין חובק-עולם. במקביל לפתיחתו המחודשת לקהל, הארגון הבינלאומי Iconic Houses ("בתים איקוניים") החליט לצרף את בית ויצמן לשורותיו. בכך הופך בית ויצמן למבנה הראשון בישראל שנכלל ברשת, לצד יצירות מופת אחרות של האדריכלות המודרנית, כמו "הבית על המפל" (Fallingwater) שתיכנן פרנק לויד רייט, וילה טוגנדהאט (Vila Tugendhat) של לודוויג מיס ון דר רוהה, ועוד כ-150 בתים ברחבי העולם.


הבית והבריכה - למעלה: לאחר תהליך השימור, למטה: במהלך עבודות השימור, צילום: מיקלה ברסטו

כדי להימנות עם חברי מועדון "הבתים האיקוניים" יש לעמוד בשתי דרישות עיקריות: המבנה צריך להיות מוּכר כ"מבנה בעל משמעות יוצאת דופן בארכיטקטורה המודרנית", ועליו להיות פתוח לציבור. החברוּת במועדון מציבה את בית ויצמן על מפת היעדים של שוחרי אדריכלות ותיירים מרחבי העולם באמצעות אתר האינטרנט המקיף של הארגון, בכתובת iconichouses.org. בנוסף, הארגון יוזם מדי שנה ימי עיון וכנסים המתארחים בבתים השונים החברים ברשת.

גולת הכותרת של תהליך השימור הייתה שיחזור הטיח המקורי כפי שהיה עם הקמת הבית ב-1936. שיחזור זה יצא לפועל בעזרת תצלומים היסטוריים שתיעדו את הבית, וכן בעזרת דגימות מהטיח המקורי שהסתתר מתחת לשכבות טיח וצבע שנוספו בסבבי שיפוץ קודמים. הבית, שהיה מאוכלס ופעיל עד מותה של רעייתו של חיים ויצמן, ורה, ב-1966, שופץ לראשונה ב-1978, ובאותה שנה נפתח לראשונה כמוזיאון לקהל הרחב. ב-1999 בוצעו בפנים הבית ובאוסף שימור ושיחזור שתיכנן האדריכל הלל שוקן.


מימין: בית ויצמן בתום תהליך השימור, צילום: מיקלה ברסטו

האדריכלית טל איל ניהלה את סבב השימור הנוכחי, אשר התמקד בחלקים החיצוניים של הבית. איל היא בוגרת הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, ובעלת משרד אדריכלות עצמאי המתמחה בשימור. בעבר עבדה בצוות השימור העירוני של עיריית תל אביב-יפו, והייתה חלק מצוות ההכנה של תוכנית השימור העירונית והגשת מועמדות העיר לתואר "עיר מורשת עולם" של אונסק"ו.

איל, שמלווה את הבית בשנים האחרונות, מתפעלת מהחיבור בין האדריכלות המודרנית שצמחה באירופה לבין האדריכלות המקומית הים-תיכונית: "הבית ניצב על גבעה מבודדת ברחובות, כמו אונייה הנישאת על גלים. זהו 'בית מזרחי' במידה כזאת ש'איש מערבי' יוכל לגור בו, כפי שבחר לתאר זאת מנדלסון: בית-חצר עם בריכה במרכזו ודגש גדול במיזוג טבעי – פתחים גדולים סביב הבריכה, חלונות עליונים עגולים וקטנים בחזית הדרומית, שכבת הפרדה של 60 סנטימטרים בין המרפסות לבין חדרי האירוח שמולאה בלבני איטונג גדולות – מחסום פיסי בפני מעבר חום מהמרפסות אל הבית, עיטוף של הבית בבידוד שעם אנכי, חלונות בעלי זגוגית כפולה, ובתווך חומר מסנן קרינה. פרטים אלה, לצד פרטים רבים אחרים, הופכים את הבניין הזה לחד-פעמי בנוף הארצישראלי".


צילום: מיקלה ברסטו

סבב השימור הנוכחי הוא תולדה של תהליך תיעוד ומחקר מקיף שערך גנזך יד ויצמן בשיתוף עם איל. תהליך זה הסתיים ב-2014, וכלל איסוף תצלומים, חשבוניות, תוכניות אדריכליות והתכתבויות של משפחת ויצמן עם האדריכל מנדלסון ("הם התכתבו המון בהודעות טלגרפיה; ממש כמו וואטסאפ – האחד שולח מברק היום, והשני עונה לו מחר", מספרת אייל). המידע ההיסטורי הרב שנאסף חשף פערים בין מצבו הנוכחי של הבית לבין התכנון והביצוע המקוריים. מלבד הטיח שוחזרו בעזרת תצלומים היסטוריים הריצופים המקוריים בקומת הקרקע, שהוחלפו ב-1978.

בנוסף, הבריכה בחצר הפאטיו מולאה במים כך שהמגדל וגרם המדרגות הלולייניות במרכזו משתקפים במימֶיהָ – רכיב חשוב בחזון של מנדלסון. מילוי הבריכה התאפשר, לראשונה מאז נהפך הבית למוזיאון, באמצעות הגבהת הקרקעית והקטנת נפח הבריכה בהתאם לתקנות הבטיחות.

"הסיפור הוא לא רק הבית עצמו", אומרת איל. "הסיפור הוא האחוזה כולה, שכוללת גן מרהיב המשתרע על פני קרוב ל-50 דונם, גם הוא תוכנן בידי מנדלסון. בנוסף, האחוזה כוללת את 'בית השומר', או 'השער', ואת 'בית הבאר'. את כל אלה תיכנן מנדלסון עם הקמת הבית". אלו, ככל הנראה, יהיו יעדיו הבאים של פרויקט השימור הנמשך באחוזת ויצמן.


בית ויצמן בתום תהליך השימור, צילום: מיקלה ברסטו

עם פתיחתו מחדש יתקיימו בבית ויצמן סיורים ופעילויות לקהל הרחב שתארגן "יד חיים ויצמן", ובכלל זה מיגוון תכניות חינוכיות המותאמות לשכבות גיל שונות – מבתי ספר יסודיים ועד תלמידי תיכון – בעברית, באנגלית ובערבית. בנוסף, הבית ייפתח לראשונה לכנסים ולאירועי חברה ייחודיים. מלבד המראה המחודש תתלווה השנה לסיורים בבית משמעות היסטורית מיוחדת עם ציון 100 שנה להצהרת בלפור, לאור התפקיד המרכזי שמילא ד"ר חיים ויצמן בגיבוש ההצהרה.

הציבור מוזמן לבקר בבית ויצמן, ולראותו כפי שתיכנן אותו מנדלסון בשנות ה-30 של המאה ה-20.
שעות הפעילות: ימים א'-ה' בשעות 8:00-16:00 (מומלץ להגיע חצי שעה לפחות לפני מועד הסגירה)
כל הביקורים בתיאום מראש בטלפון: 08-9344499
למידע נוסף: www.chaimweizmann.org.il
או בטלפון: 08-9343230
 
 
 
 
 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית