צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך מדבור שההשלכות שלו כבר נותנות את אותותיהן בשטח. בדיון שהתקיים אתמול (ג') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא הבצורת ושימור מאגרי המים בישראל, עולה תמונה עגומה על מצב מקורות המים הטבעיים של המדינה שמצבם ממשיך להידרדר. הדיון התקיים לציון יום הסביבה הבינלאומי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור הזהיר מפני ההשלכות הבריאותיות של מי ההתפלה ויו''ר הועדה אורי מקלב קרא לגיבוש תוכנית כוללת בתחום המים הטבעיים. '' ישראל אינה יכולה לשים את כל יהבה על התפלה, הן בפן הביטחוני והן בשל הנזקים לטבע ולבריאות. ייש צורך בצעדים מעשיים, חיזוק ודחיפה בתחום. התחושה היא של שאננות לבצורת והאקלים בישראל. אנשים מחברים 'בצורת' ל'יהיו מים או לא', ומכיוון שהשאלה פחות קיימת נוכח ההתפלה, נחה דעתם. הציבור לא מספיק מודע לכך שלהתפלה ישנן הרבה השלכות על הסביבה ועל המשק, ושאיכות המים פחות טובה''.
ח"כ דב חנין הזהיר מפני תהליך המידבור המסוכן שעוברת ישראל: "מדובר בנושא חשוב ומרכזי בהתמודדות הסביבתית שלנו. בצורות תהיינה הרבה יותר שכיחות וההתמודדות איתן תהיה חלק מהשגרה שלנו. נכון ההתפלה נותנת תשובה מסוימת אך יש לה גם הרבה חסרונות, היא לא יכולה להיות מסך שמאחוריו אנחנו ממשיכים להזניח את משק המים הטבעי שלנו. בנוסף, בצורת היא לא רק מחסור במקור מים לשתייה אלא גם הטבע והמרחב הטבעי שלנו שבמקומות רבים הולכים ומתייבשים, הארץ עוברת הליך מידבור מסוכן ועצוב".
ח"כ יעל כהן פארן: "זה שמסתכלים פה על המים רק מהחור של הגרוש ולא שנים קדימה - זו אחת הבעיות שלנו. הנושא לא על סדר היום הציבורי, עוד מעט לא תהייה כנרת, לא יהיה בניאס ולא ירדן. מדברים על הפריפריה וחיזוקה, שעה שהבסיס הכלכלי שלה נשמט תחת רגלנו".
ד"ר סיניה נתניהו, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה: "כמדינה אנחנו חייבים להיערך לשינוי האקלים. הבצורת משפיעה על משק המים בכללותו.בתגובה לבצורת בנתה ישראל התפלה יעילה ומנוטרת בצורה הטובה ביותר, יחד עם זאת יש סיכונים - תפעוליים, זיהום ים, סייבר. לצד התפלה יש צורך לפעול גם בגיזרת המים הטבעיים ומי התהום. יש גם השלכות סביבתיות להתפלה שאנחנו חוקרים".
ישראלה נתונה במצב החמור ביותר מאז 1921 רני אמיר, המשרד להגנת הסביבה הזכיר לנוכחים כי בשנה האחרונה היו שני אירועים בהם נסגרו מתקני התפלה. מקרה אחד בקע שנוצר בצינור הובלת דלק תת ימי של חברת החשמל באשדוד. השמן חדר ל-3 מתקני התפלה באשדוד וסורק. בשל ריכוז שמן גבוה במים, היה צורך לסגור את פעילותם למשך יותר מ-3 ימים. סדרת אירועים נוספת קרתה כאשר בעקבות הזרמה של קולחים, בעיקר מנחלי סורק, נוצר עומס זיהום רב במתקני ההתפלה, לאורך הים ובמתקן ההתפלה בסורק.
ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "צריך לתכנן את כל הנושא של המשק החקלאי, יש שם כמויות אדירות של מים שלא מתוכננות נכון. בכל מקום יש אצלנו קידוחי מים והטבע מתייבש. צריכים לעצור את כל הקידוחים החדשים ולעשות חישוב מחדש. צריכים לצמצם, כולל במשקי בית".
צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ד"ר יואב לוי מהשירות המטאורולוגי ציין, כי לפי כמות הגשם המצטברת בעשור האחרון ישראלה נתונה במצב החמור ביותר מאז 1921. ''למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה בשנה ספציפית נראה לפי המודלים שעד סוף המאה יהיה לנו עוד פחות גשם ממה שיש לנו היום".
ד"ר עמיר גבעתי, רשות המים: "תפקידנו הוא למדוד את כמויות המים שעל הקרקע. אנחנו מזהים שב-4 שנים האחרונות המצב הוא הקשה ביותר אי פעם, מבחינת זרימת מים לכנרת, בצפון, הגליל המערבי. ההשפעה דרמטית על הנחלים והתייבשות מעיינות. יש צורך בתגבור האזור במים נוספים. בשנים האחרונות יותר מים מתאדים בשמש מאשר זורמים בירדן. אלה דברים שלא חווינו. אם עד לפני כמה שנים היינו שואבים 400 מיליון קוב מהכנרת היום אנחנו שואבים 30 מיליון והיא עדיין בנסיגה".
"תופעה נרחבת של שאיבה באגן הכינרת" ד"ר הראל גל, רשות המים: "טיהור בארות הוא כלי חשוב מאוד אך הוא לא יכול לתת את הפתרון. יש 40 מתקנים שמטפלים במי תהום לצורך טיובם למי שתייה, עוד 20 מתקנים מספקים מי שתייה. יש עוד 20 בארות שאושרו לטיוב רובם במרכז והם בשלבי הקמה. ב-15 שנה האחרונות נסגרו בערך 200 קידוחים, הרבה מהם בשל חנקות, חלק מזה כי שינו את התקן המותר למי שתייה. בכל אופן הבארות יכולים לתת תוספת מים חשובה אך לא משמעותית מאוד, זה עדיין מעט לעומת הצריכה בישראל".
שרית כספי אורון, אדם טבע ודין: "מתקני התפלה יכולים להיפגע, אם זה זיהומים, תקלות טכניות, קשיים כלכליים, הם יכולים לזהם את הים. אסור להתלות רק בהם, אלא לשמור על מקורות המים הטבעיים שגם זולים הרבה יותר".
הראל גל, רשות המים: "המדינה תומכת בנושא של טיוב בארות. היו שינויים שונים בהיקפי התמיכה על הקמת מתקן והפקת מים, נקבע שהסיוע יהיה בהיקף של 4 ש"ח לקוב".
ד"ר אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע: "כשהתחלנו להתעסק עם ההתפלה חשבנו שיבוא האור לנחלים, יזרמו המים הטבעיים בטבע וזה לא קרה. הגיע הזמן לעדכן את תוכנית האב למשק המים. ברמה הלאומית לחשוב לאן הולכים, איך מתגברים את הזרמת המים המותפלים לצפון. לוקח כמה שנים לעשות זאת. צריך גם תקציבים".
ד"ר אלון רימר, החברה לחקר הימים והאגמים: "הנתונים שהובאו פה על בצורת שלא הייתה כדוגמתה לא מבוססים על אמירות אמת, היו שנים עם פחות גשם. הבעיה היא שיש תופעה מאוד רחבה של הגברת שאיבה באגן הכנרת, שואבים יותר מבעבר ואף אחד לא מדבר על זה. זה כאילו לא קיים. כל המחקר ההידרולוגי בישראל ברמה מאוד נמוכה, הכל על סמך דוחות של שעה – שעתיים". על כך הגיב ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים: "הדברים משוללי כל יסוד, יש ירידה בכמות השאיבות".
ד"ר חגי לוין, מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור: "ההשפעות הישירות של תחום המים כבר כאן. אנשים בישראל ימותו בגלל גל החום ובגלל שלא ישתו מספיק ושהנגישות למים לא תהייה מספקת. באשר להתפלה, אנחנו תומכים בחלופות אך יש להן השלכות, יש במים האלה חוסר מגנזיום, ויש השלכות בריאותיות שבינתיים אנחנו לא יודעים מה היקפם כי הנושא לא נחקר מספיק. עשינו מחקר על חדירת התרופות שנשארות במי הקולחין. אני קורא להכריז על השקעה לאומית, אנחנו יכולים להוביל במחקר של בריאות בסביבה עם השלכה של מים".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "עלתה כאן תמונה רחבה, אך ברור שיש לפעול, בדחיפות גדולה ושיש מה לעשות. יש לטהר את בארות המים ולהחזיר את המשאב לציבור. אנחנו לא יכולים לשים את כל יהבנו על התפלה, הן בפן הביטחוני והן מול הנזקים לטבע ולבריאות שלא נחקרו עדיין עד הסוף. האדישות חלחלה, הנושא לא מצטייר כדחוף מספיק. אנחנו קוראים לתוכנית סדורה לא רק בנושא מי השתייה אלא גם סביבתית עם כל המשמעויות של המים על הסביבה. נפנה את הדברים לממשלה ונקרא לפעולה".
